מאז ומתמיד הציונים הפטריוטים ראו בקולנוע במה אינטגראלית ומתוחכמת להעברת מסרים סמויים, במיוחד פוליטיים. הקולנוע החשוך והגדול, עזר להם לשיטתם, להעביר את המסר אותו חפצו, בצורה מושלמת.
קבוצת צעירים פלשתינאים ויהודים, החליטו ליצור סרט אשר דרכו יוכלו להעביר לאומה ובהמשך גם לעולם, דוגמית מוחשית מחייהם היום-יומיים, המלווים בעוני, פשיעה, סמים, והרבה אלימות. לפי דעות מקובלות, מדובר באחד הסרטים המוצלחים ביותר. הצלחתו של סרט מסוג זה בעולם, בהחלט מצליחה לעורר בי הבנה על כך. אם במערב נהוג כי השחורים הם הפושעים, אז כאן צאצאי המזרח התיכון הם הקורבנות התורנים. בכל זאת, מדובר בשינוי לאמריקני הממוצע.
אך הצלחת הסרט בישראל, ארצם של המזרח תיכונים, מעוררת לזר תמיהה רבה. באומרו "זה עמכם, אינו זר הוא לכם" ? אוי כמה שהוא תמים. אם זר זה היה יודע ולו בקצת עד כמה גדול הריחוק, הסנוביות, הסלידה הבורגנית, וההוקעה היום-יומית, לה זוכים בני מיעוטים כדוגמת אלו המופיעים בסרטם המצליח של ירון שני וסכנדר קובטי, ללא ספק היו נטרפים חושיו.
הרי הציוני הממוצע והבורגני, לא באמת מכיר את התופעות המחרידות בסרט עג'מי, הישראלי הממוצע והבורגני יושב לו רחוק רחוק בנכסיו המפוארים שבמרומי העושר והעושק, וחי את חייו חסרי המוסר והתכלית.
ופתאום, באים אליו כבומרנג כ"כ מוחשי, מדברים בשפתו, ומציגים בפניו את החצר האחורית של ארצו מולדתו. ממש כאילו חווה הוא את משבר גיל העמידה, לפתע מגלה הוא שחי את חייו כמו מכונה, רובוט אוויל ולא מוצלח.
והנה, בואו נקום ונגידה, אז עכשיו הציוני הבורגני ראה ולמד את חצרו האחורית, שאת קיומה הוא התמיד להסתיר ולהכחיש, עכשיו הוא ישתנה. כן, הוא למד, אפשר לחזור לשגרה. הלוואי וזה היה נכון, כי אם שם בסרט עג'מי, הוא גילה חצר תרבותית אחרת ומודחקת, כעת מתגלה הציוני הבורגני המכוער בחצר אופיו האחרת והמודחקת.
חצר אופיו, בניגוד לחצר תרבות ארצו, הרבה יותר הרסנית וקטלנית משנדמה לרבים מכם. תגובתו המיידית של הציוני הבורגני, היא לא אחרת מאשר אמרו עליו "אנטישמים" רבים במהלך ההיסטוריה: ציוני כובש ורודף. ונפשט לזר את הנאמר.
בא הציוני לבמאי הסרט עג'מי, תופס אותם בגרונם, חזק. ככה שלא יוכלו לנשום ולברוח לשום מקום, סוגר הוא עליהם בשימוש בחיילים משוסים המתקראים במחוז זה "כלי התקשורת" ואלו באלו משסים איש את רעהו ביוצרי ע'גמי, ודורשים, שלא לאמר מאיימים: תודיעו שאתם מייצגים את ישראל. או במילים אחרות: תודיעו שאתם משלנו.
הציוני הנבזי חושף כאן את טירופו הרדיקלי והלא מתפשר, בדרישתו הקרימינלית לבקש פרוטקשיין מהלקוח, במאי עג'מי. הציוני הנבזי דורש מיוצרי הסרט עג'מי להעביר לידיו את הקרדיט. ושימו לב לטענה של הציונים: אנחנו מימנו את הסרט. הציונים בעצם אומרים לנו, שלמרות שהם יצרו מציאויות עוינות ברחבי הארץ, בהם יש עוני מחפיר, קיפוח, ופערים חברתיים מהגבוהים ביותר בעולם, הם רוצים להכריח את המוכים להודיע על תמיכה במכים. האנס רוצה שהנאנסת תגיד לו שהיא אוהבת אותו.
ושימו לב לשורת המתגייסים: בכירי הדרג המדיני, מיטב המוחות קוראים לגנות את במאי עג'מי האמיץ, סכנדר קובטי, שאמר בטקס כבל עם ועדה: "אינני מייצג את ישראל". הם כבר חשבו, הרי "שילמנו לו על הסרט", אומרת ציפי ליבני, מי שהייתה זה מכבר שרת החוץ, ואף לפי ספירת המנדטים גם הייתה צריכה להיות ראש ממשלתנו, ראי העם. וממשיכה בהגיגיה המחרידים "אם לא היינו משלמים לו, הוא לא היה מגיע לאוסקר.."
כשאנו במחנה השמאל תוהים בטיבה ואיכותה של הציונות, ושואלים האם כדאי להמשיך בה או לבטלה באופן בהול, עלינו תמיד לזכור את הכלל הראשון: כשאוכלים רעל, הופכים למורעלים. יש להוקיע כל סממן ציוני נבזי טיפוסי כדוגמת זה אשר נחשף מפרצופם המחליא של הציונים. וכן, שלא יהיה לכם ספק, תגובות הישראלים לעג'מי, ולאמירתו של הבמאי הראשי קובטי, אלו תגובות ציוניות למ-ה-ד-ר-י-ן.
* הכותב הינו יו"ר ארגון סלון דבורה
קיריל הדר | פובליציסט
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
