אהבה 

אהבה

 בכל אחד מאיתנו טמון כח עצום, כח בלתי נראה, ובלתי מדיד. הוא חבוי בתוכנו בצורת אנרגיית חיים -  זוהי האהבה הטהורה -  בכוחה, ובשמה פועלים החיים. כך היא מתנהלת, בזרימה עקבית ובלתי פוסקת. כל פעולה, וכל מחווה נעשית על מנת לחוות אהבה. זו תמציתו של החיפוש הבלתי נלאה שלנו בחיים. אנו מתחתנים ומביאים ילדים לעולם, בכדי שבמצב האולטימטיבי נהיה מוקפים באהבה, כן, בשורה התחתונה, זו הסיבה. ואם נחשוב על כך לעומק, האהבה, וכל שאר התחושות המסתעפות מתוכה הן הסיבות אליהן אנו חותרים בכל פעולה שלנו, שם מורגשת בתוכנו אותה החמימות, והתענוג כשאנו חשים באותה אנרגיה.  

חשוב לנו לחוש, לנשום ולחיות אהבה, מפני שכולנו למעשה נוצרנו מתוכה, ע"י בורא שהוא כל כולו אותה אנרגיית אהבה, היא ולא אחרת. היא קיימת, חיה ונושמת בכל תא ותא בגופנו. איננו מחוייבים במאמץ בכדי למצוא אותה, היא שם תמיד, פועמת כל הזמן. בלעדיה אנו למעשה כלום, גוף ללא תנועה חסר חיים ותועלת.

 לעיתים אנו חווים קשיים בקבלת ונתינת אהבה, כיוון שאנו עטויים בשכבות אין ספור, מעין כליפות הלובשות צורות של כעס, תסכול, מרמור, תחושות כשלון, ורגשות שלילים כאלו ואחרים. והם אלו המפרידות בינינו, לבין מי שאנחנו באמת, עמוק מבפנים. האגו הוא הגורם למרבית הכאוס בחיינו. אנו עסוקים בבניית מגננות המרפדות, ושומרות שחלילה לא נפגע. וזה כמעט מרגיש לנו טבעי, זהו איסטינקט הישרדותי, אבל גם במקצת חייתי. וזה בדיוק העניין, זו החיה שבנו, הגשמיות בהתגלמותה, כנגד הרוחניות, כנגד הנשמה שבנו שהיא כולה עשוייה מחומר גלם אחד, והוא האהבה.

כך שבכדי לחוות אהבה, ולהיות מחוברים לעצמנו בדרך הכי כנה ואמיתית, אין אנו צריכים לקבל דבר המצוי מחוצה לנו, אלא נהפוך הוא, אנו מחוייבים להביט עמוק אל תוך עצמנו, ואט אט להבין, ולקבל את עצמנו, ועל ידי כך להסיר מעלינו את אותן שכבות. רק כך נגיע לנחלה, רק כך באמת נחווה אהבה. כי בראש ובראשונה נאהב את עצמנו, בדיוק כפי שאנו. נסלח לעצמנו, נטפוח לעצמנו על הכתף, ותמיד נתור אחר דרכים לחוות עוד אהבה: "הסם המופלא של החיים". בכל פעם שאנו חשים לא בטוב, או לא בנוח מכל סיבה, זה כיוון שקיים בתוכנו איזה שהוא העדר אהבה. משהו חסר, משהו התפספס. לפתע אנו מרגישים כאילו נפלנו "מן הפסים", ומשהו לא פועל כשורה והתערער בתוכנו.

 מייד אנו רוצים לחדול מן התחושה, ולשוב אל זרועות האהבה, כי אם  אין אהבה אין אור, ואין תקווה, ואין שום סיבה אמיתית לשמחה. זו תחושת שיממון ולבדות מוחלטת, והיא לא נוחה, ולעיתים גם קצת מפחידה. אף אחד לא באמת רוצה להיות נוכח במקום החשוך הזה. לכן חשוב להיות אמיתים עם עצמנו, לחיות בשלום עם מי שאנחנו, ותמיד לפעול בדרכים שיגרמו לנו ולסובבים אותנו לחוש אהבה, אושר ושמחה. כיוון שרק שם קיימת האופוריה,

 רק שם גן-עדן קיים.

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר     הדפס את המאמר     שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי