לגעת ברגש 

ככל שאנחנו נעשים יותר מלומדים, כך אנו נצמדים יותר ויותר לקולו של השכל  ואם רגש, היום בעידן ה"חשיבה החיובית"  אז רק רגש אהבה ושמחה והכול חיובי.

אני תוהה אם מישהו חשב לעצמו בעידן החשיבה ה"רק חיובית" שאם העובדה שאנחנו חושבים חיובי פירושה שאנחנו מזמינים לחיינו רק דברים חיוביים- נכונה, אזי גם השלילי יתגשם ואנו נזמין אותו לחיינו.  כלומר, אם אנחנו אנשים חרדתיים ורואים תסריטים שחורים  ומפחידים על החיים שלנו - התסריטים האלה יהפכו למציאות שלנו.

כמובן שזה לא קורה כך במציאות!

אני מסכימה שמבחינת איכות החיים, ברור שכאשר אדם ממורמר כל הזמן, מתוסכל ומלא ארס - הדבר ישפיע על חייו, אולם לא זו הכוונה שלי.  אנחנו חיים ומתנהלים בעולם עם כל מנעד הרגשות ואין זה מציאותי להדחיק את הרגשות הקשים או הפחות נעימים, לחשוב ולהרגיש רק חיובי, בדיוק כמו שזה לא מומלץ לחשוב כל הזמן רק שלילי. אלו שני קצוות של אותו הדבר.  אני לא מאמינה שלהתעלם מהרגשות הפחות נעימים אבל הכול כך אנושיים שלנו, זו  הדרך הנכונה.

אם  נדחיק ולא נעז לגעת ברגשות האלה, שהם חלק לגיטימי בכל אחד מאיתנו ולא נעבד ונתמודד גם איתם, לא נוכל להגיע לרגשות אהבה ושמחה עמוקים והם יישארו כסיסמאות רדודות על פני השטח.

כל רגש שעולה יש לקבל אותו כלגיטימי ולראות מה הוא בא לומר לנו, כיוון שברור שאם ננסה להדחיק ו"לטמון את הראש בחול" הרגשות ימשיכו לפעפע בתוכנו עד שלבסוף יתפרצו במקום ובזמן הכי פחות צפויים.

לכן מאד חשוב למצוא את האיזון. כשעולים הרגשות הפחות נעימים, לקבל אותם, להקשיב להם, הם מסמנים לנו משהו חשוב על המקום בו אנו נמצאים, על התפקוד שלנו.  לא להיבהל מהם ולנסות להחזיר אותם פנימה, לא להתעלם מהם ולנסות לאלץ את עצמנו לחשוב מחשבות חיוביות במקומם.  ברגע שניתן להם מקום וננסה להקשיב להם- ייווצר מרחב לרגשות החיוביים להיכנס.    אם לא ניגע במגוון הרגשות העולים בנו, נקבל אותם כחלק מהיותנו בני אדם, אזי נדרוך במקום ולא נוכל ליצור תזוזה משמעותית בחיינו.

תחשבו על כל הפעמים בהם חשבתם חיובי והדברים שרציתם לא קרו ועל כל הפעמים שחשבתם שאין מצב שהדבר יקרה והוא קרה. 

זה מעבר לחשיבה החיובית או החשיבה השלילית. 

אם התנאים בתוכנו בשלים לכך שהדבר יקרה, הוא יקרה למרות הפחדים שלנו ואם התנאים אינם בשלים, לא יעזרו כל המחשבות החיוביות בעולם. 

ולמה הכוונה התנאים בשלים? שהחסמים שלנו, הרגשות השליליים שלנו מעובדים, שאנחנו מודעים להם ויכולים להתמודד איתם וכך הם מפריעים לנו פחות בדרכנו וסביר שיהיה יותר מקום לדברים הטובים להיכנס לחיינו.

אז איך מטפלים בחסמים ובקולות המעכבים בתוכנו? 

לעיתים קשה עד בלתי אפשרי לעשות זאת לבד ואנו זקוקים למישהו שיכוון, שימקד, שישים מראה.  כיום יש היצע אדיר של שיטות וגישות וכל אחד יכול לבחור את השיטה המתאימה לו.  קיימות אפשרויות רבות של טיפול יחידני החל באימון אישי וכלה בטיפול פסיכולוגי ארוך טווח וקיימת גם אפשרות להשתתפות בקבוצה שבה יש התייחסות ליחיד ואף ניתן לבדוק בעזרתה את היחסים בינינו לסביבתנו.  יש מגוון של קבוצות: קבוצות תמיכה, קבוצות בשילוב אמנויות, קבוצות טיפוליות וכו'.

כל מה שלא תבחרו, העיקר שלא תשאירו את הרגשות מבעבעים בתוככם. הקשיבו להם, טפלו בהם, תנו להם מקום.

איריס טננהאוס-מנחת קבוצות (M.A) מאוניברסיטת לסלי מנחה סדנאות ייחודיות בשילוב אמנויות, בדגש על מודעות ועידוד היצירתיות. יוצרת הספר:"בסמטאות נפשי" הכולל דו שיח בין צילומים למילים   . איריס:054-7688020 www.iristenen.wordpress.com

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי