כללי עריכת מאמרים 

רבים מאתנו שולחים מאמרים לאתרי אינטרנט שונים. האם אנו עושים ועושות זאת באופן שמקל על העורכים וגורם להם/ן לרצות לקבל מאיתנו עוד ועוד תוכן? להלן כמה כללי יסוד שכדאי לדבוק בהם, על מנת להפוך לכותב/ת אטרקטיבי/ת לעורכ/ת המצוי/ה...

רשת האינטרנט אינה קפדנית במיוחד באיכות הלשונית של הטקסטים המוצגים בה. הרשת מציגה מידע מיידי ועדכני בתחלופה גבוהה, שעצם הצגתו חשובה לעיתים מאיכותו. המיידיות מקצרת את מרווח הזמן הנדרש לקריאה חוזרת ולביצוע תיקונים. אלא שיש כמה עקרונות שבכל זאת – על מנת להזמין התייחסות רצינית לאתר ולתכניו – רצוי לשמור עליהם.

ברוח הגישה המינימליסטית-וירטואלית, אגע כאן רק בחשובים שבהם;

• כותרת: על כותרת המאמר להזמין את הקוראים ב- 2-4 מילים ולתת להם להבין מה המסר המרכזי במאמר. יש עבודת Copywriting – עבודת ניסוח יצירתית לכותרת המאמר. למשל, אתר nfc הכתיר מאמר העוסק במועמדים לתפקיד הרמטכ"ל, בכותרת: "רמטכ’ל נולד". הכותרת מעבירה את המסר כולו בעזרת פרפראזה[1], ביטוי סמלי קצר ורב משמעות. ניתן כמובן (ולעיתים אף רצוי) לנסח ניסוח פשוט וישיר.

• "שם המחבר/ת": בהגשת מאמר לאתר אינטרנט חשוב לציין לצד הכותרת את שם המחבר/ת. זה לא מובן מאליו. כמו כן, במקרה ואת/ה אינך הכותב/ת, יש לציין אישור פרסום מהכותב/ת המקורי/ת.

• פרטי המחבר/ת: יש למסור כתובת דוא"ל, אתר אינטרנט (אם יש) וקרדיט מלא. על הקרדיט להכיל את מה שאתם רוצים שנדע. לדוגמא: "חנה בית הלחמי, יועצת שיווק ואסטרטגיה, מאמנת, מרצה ופובליציסטית, עורכת האתר www.hbh.co.il". אם יש לכם תמונה – זה הזמן והמקום לצרף אותה. אל תגרמו לעורכ/ת לפנות אליכם בבקשות למידע נוסף – שילחו הכל עם המאמר! מיקום המידע יבחר ע"י עורכ/ת האתר. הקפידו לבקש שהקישורים יהיו פעילים (שניתן יהיה ללחוץ עליהם ולהגיע ישירות לאתר האינטרנט שלכם).

• תת-כותרת: באתרים רבים נהוג להציב תת-כותרת – מרחב מוגבל שניתן להציב בו 2-3 משפטים מודגשים, המסבירים את המסרים המרכזיים הכלולים בטקסט. ניתן למשל להתייחס לתת-הכותרת כאל מקום להצבת נתונים עיקריים, הסבר או "טיזר": משפטים המגרים את סקרנות הקוראים ומגבירים את רצונם לקרוא את המאמר. והיה ולא תנסחו את תת-הכותרת – יציבו העורכים אחת משלהם, שלא בהכרח מתאימה למסר שרציתם להעביר. כדאי שגם מי שקראו את תת הכותרת ולא המשיכו ממנה הלאה – יזכרו את עיקרי כוונתכם.

• טקסט: כמה עקרונות מנחים לגוף הטקסט;


• אורך הטקסט: טקסט וירטואלי נמדד במספר המילים. מאמר סביר באורכו אינו עובר את גבולות ה- 600 מילים, על מנת שהקוראים ימעיטו בלחיצה על PgDn. מתי בכל זאת נשלח מאמר ארוך יותר? כשמדובר במאמר מקצועי או בדרישת העורכ/ת. למשל – מגזין e-mago מפרסם מאמרים מעל 1000 מילים, כשמאמרים קצרים יותר נדחקים למדור ה"כתבות". לעומתו, מדורי דיעות באתרי החדשות מקפידים בד"כ על מגבלת 600 המילים.

• פסקאות: יש לחלק לפסקאות - ולא לשלוח טקסט בגוש אחד ארוך ובלתי קריא! תחסכו לעורכ/ת את הקריאה היסודית הנדרשת על מנת לחלק לפסקאות! אחרת, יתכן ולא ישמחו לקבל מכם מאמרים בעתיד.

