השאלה הראשונה והעיקרית המעניינת כל עובד במדינת ישראל הינה: האם ובאילו נסיבות תוכר תאונה שאירעה לו במהלך אירוע רווחה או נופש שארגן המעביד כתאונת עבודה?
במאמר זה אסקור בקצרה את המציאות הסבוכה השוררת סביב תשובה לשאלה שלכאורה נראית כה פשוטה.
סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 מגדיר מהי 'תאונה עבודה':
"תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעביד ו/או מטעמו, ובעובד עצמאי - תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו"
לכאורה אם נצמד להגדרת המונח תאונת עבודה כלשון החוק נקבל למעשה את התשובה לשאלה ונסיים את הדיון בעניין.
הגדרה בחוק אינה מדויקת, ובל כך נדרשים בתי דין לעבודה לעיתים קרובות לדון בתביעות המוגשות על ידי עובדים המבקשים להכיר בתאונות שהתרחשו מחוץ לדלת אמותיו של המפעל, תאונות שאירעו בעת ארוחה ובשעת ההפסקה – כ'תאונת בעבודה'. בהקשר זה עמדו בתי הדין על השאלה האם ובאילו נסיבות יש לראות בתאונה שאירעה לעובד שלא במהלך קיום חובתו כלפי המעביד, או שלא בפעולה המביאה ל"מעבידו תועלת מוחשית" כ'תאונת עבודה'.
על מנת להמחיש את העניין אציין מספר דוגמאות למקרים בהם קיים קושי להגדיר האם מדובר בתאונת עבודה אם לאו: אחד מהמקרים הינו מצב בו התאונה ארעה במהלך פעילות ספורט כגון תחרויות ספורט הנערכות בין העובדים במפעל, תאונות שאירעו במהלך השתלמות ותאונות שאירעו באירועי נופש ובטיולים מטעם המפעל/מקום העבודה.
כמורה דרך לענייננו, נפנה לאירועים נלווים לעבודה בהם הכירו (בתנאים מסוימים) בתי דין כתאונות עבודה:
• אירועי ספורט – בפסק דין דב"ע לב/69-0 המוסד לביטוח לאומי – רבקה סימני, פד"ע ג 386, 390, הכיר בית הדין בפגיעה שנפגעה עובדת באצבעה במהלך משחק בכדור ששיחקה בהפסקת צהרים מחוץ לתחומי המפעל כ'תאונה בעבודה'. הפעולה הוכרה כ"פעולת נופש" סבירה וחיונית, בשים לב לתנאי עבודתה ולתנאים בהם התקיים המשחק.
• אירועי נופש וגיבושים חברתי – בפסק דין עב|ל 000091/99 אלברט אילוז נגד המוסד לביטוח לאומי נאמר: "לא כל אירוע שעיקרו או תכליתו בפעילויות גיבוש ונופש יוכר כ"פעולה נלווית" לעבודה, אלא צריך שתשמר הזיקה שבין האירוע למפעל. סממן עיקרי ומרכזי, הגם שלא אחד ויחיד, לזיקה האמורה יהיה העניין שיש למעביד בקיומו של האירוע כאירוע נופש ובתרומתו של אירוע הנופש ככזה לחיי העבודה במפעל. לשם כך, תידרש, בין היתר, הוכחת מעורבותו של המעביד בייזומו של האירוע ובאחריות לו. ביטוי לכך עשויים אנו למצוא בדרך המימון של האירוע, בארגון וכיוצא באלה סממנים המעידים על החשיבות שהמעביד מייחס לאירוע ועל הקשר שלו לחיי העבודה במפעל. בהקשר זה, לא מן הנמנע כי יעבור קו חוצץ בין אירוע אותו יוזם ומארגן המעביד ואשר לו הוא אחראי, לבין אירוע שהיוזם אותו והנושא בעול הוא ועד העובדים, בין בעצמו ובין בשיתוף עם העובדים, או עם המעביד. בכל מקרה, תוכרע הכף, בסופו של דבר בשים לב לנסיבותיו של המקרה, וכאמור, למשקלם המצטבר של הסממנים המעידים על האינטרס של המעביד, על רקע הזיקה למפעל ולחיי העבודה בו".
• השתלמויות – לא פעם הוכרה תאונה שאירעה לעובד במהלך השתלמות מקצועית כ'תאונת עבודה', משנמצא כי ההשתלמות הייתה פעולה נלווית לעבודה והתאונה שארעה לעובד, נמצאה להיות חלק אינטגראלי מן ההשתלמות.
• אירועים חברתי - חלק ניכר ממקרים בהם נפגעים העובדים מתרחשים במהלך אירועים חברתיים, פעילויות נופש וכ"ד שהתקיימו ביוזמת המעביד ובמימונו, ביוזמה משותפת של המעביד ושל חברי הוועד, בהשתתפות העובדים בארגון או במימון ובהשתתפות בני משפחותיהם, או ביוזמתו של העובד בלבד. במקרים רבים הוכרו פגיעות אלו כ'תאונה בעבודה'.
המבחנים לקביעת "תאונת עבודה" שאירעה לעובד במהלך "פעולה נלווית"
לאחר סיקרה קצרה והסבר באשר לאותן "פעולות נלוות" לעבודה, ברצוני לציין את המבחנים שיסייעו לקבוע אם במקרה זה או אחר מדובר ב'תאונת עבודה' אם לאו. מדובר במבחנים המקובלים בדעת הרוב של שופטי בתי הדין לעבודה, אולם הם עשויים להשתנות ו/או יתכן ויתווספו להם מבחנים אשר נוספים בעתיד, במטרה לסייע לשופטים לקבוע בצורה מדויקת בכל מקרה ומקרה לגופו.
• בחינת מהותו של האירוע כפעולה נלווית לעבודה. זיקתו של האירוע לעבודה ומידת ה"עניין" שמגלה בו המעביד - בין אם המדובר בפעולות ספורט, או בהשתלמות, או בנופש כל אלו ייבחנו לפי מבחן הסבירות, על פי מכלול הנסיבות של כל מקרה ומקרה ומשקלן. כאשר, אין נדרש בהכרח שכל העובדות המעידות על "מידת הזיקה למפעל" יתקיימו כולן במצטבר כדי שיראו את הפעילות כקשורה לעבודה.
• לאחר שבדקו וקבענו כי מדובר ב"פעולה נלווית" לעבודה נבחן את הפעילות בה היה העובד מעורב שעה שנפגע, ומידת הקשר של אותה פעילות לאירוע המוכר, מידת הרלבנטיות שלה לאירוע בכללותו ועד כמה מהווה הפעילות חלק אינטגראלי מן האירוע המוכר. אלה ייקבעו על פי מבחן הסבירות ולאור מכלול נסיבותיו של המקרה ומשקלן היחסי והמצטבר.
דברי ההסבר פורטו במאמר זה בצורה חלקית, תמציתית וכללית. בשום מקרה אין לראות בהם את נוסח החוק. המאמר לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי, ובכל מקרה מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בדיני נזיקין ורשלנות רפואית (עורך דין תאונות דרכים) , לצורך קבלת ייעוץ בדבר זכויותיכם ע"פ הדין.
שלי שוסטר, עו"ד
מאור, שוסטר ושות'
דרך מנחם בגין 44, תל אביב - יפו
טל. 077-5006363 פקס. 077-5008403
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
