אבנים וזהב / מוטי לקסמן, תש"ע
"אם בעולם משליכים אבן, / רסיסים ממנה פוגעים בירושלים"; כך אמרה אמי ז"ל, ואני הילד הקט, לא הבנתי.
"ואבנים עפות מכל רוח / ולכל הרוחות, זורקים אבנים [...] זורקים עלי אבנים" [1]
ואלוהים אמר: "ארץ אשר אבניה ברזל ומהרריה תחצב נחשת" [2]. ומאבנים, לא מברזל ולא מנחושת ציווה אלוהים לבנות לו מזבח [3]. וכך גם התורה על אבן נכתבה [4]. אבל שלמה המלך מזהב הקים מזבח [5]. אבל, בארץ שלנו, מהאבנים שלנו אין הזהב שופע, לכן "גם אתם הקדיש המלך דוד לה' עם הכסף והזהב אשר הקדיש מכל הגוים אשר כבש" [6]. לכן, כנראה הזהיר ה' את המלך הישראלי "ולא ירבה לו נשים ולא יסור לבבו וכסף וזהב לא ירבה לו מאד" [7]. והמלך לא הפנים זאת, ובנה בהרבה זהב, וממלכתו לא נותרה שלמה, והעם התפלג, וגם האבנים נותצו ופוזרו שוב לארץ.
ופתאום ראיתי, אבנים רבות יש בארץ, אבל המפגש, הצירוף של האבן עם הזהב אינו ראוי.
צריך ממש להיזהר מכך.
מר עולם, גברת תבל ומלואה. כך אני כותב לכם, אני מאטעלע, יהודי מארץ ישראל.
כי גם היום זה צירוף מסוכן, צירוף מסכן, מסכן מאוד.
ודע לך מר עולם, והקשיבי גברת תבל: בארץ אבנים זו, בפיסת קרקע קטנה זו התקבצנו שרידי אומה שהעולם והתבל פגעו בה מאוד לא רצו אותה.
ומאבניה הם בקשנו לבנות בית ולהקים חיים.
ויש באומה קטנה זו דברים נפלאים הרבה. יש בה לא מעט שרגישים לעוול ונאבקים בו כדי לקיים את הכתוב כלשונו: "תורה אחת יהיה לאזרח ולגר הגר בתוככם" [8]. ובקרות אסון בתבל, אצים טסים בני אומה זו להציל בני אדם ממפולת והתמוטטות. ויש בה שמפריחים מדבר ושממה, בארץ זו וגם ברחבי העולם. ויש מאומה זו, מארץ זו שזכו בפרסי נובל. ויש בפינת תבל זו, כותבי סיפור וחורזי שירה שמוסיפים טעם לחיים לבני האומה וגם לבני אומות אחרות. ויש גם מספר גביעים להישגים נאים בספורט בתחומיו השונים.
ויש מעט גשם, והרבה פרחים ופרפרים, גם פירות טעימים. ואנשים נאים ונשים יפות, מאוד יפות.
אבל, לא רק זה, יש גם מעשים שפלים, יש גם חטאים. יש גם פגיעה בתומתן של נערות מסכנות. יש גם איומים שפוגעים בילדים שעדיין לא הספיקו דבר. ובכבישים יש נהיגה שלא תמיד היא תקינה וזהירה.
ולא תמיד מוצאים בני אומה זו את הכוח ואת העוצמה להילחם בעושי המעשים הרעים והשפלים והאיומים.
אבל, אותם בני אומה מגלים גם עוצמה ערכית במידה שקשה למצוא במקומות רבים אחרים בך עולם ובך תבל. כך רמטכ"ל, המפקד העליון של צבא ההגנה, למרות הקושי וההתלבטות והחברות משלח הביתה קצין רב תושייה ופעלים, שרק טובות ניתן לומר עליו, על כי שגה והתנהג לא כראוי למפקד ולאדם ערכי בניסיונו להגן על בנו שנהג ללא רשות.
אם-כן, מר עולם, גברת תבל, יש באומה זו הרבה יפה וטוב יש בה גם לא ראוי ומגונה.
ויש הרגשה יש תחושה שצירוף אבן וזהב מעוות את הראייה משבש את התפיסה.
ואכן, מר עולם, כן, גברת תבל, הצירוף הזה למשל בגולדסטון [9] לא ידע לתאר בדו"ח גם את הרופאה הנפלאה מהדרום שנפגעה קשה מטיל גראד שנורה על ידי "אותם מסכנים", מעבר לגבול בעזה, משם מזמן יצאנו, ולציין רק דברים שחיילים של האומה, שיש אומרים שהם עשו לא כראוי.
מר עולם גברת תבל, ספרו לאותו גולדסטון שדו"ח צריך שישקף את מירב הנתונים ולא צד אחד בלבד.
ופתאום נחרדתי מן הגילוי על הצירוף של אבן-זהב.
כי פה, בכברת ארץ זו היה אחר, נורא ואיום שעשה רע, שהרג מתפללים לאלוהיהם, דווקא בעיר האבות. ובשמו הצירוף המסוכן: גולדשטיין, ולטעמי הוא אינו ברוך!
אז אלוה, תן לנו, חזק אותנו לעשות טוב, והזהר אותנו מאותם צירופים מסוכנים שיש בהם אבן פוגעת ומנתצת וזהב מסנוור וצורב...
<><><>
הארות ומראה מקום
[1] יהודה עמיחי, "שיר זמני", גם האגרוף היה פעם יד פתוחה ואצבעות, ירושלים –תל-אביב, עמ' 139.
[2] דברים ח, ט.
[3] "ובנית שם מזבח לה' אלהיך מזבח אבנים לא תניף עליהם ברזל. אבנים שלמות תבנה את מזבח ה' אלהיך" (דברים כז, ה–ו).
[4] "ואתנה לך את לחת האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורתם" (שמות כד, יב).
[5] "ויעש שלמה את כל הכלים אשר בית ה' את מזבח הזהב ואת השלחן אשר עליו לחם הפנים זהב" (מל"א ז, מח).
[6] שמואל ב ח, יא.
[7] דברים יז, יז.
[8] שמות יב, מט.
[9] Goldstone, = אבן זהב.
חושב, קורא, כותב, מרצה בתחומי חינוך, מקרא ויהדות, חברה וערכים
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