• כותרות לנושאים שונים: ניתן להדגיש ב- bold , אולם אסור להציב קו תחתון, שכן קו תחתון משמש לקישורים ועלול לבלבל את הקוראים.

• פסיקים ונקודות: השגיאה הנפוצה היא בריווח (או העדרו) לפני ואחרי הפסיקים והנקודות. אז...אחת ולתמיד – איך צריך לפסק? X ,XXX. כלומר: פסיק או נקודה מוצבים מיד לאחר המילה, ואחריהם רווח אחד, שאחריו מתחילה המילה הבאה. אותו כנ’ל, אגב, חל גם על נקודותיים ועל סימני פיסוק נפוצים אחרים, למעט מקף – שמוצב עם רווח אחד לפניו ורווח אחד אחריו, במידה ואין מדובר בשתי מילים נסמכות ("בית-חולים" וכד’). פיסוק שגוי הוא אחד הדברים המקוממים, המכעיסים והמטרידים ביותר בטקסטים שנשלחים אלי כעורכת. לעיתים ניתן לתקן מסמך בפקודת החלפה ב- Word, אולם המהדרין בשגיאה הדקדוקית הזו – מגלים חוסר עקביות בהצבת הפיסוק. פעם עם שני רווחים, פעם עם רווח אחד שגוי ופעם אחרת ללא כל רווח...טרחה עצומה לעורכ/ת הממוצע/ת. אז אנא – להקפיד על בדיקת הפיסוק לכל אורך המסמך לפני שליחתו לאתר.

• פתגמים וביטויים: קראתי לאחרונה ספר מצוין, ושמו: "כיצד לקרוא אנשים". המתרגמת לא קראה נכון, כנראה, את רגישות הקוראים לדיוקים לשוניים. במקום הפתגם "חיים ומוות ביד הלשון", תרגמה מאנגלית: "מוות וחיים ביד הלשון". אותי, כקוראת, זה מטריד ומנכר. חשוב להגיה טקסטים ולהשתדל להיצמד למטבעות לשון, פתגמים וביטויים כפי שהם במקור.

• קרדיטים והפניות: רצוי למסור עם המאמר את הקישורים וההפניות הנגזרים ממנו. למשל, אם הזכרתם אתר אינטרנט מסוים – תרשמו בהערה או ב"היפר-קישור" את כתובת האתר.

• שפה מגדרית: מאחר ורוב האתרים פונים לשני המינים, חושב להקפיד על לשון רבים ו/או על פניה לשני המינים לכל אורך הטקסט.

• ציטוטים ומובאות – יש לכבד זכויות יוצרים, למסור עם המובאה את הקרדיט המלא ולוודא שציטוטים ומובאות נכללים בטקסט על פי חוק זכויות היוצרים ובמידת הצורך – באישור המחבר/ת המקורי/ת. אותו כנ’ל לגבי תמונות ואיורים.

• לאן לפנות לפרטים נוספים? אם המאמר מקדם נושא, עסק או פעילות כלשהי, חשוב להקפיד על כתובת אליה יוכלו הקוראים לפנות לקבלת פרטים נוספים. זאת, כמובן, בתיאום עם העורכ/ת ובהסכמתו/ה.

• ספרור: כשאתם/ן מספררים/ות סעיפים, הקפידו להשתמש בתכונות הספרור האוטומטיות של ה- Word, ולא בספרור ידני הדורש מהעורכ/ת להיכנס לכל סעיף בנפרד ולמחוק ידנית את המספרים או את התבליטים!

נכון הוא, שטקסט וירטואלי אינו מדע מדויק ואין לצפות ממנו שיהיה מהוקצע כמו ספר או מאמר עיתונאי. אולם, ככל שנטמיע יותר מהעקרונות הללו כבר בעת הכתיבה, וככל שנשלח מאמרים ערוכים כיאות לאתרים השונים – כך ישמע קולנו גבוה יותר, רחוק יותר ובתפוצה רחבה יותר.

העורכים נחלקים לאלו בעלי "היד הכבדה" על הטקסט, שממילא ישנו כל טקסט שתשלחו להם (בנימוקי תוכן שונים ומשונים), וכאלו שמפרסמים טקסטים כפי שנשלחו להם. אולם גם אלו וגם אלו – נדרשים לעבודת העריכה הלשונית. חסכת להם את זה? הרווחת בית וירטואלי שישמח לארח את כתביך גם בעתיד.

בהצלחה.