יוגה - אימון הבא מהרוח 

האימון בהאתה יוגה הינו חלק משיגרת חייהם של רבים, בישראל ובעולם. גישות שונות לתרגול יוגה פותחו וקודמו במערב ובהודו. גישה גישה ואיכויותיה. המכנה המשותף הבולט בין השיטות הינו המיקוד בגוף; למטרת בריאות, מודעות, ריפוי, כושר, חיטוב ועוד. היוגה המתורגלת היום, הינה ראי של הצרכים המאפיינים את החיים המודרניים על כל מורכבותם.
עם החיבור למודרניזם המערבי והתפיסה הרווחת הרואה ביוגה גם או קודם כל עסק המותאם לדרישות השוק והמושפע ממנו הותכו באימון היוגה גם העוצמות התובעניות והדורשניות של היומיום הקפיטליסטי; הישגיות, פיסיות, קצב, פונקציונאליות.
מכאן, קצרה הדרך לאימון המבוסס על מתכון לינארי, על מרשם בנוי מראש. לעיתים הרצפט מיועד להשיג מטרה זו או אחרת ולעיתים, יעדים דתיים או סמי-דתיים.
אימון כזה עשוי להיות לא יוגי; חסר משמעות במקרה הטוב ומסוכן (פציעות, סכנה לבריאות) במקרה הרע.

היוגה סוטרה של פטנג'לי, הטקסט המהווה את הכרזת העצמאות של היוגה, מציע נקודות למחשבה, התבוננות וחקירה פנימית עצמית, בהקשר לאופיו של האימון היוגי. זאת לצד הכוונה ערכית יישומית.
במידה ואכן מעוניין המתרגל לאפשר ליוגה סוטרה לשמש לו כמורה לאימונו הרי שהעיון הביקורתי בטקסט יכול להצביע על מגמות הקשורות ליסודות התרגול.
מבחינה זו, למשל, פציעה היא פגיעה ואי-פגיעה הוא ערך יסוד ביוגה של פטאנג'לי. מכאן, שאימון חזק מדי, גופני מדי, שאפתני מדי, מאומץ מדי המחולל נזק עשוי להדליק נורת אזהרה לגבי מידת היוגיות שלו, שלא לדבר על מידת האפקטיביות שביצירה יזומה של סבל וכאב.
כך גם בשאלת האמת והכנות של האימון, האם המתרגל אכן מצליח להתכופף לפנים או שהשגתה של התנוחה "כפי שהיא בספר" יש בה מידה של אי כנות ואי אמת?
ומאידך, האם השתדל המתרגל ככל שיכול ומיצה את מלוא יכולותיו בוותרו על השגתה של תנוחה זו או אחרת?

שאלות המשאירות מרחב עצום להתנסות. שאלות שאפשר להיוותר עימן ולהשאירן ללא מענה. ייתכן וההשארות עם השאלה והעיסוק בה מרכזית וחשובה לאימון. זאת להבדיל מתרגול סכמטי ומובנה.

סילורג'אן יסודיאן, סטודנט לרפואה ממדרס שבדרום הודו, הגיע לבודפשט שבהונגריה, ערב מלחמת העולם השנייה, כדי להתחיל את לימודיו. אותו יסודיאן, שספרו יוגה ובריאות, תרם רבות לפופולריות של ההאתה יוגה באירופה בפרט ובמערב בכלל, ציין בערוב ימיו כשנשאל מהו סדר האסנות הנכון כי "האימון בהאתה יוגה הוא מהרוח". מבחינה זו, מיצב יסודיאן, את אימון בהאתה יוגה כאימון אינדבדואליסטי, הקשוב לפרט, לאדם המתרגל.
המסגרת הקבוצתית והשבלונות המומלצות לאימון בהאתה יוגה (מבנה התרגול, הסגולות הטיפוליות של כל תנוחה ותנוחה, תמרורי האזהרה, הסטינג) משמשות כבסיס הראוי לעיצוב וייצוב, אולם העבודה היוגית האמיתית, היא של האדם מול עצמו ומזרונו.
התנוחות, התרגילים, המינונים, העיתוי, התדירות, הכן והלא, המטרות, היעדים, הם אישיים.

המתרגל היוגה מוזמן להכנס לנעליו של ילד, שיכולותיו הקוגנטיביות והשכלתניות, אינן שולטות בו והחווה את העולם מתוך עצמו, כחוויה שהיא בלתי מודעת וגופנית מאד. הידע על מה, כיצד, מתי ועד היכן - מצוי בו, בנו ובא מן הרוח.

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר     הדפס את המאמר     שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי