הגישה הפונקציונאליסטית.
גישה זאת מעניקה עדיפות לתפקיד שממלאות מערכות חברתיות שונות, לצורה שבה הן מתפקדות ולתועלת שהן מביאות. המדפסות, עבור חוקר מאסכולה זו, ייחקרו במימד התועלתי והתפקודי שלהן: באיזו מידה הן שינו את מערכות ייצור והעברת המידע שלנו? איך הן משתלבות במהפכת המידע של העשורים האחרונים? האם המדפסות ממלאות תפקידים נוספים מעבר לייצור נייר מכוסה במילים? האם ה מדפסות הביאו לעיצובו של טיפוס חברתי חדש – ההומו-גרפוס? כיצד הן משתלבות בהביטוס המסורתי והמשתנה של הבורגני ממעמד הביניים?
גישת הקונפליקט החברתי.
בגישה זאת הנחת הבסיס היא שבחברה ישנו מאבק בין קבוצות שונות. גישה זו אולי תנסה להצביע על כך שמדפסות עולות כסף וכיוון שהן מעניקות יתרון למשתמש בהן הרי שהמדפסות הן עוד כלי שמסייע למעמדות מסוימים להתחזק ולהגדיל את הפער ממעמדות אחרים. אפשר גם לחקור את המדפסות כעוד מרכיב בהון הרכוש הביתי שמבדיל מעמדות מסוימים המצוידים היטב במגוון מוצרי צריכה מאלו שאין ברשותם את ההון הזה והם נידונים לחיים קשים יותר וחסרי נוחות.
גישת האינטראקציה הסימבולית.
בגישה זו המציאות החברתית נתפסת כמכלול של יחסי חליפין סמליים שבהם כל יחיד מנסה לבנות דמות בהתאם למצב שבו הוא נמצא. גם בגישה זו שעוסקת בסמלים ישנו מקום לחקירת המדפסות. ניתן לבדוק אם מוצר זה יכול לשחק תפקיד משמעותי בהבניית התפקיד של היחיד. ניתן לבחון, בהתאם לפרדיגמה הדרמטורגית האם מדפסות יכולות להיות מנוצלות בידי השחקנים החברתיים לעיצובם כיצרני תוכן שערכו גבוה כיוון שהוא מודפס. באיזו מידה שימוש מושכל במדפסות יכול לעצב אישיות חברתית של אינטלקטואל כותב ולא רק חובבן שמדבר?
סוציו-ביולוגיה.
עד כמה המעשים שלנו הם המשך ישיר של הטבע החייתי שלנו? מה מקומו החברתי בביולוגי ומה מקומו של הביולוגי בחברתי? מחקר בעל אופי סוציו-ביולוגי ינסה אולי לחקור את המקבילות שניתן למצוא בטבע אצל מינים אחרים למערכות ייצור המידע ההמוני המתבטאות ב מדפסות. מכיוון אחר ניתן לבחון אם הרצון לכתוב ולהיקרא עונה על צורך ביולוגי והאם הפופולאריזציה של הפרסום המתאפשרת בזכות הנגישות של מדפסות לכל אחד מספקת צורך חייתי של קביעת טריטוריה שבה המילה המודפסת בקלות ובלי לצאת מהבית מחליפה את שאגות הזעם של הזכר.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
|
כלים שימושיים למאמר: |



