דני דנקנר: הפרת אמונים אזרחית או עבירות פליליות  

דני דנקנר נחקר בחשד לעבירה של הפרת אמונים בתאגיד. זוהי אחת העבירות העמומות והקשות ביותר להוכחה בחוק העונשין. 

סעיף 425 לחוק העונשין קובע כי "מנהל ..אשר נהג אגב מילוי תפקידו במרמה או הפרת אמונים הפוגעת בתאגיד, דינו מאסר שלוש שנים" .

כאשר מדובר בפעולות של מנהל, דירקטור או יו"ר דירקטוריון, לא קל לשרטט את הקו המבחין בין מחדלים ניהוליים ועסקיים כגון: טעויות עסקיות, שיקול דעת מוטעה, המצאות בניגוד עניינים, חריגה מסמכות והתערבות בלתי תקינה בעבודה המקצועית של מנהלים אחרים, לבין התחום הפלילי של העבריינות.

העבירה של הפרת אמונים בתאגיד היא המקבילה של עבירת המרמה והפרת האמונים המוכרת בדרך כלל מהתחום של עובדי ונבחרי הציבור. זוהי למשל העבירה המיוחסת היום לראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט.

בתחום הציבורי, המדובר בהפרת אמונים הפוגעת בציבור הרחב, כלומר בניגוד עניינים בין האינטרס הציבורי לבין האינטרס הפרטי של הנאשם. בפסיקה של בית המשפט העליון, בפרשת שמעון שבס, נקבע במפורש כי העבירה של הפרת אמונים בתחום הציבורי כוללת גם פעולה של הנאשם במצבים של ניגוד עניינים שפגעה בטוהר המידות בלבד, ולא גרמה נזק אחר לציבור.  

בתחום המסחרי עדיין לא פסק בית המשפט את דברו. העבירה של הפרת אמונים בתאגיד כוללת במפורש פעולות של הפרת חובת האמון שחב המנהל לתאגיד, אך היקף העבירה הוא עמום ולא מתוחם.

העבירה אינה מדברת על פגיעה בציבור הרחב, או פגיעה בלקוחות, אלא על פגיעה בתאגיד עצמו, ובעיקר בבעלי המניות שלו. יש כאן הפללה של הפרת חובת האמון שחב דירקטור לתאגיד בו הוא מכהן. האינטרס המוגן בעבירה זו אינו טוהר המידות, אלא הניהול התקין של התאגיד, החוסן של התאגיד, וזכותם של בעלי המניות שהמנהלים, וחברי הדירקטוריון יפעלו אך ורק לטובת התאגיד, ולא למען אינטרסים אישיים, זרים ואחרים.

המקרה של דני דנקנר יכול להיות קשה במיוחד נוכח קשריו ההדוקים עם בעלי השליטה בבנק, ונוכח האפשרות כי ההתנהלות שלו כיו"ר היתה ידועה ומתואמת היטב עם בעלי השליטה.  

על מנת להוכיח עבירה פלילית של הפרת אמונים בתאגיד צריך להוכיח לא רק את הפגיעה בתאגיד, אלא גם את המחשבה הפלילית של הנאשם, כלומר שהוא ידע כי המעשים שלו הם הפרת אמונים הפוגעת בתאגיד. כאשר יש למנהל נימוקים כבדי משקל מדוע עשה את הפעולות, ומדוע חשב שיש בהן כדי לתרום לתאגיד, יהיה קשה מאוד להוכיח את היסוד הנפשי הדרוש להרשעה.

בכל אלה אין כדי לפגוע בצורך, במיוחד כאשר מדובר בהתנהלות של הבנק החשוב במדינה, לבדוק וגם לחקור פעולות תמוהות או בעיתיות של מנהלים או חברי דירקטוריון הנמצאים בניגוד עניינים. לא בטוח שהכלי הנכון לבדוק זאת, היא חקירת משטרה ושימוש בדין הפלילי. הדין המנהלי, הרגולציה, ודיני התאגידים המאפשרים לחברה וגם לבעלי המניות לתבוע יכולים לספק מענה לא פחות טוב לאלה שנפגעו ממעשיו של דנקנר. נדמה לי שאפשר לחכות בבטחון לתביעה נגזרת או יצוגית בפרשה.  

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר     הדפס את המאמר     שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי