מבט מיוחד ומרתק לפרשת-השבוע,
לפי מדרשי חז"ל, הקבלה והחסידות
לאור תורת חב"ד
מאת
הרב יוסף קרסיק
שליח הרבי
ורב אזורי בת חפר - עמק חפר
פרשת כי-תשא - "ועשית כיור נחשת וגו'"
הכיור בבית-המקדש
מדוע כיור הרחצה הוצב במקום בולט ומרכזי במקדש?
מהכיור לומדים איך לקרב יהודים לעבודת ה'.
האם להפריד בין מתקרבים לעבודת ה', לשומרי מצוות מבטן ולידה.
המצווה
הציווי לבניית המשכן וכליו מופיעה בפרשות תרומה ותצווה, יוצא מהכלל הוא הציווי לבנות "כיור" שהוא נזכר בפרשה נפרדת - "כי תשא", ככתוב (ל, יח): ועשית כיור נחושת .. לרחצה ונתת אותו בין אוהל מועד ובין המזבח .. ורחצו אהרן ובניו ממנו את ידיהם ואת רגליהם בבואם אל אהל מועד .. או בגשתם אל המזבח לשרת .. ולא ימותו".
הכיור הוא דוד-מים עם שנים-עשר ברזים, והכהנים רחצו בו ידיהם ורגליהם [היות שבמשכן צעדו יחפים, היה צורך גם בשטיפת הרגלים], והוא הוצב במרכז חצר המשכן, "בין אוהל מועד ובין המזבח".
כך תרמו נחושת להקמת הכיור:
תחילה תרמו כסף וזהב וכו' למשכן, אף הנשים השתתפו ותרמו את כליהם ותכשיטי הכסף והזהב שלהן ("חח ונזם וטבעת וכומז"), מהם בנו את כלי המקדש ובגדי הכהנים; אחר-כך לצורך בניית הכיור, תרמו הנשים את "מראות הנחושת" שלהן, בהן הן הסתכלו כשהן התקשטו והתאפרו, ונתנום לעושי המשכן וכליו, כדי שיבנו מהן את כיור הנחושת.
הרהרו בוני כלי המשכן בלבם ואמרו: "הראוי לבנות כלי לבית המקדש ממראות שנשים השתמשו לצורך יופי גופן, שיש ממנו ענין לתאוות היצר-הרע"?! באו והציעו ספקם בפני רבם של ישראל, משה רבינו, והסכים עמהם ואמר: "ימאס ה' בזאת, לא ראוי ליצור מזה כלי לבית ה'", ברוב כעסו וזעפו, ציווה לשבר את המראות שתרמו הנשים ("זעף ואמר טולו מקלות ושברו שוקיהן של אלו המראות" - תנחומא, פקודי פרק ט).
ראה זאת הקב"ה ואמר: "יפה עשו הנשים בתרומתן! קבלו אותה מידיהן ובנו מהן כיור למקדש. תרומה זו חביבה לפני יותר משאר כל התרומות, אפילו יותר מתרומות הכסף, הזהב והאבנים הטובות המשובחות"!
מקום הכיור בחצר המשכן
הוסיף הקב"ה וציווה להבליט את הכיור שנבנה מתרומת הנשים:
בניגוד לסדר ההגיוני והרגיל שהכיור מוצב בכניסה לבית ולחצר כדי שיוכלו לרחוץ ידים לפני הכניסה לבית, ציווה ה' להניח את הכיור במרכז העזרה במקום בולט ומקודש ביותר, "בין אוהל מועד ובין המזבח", אף שלכאורה מקומו המתאים בפתח ושולי העזרה (כדי שיוכלו לרחוץ מיד בכניסה לעזרה), וכך בולטת וניכרת החביבות המיוחדת שלו.
בדבר נוסף ניכרת מעלת הכיור: כשבנו את הכיור התאימו אותו למידות גופו של משה (ואהרון ושני בניו), וזאת למרות שמשה לא עבד בבית המקדש (חוץ מבשבעת ימי המילואים) - זה מוסיף להבליט את מעלת הכיור, היחידי מכלי המקדש שנעשה לפי מידותיו של משה, לדורי דורות הכיור קשור במיוחד לרבן של ישראל, "איש האלוקים"!
ראה זאת שלמה המלך, וכשבנה את בית המקדש הוסיף ובנה עשרה כיורים!
גם בהלכה אנו מבחינים במעלת הכיור: אמרו חכמים אם יש מזבח להקריב קורבנות אבל שאר כלי המקדש אינם קיימים - לא ניתן להקריב קורבנות, אבל אם הכיור קיים, אפילו ששאר הכלים, השולחן המנורה וכו', אינם קיימים - ניתן להקריב קורבנות במזבח.
חז"ל מנו סגולות מופלאות לכיור: בזכותו מתרבים גשמים ושובע בא לעולם כולו. ועוד אמרו: הכיור מנקה לא רק מהזוהמה הגשמית, אלא גם מהזוהמה הרוחנית, זו שדבקה בישראל כתוצאה מחטא-העגל.
מה סוד כוחו ומעלתו?
הכיור הוא רק מכין ומכשיר את הכהנים לעבודתם בבית המקדש, על-ידי שמנקה ומטהר את הכהנים, אבל אין בו ענין ומצווה לכשעצמו, הוא לא חלק מעבודת המקדש,
- זו הסיבה שלא הוזכר בצוותא עם שאר כלי המקדש (בתרומה ותצווה), וכן שהוא נעשה מנחושת ולא מכסף וזהב כשאר הכלים (וודאי שזה לא נבע ממחסור בזהב, כי היה שפע זהב וכסף), וכן שבציווי על פירוק המשכן במסעות המדבר הוא לא נזכר כשאר כלי המקדש [שלא התפרש מי יקח אותו כמו שמפורש על שאר הכלים], כדי להבדילו משאר הכלים, שהם המטרה עצמה, והוא רק מכין אל המטרה ואינו בו תכלית עצמית -
אם-כן נשאלת השאילה: מדוע כה מפליאים ומרוממים אותו - מדוע הוא החביב אצל ה' יותר משאר הכלים, היתכן שכיור יותר חביב מלוחות הברית, המנורה הטהורה, המזבח וכו'?! מדוע הציבו אותו במרכז המשכן סמוך לאוהל-מועד? מדוע רק הוא נבנה לפי מידות של משה? בזכות מה סגולותיו המופלאות האמורות?
אנשים פשוטים מול גדולי תורה וייראה
מבית המקדש שואב כל יהודי כוח וחיות לעשות מעצמו - "קודש לה'". כל כלי מן הכלים שבבית המקדש נותן כוח לסוג ואופי אחר של בני-אדם להתקרב ולעשות מעצמם בית לה':
מארון הקודש ולוחות הברית מקבלים כוח "אנשי החכמה", ללמוד את התורה הקדושה ולהתקרב ולהתחבר לה' דרך השכל. מהמנורה המאירה והמזבח עליו בוער אש הזבחים מקבלים כוח "אנשי הרגש", להתקרב ולהתחבר לה' על-ידי רגשות הלב, באש התלהבות אהבת ה' ויראתו, בתפילה, לימוד חסידות ועוד. מחצר המקדש (העזרות, ובאופן כללי מכל כלי המקדש) מקבלים כוח "אנשי המעשה", להתקרב לה' במצוות מעשיות.
ואילו הכיור, עמו מנקים זוהמה וטינופת, בא לפעול קירוב לבורא אצל הנמצאים במצב נחות ביותר, שאינם מסוגלים לעסוק בלימוד התורה, אינם יודעים להתפלל ולעורר רגשות אהבה וייראת ה' ואינם מקיימים מצוות כדבעי, משום שהם נמצאים בשלב הראשוני בעבודת ה', כשזוהמה וטינופת טומאה שורה עליהם, וצריך לשטוף ולנקות אותה כדי שיוכלו להתעלות ולהתקרב לקודש.
אנשים פשוטים אלו, למרות שאינם מבינים את גדולת ה' בשכלם ואין להם רגשות אהבת וייראה בלבם, יש להם הכנעה וביטול לה', והם מלאי תשוקה ורצון ליטול חלק בבניין המקדש, אך הם לא יכולים להיות חלק מבוני התורה הקדושה (בוני הארון), ואף לא ליטול חלק מבנין התפילה (בוני המזבח), כי עדיין לא זכו לתורה ולא זכו לקבוע בלבם רגשות אהבה וייראה לה', להתפלל לה' מכל הלב,
האפשרות היחידה שלהם להתקרב לה' וליטול חלק במקדש זה בבניית כיור, שענינו סילוק הזוהמה והטומאה. לכן כיור זה נעשה מנחושת שהוא מתכת זולה ופשוטה ונחותה בהשוואה לכסף וזהב, עמו בנו את הארון, המנורה, השולחן וכו' - משום שאנו עוסקים באנשים המצויים בדרגה נחותה מאוד.
כששומעים אנשי המעלה וגדולי התורה והיראה, שאנשים פשוטים אלו רוצים ליטול חלק במקדש, הם מואסים במעשיהם ומורים לנתוץ אותה, כי לדעתם כדי להתקרב לה' צריך להיות או עם הבנה והשגה בתורה או עם רגשות הלב בתפילה או עם מצוות, ומי שלא נמצא בדרגה נעלית זו - מה לו ולעבודת ה'?! מה לו ולקדושה העליונה?! כיצד הוא יכול ליטול חלק בבית הקדוש של הקב"ה?!
אבל הקב"ה אמר למשה: תרומת אנשים אלו חביבה עלי יותר מן הכל!!! דווקא היהודים הפשוטים שלא הגיעו לדרגת ההבנה וההשגה, אבל יש בהם רצון להכניע ולבטל עצמם בפני ה', גורמים לי הנאה וקורת-רוח יותר מכולם!
לכן ציווה ה' להציב את הכיור במרכז העזרה, ליד פתח האוהל, כדי להבליט את חשיבות מעלת עבודת ה' של אלו שיש להם התמודדות קשה עם טינופת הרע, והם מתגברים ובאים לבית המקדש.
להציב בפרשה נפרשת את הנמצאים בשלב ראשוני
אמנם הכיור נכתב בפרשה נפרדת משאר כלי הקודש שבמשכן, וזה בא ללמד שאנשים שלא חיים באווירה של קדושה ותורה, אלא באווירה של זוהמה וטינופת (אלו הזקוקים לרחצה מטומאה), נמצאים בהפרדת פרשיות מאלו שגדלו כל ימיהם באווירת קדושה וייראת שמים;
אך יש לזכור ולשנן כל העת: שדווקא עבודת ה' של אנשים המצויים בדרגה התחתונה מסיבה לה' קורח רוח יותר מאחרים, לכן אין לעובדי ה' בדרגה הנעלית לחשוב שהם נעלים ונבדלים מהאנשים הפשוטים.
וכה אומר הרבי:
"החידוש בבית המקדש שעושים לה' דירה בדברים הגשמיים תחתונים, אפילו בדרגות נחותות ביותר עד לתחתון "שאין תחתון למטה הימנו". לכן כשהנשים תרמו למקדש את המראות שהשתמשו בהן ליופי הגשמי שיש ממנו גם יניקה לתאוות היצר-הרע, או אז הושלמה הכוונה האמיתית והעיקרית של ה' לעשות לו יתברך דירה בתחתונים, ועל-ידי זה נמשך אור חדש ונעלה מזה הנמשך על-ידי מעשה המצוות".
ראוי לציין בשולי הדברים שהדרך לטהר את האנשים הפשוטים הרחוקים לעת-עתה מהתורה והמצוות צריכה להיות בכיור של בית המקדש שהוא כלי קדוש, כלומר יש לקרב בדרכים שהורנו חז"ל ולא בדרכים וצורות שאינן מתאימות או חלילה מנוגדות להוראותיהם, בכיור המטהר זרמו מים, ו"אין מים אלא תורה".
פרפראות
לקינוח שלש מרגליות קצרות בעניינים האמורים:
1) האמור לעיל שכלי המקדש הם כנגד דרגות שונות בישראל, הרי באופן יותר פרטי, לכל אדם ואדם אברים וכוחות מעין כל כלי המקדש, שמהם שואב הוא כוח להעלות ולקרב לבורא כל אברי גופו: ראש - בדוגמת ארון הקודש ולוחות הברית. עינים ואוזניים - בדוגמת שני הכרובים שעל הארון. לב, ריאה וחזה - בדוגמת המנורה והשלחן ומזבח הקטורת. מערכת העיכול - בדוגמת המזבח. ידים ורגלים - בדוגמת חצר המקדש (העזרה), בית המים כנגד הכיור (תורת המנחה, לרבי יעקב סקילי, דרשה כו. ועוד)].
2) בשעת הקרבת הקורבנות היה הכהן מסתכל בפני בעל הקורבן ומכיר בפניו את מקום פגימתו בחטאו, והיה הכהן מנקה ומטהר אותו מחטאו על ידי מחשבתו בעת זריקת הדם; וכשאשה היתה מביאה קורבן, כיון שאסור לאיש להסתכל בפני אשה, העמידה הכהן לפני הכיור, וראה בו את צורתה וממנה הכיר בחטאה, וניקה אותו - כי כל-ידי הכיור ניתן הכוח לתקן כל דבר גם מי שבדרגה נחותה (לקוטי תורה לאריז"ל, ויקהל. וכ"ה ברקאנאטי לתצוה. הובא גם בשל"ה, לויקרא).
3) אותיות המילוי הנסתרות של משכן בגימטריא 236 ((מ)ם, (ש)ין, (כ)ף, (נ)ון), וגם "כיור" בגימטריא 236, כי הכיור משפיע כוחות נסתרים ובלתי גלויים להגן על המשכן מטומאות בלתי רצויות ומטומאות ואוייבים נסתרים (מגלה עמוקות, ואתחנן, אופן קסט).
ועוד - ארבעה חומות סביב המקדש (חומת הר הבית, חיל, חומת העזרה, חומת הבית): המילה "חומה" בגימטריא 59, ארבע פעמים חומה בגימטריא - 236, כמו הגימטריא כיור, כי הוא כמו ארבע חומות מגינות, אלא שהחומות מגינות מאוייב גשמי גלוי, והכיור מגין מארבע דרגות הטומאה הנסתרת ובלתי גלוייה (שלוש קליפות הטמאות וקליפת נוגה), לטהר ולקדש עצמו לקבלת הקדושה האלוקית שתגלה במהרה בימינו בביאת משיח צדקינו בקרוב ממש.
מקורות - מדרשי חז"ל לפרשתינו. לקוטי שיחות חלק ו, עמוד 196 ואילך. עמוד 390. רשימת מנורה. ספר הליקוטים להצ"צ, ערך כיור.
לקבלת המייל ישירות ולתגובות והערות-הארות שיתקבלו בשמחה, מייל: ryk613@gmail.com
הרב יוסף קרסיק שליח הרבי ורב אזורי בת חפר - עמק חפר לקבלת המייל ישירות ולתגובות והערות-הארות שיתקבלו בשמחה, למייל: rabayyk@zahav.net.il www.torah.in/he
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
