קטינים במשפט הפלילי 

חוק העונשין קובע כי לא ישא אדם באחריות פלילית בשל מעשה שעשה בטרם מלאו לו 12 שנים.
הכוונה, ילד שטרם הגיע לגיל 12 לא יהיה אחראי בפליליים על מעשה שעשה - היינו לא ניתן
לעצור אותו, להעמידו לדין או להענישו על המעשה שעשה.

במקרים מסוימים, ניתן להזמין לחקירה קטינים אף אם לא מלאו להם 12 שנים, ומותר לחקרו
בלא נוכחות הורהו, ואף בלא ידיעת הורהו. ואולם, הודעתו במשטרה מרצונו החופשי וחתימתו
על הודעתו, תחייב אותו לגבי אמיתות ההודעה.
על פי חוק הנוער, כל אדם שטרם מלאו לו 18 שנים נחשב קטין, ולפיכך, קטין נשפט בבית
משפט שלום או בית משפט מחוזי, הכל לפי חומרת העבירה, הדיון בעבירה בה הואשם קטין
- לרבות הערעור - יתקיים בבית משפט לנוער.

העמדה לדין של קטין יחד עם בגיר בבית משפט שאינו לנוער, טעונה הסכמת היועץ המשפטי
לממשלה.
אולם, בית המשפט רשאי לצוות על הפרדת משפטו של הקטין ולהורות על העברת הדיון
בעניינו לבית משפט לנוער, או לדון בעניין בעצמו. כאשר הועמד קטין בפני בית משפט שאינו
מתאים לגילו, פסק הדין תקף והדבר לא יפגע בתוקפם של צו או החלטה סופיים.

למרות שניתן להעמיד לדין קטין שמלאו לו 12 שנים, יש מגבלות מסוימות על כך. למשל, ניתן
להעמיד לדין קטין שטרם מלאו לו 13 אך מלאו לו 12, רק לאחר התייעצות עם קצין מבחן. אין
להעמיד קטין לדין בשל עברה שעבר, כאשר חלפה שנה מיום ביצועה, וביום שטרם חלפה
שנה הוא עדיין קטין - אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה. קטין שבשעת גזירת דינו טרם
מלאו לו 14, לא יוטל עליו עונש מאסר.

פומביות הדיון:

ככלל, הדיון בבית המשפט לנוער נערך בדלתיים סגורות, ויש איסור על פרסום פרטי הקטינים
וזהותם. אולם, בית המשפט רשאי להורות לאדם או לסוג בני אדם להיות נוכחים בדיון.

חשוב לציין כי לשם הגנה על קטין, אסר המחוקק פרסום פרטיו של קטין שטרם מלאו לו 16
שנים והוא נאשם או עד במשפט פלילי, או מתלונן או קורבן. האיסור חולש על פרסום תמונתו
של הקטין, מקום מגוריו וכל פרט אחר אשר עשוי להביא לזיהויו.

מעצר, שחרור והליכים שלפני המשפט:

קטין שלא מלאו לו 14 לא יוחזק במעצר ללא צו של שופט לתקופה העולה על 12 שעות.
לעומת זאת, קטין שמלאו לו 14 שנים לא יוחזק במעצר ללא צו של שופט לתקופה העולה על
24 שעות, וזאת בדומה לבגיר.
תקופת המעצר המרבית לקטין שטרם מלאו לו 14, וטרם הוגש נגדו כתב אישום, הינה 10
ימים (לבגיר 15 ימים).  בסך הכול, ניתן לעצור קטין, טרם הגשת כתב אישום, עד 20 ימים
(במקום 30 ימים במקרה של בגיר).

חשוב לדעת - בשלב המעצר וטרם הגשת כתב האישום, ניתן לדון קטין בפני בית משפט רגיל,
ואין לבית משפט לנוער סמכות שיפוט ייחודית. ואולם, רק לאחר הגשת כתב אישום עוברת
הסמכות לבית משפט לנוער.

הודעה על מעצר קטין:
הממונה על תחנת המשטרה שהובא אליו קטין שנעצר, יודיע על כך בהקדם האפשרי לאחד
מהורי הקטין, ואם לא ניתן להודיע לאחד מהורי הקטין - יודיע הקרוב לקטין; אולם אם חשש
הממונה על תחנת המשטרה, כי ההודעה על מעצרו עשויה לפגוע בשלום הקטין, לא יודיע
אלא לקצין מבחן.

מעצר של קטין לאחר הגשת כתב אישום:
לבית המשפט לנוער סמכות ייחודית לדון בהליך מעצר של קטין לאחר הגשת כתב אישום כנגדו.
ככלל, הכללים הנוגעים למעצר של קטין לאחר הגשת כתב אישום דומים לאלו של מעצר בגירים,
בשינויים המחייבים לפי חוק הנוער.
על פי חוק הנוער, ניתן להחזיק קטין במעון או במעון נעול במקום במעצר בית. בדרך כלל, בית
המשפט לנוער אינו נוטה לעצור קטינים בבתי סוהר, ונותן חשיבות רבה במצבו הנפשי של הקטין,
במצב משפחתו, בדרכי הטיפול בו ובסיכויי שיקומו.

חיפוש בגופו ובביתו של קטין:
סמכות השוטר לבצע חיפוש בגופו של קטין תואמת לכללים של חיפוש בגופו של בגיר: ניתן לערוך
חיפוש בגופו של הקטין ובכליו, וזאת אף ללא נוכחות הורי הקטין. אולם, חיפוש בביתו של הקטין
מחייב צו של בית משפט, וזאת מאחר שהקטין אינו יכול לתת את הסכמתו לחיפוש בביתו וזאת
משום שאינו בעל הבית.
אין השוטר רשאי לקבל את הסכמתו לחיפוש, ועל השוטר לקבל את הסכמת בעלי הבית ולערוך
את החיפוש בנוכחותם. חיפוש בביתו של קטין ללא צו של שופט וללא הסכמת הבעלים לחיפוש,
ייעשה רק כאשר קיים חשד לשוטר כי מתבצע פשע באותו מקום.

מעמדו של הורה:
שלא כמו בבית משפט רגיל, בבית משפט לנוער יש חשיבות ומעמד להוריו של הקטין, וישנן גם
זכויות במהלך המשפט. בית המשפט ימציא להורה העתקים של ההזמנה לדין ושל כתב האישום.
כמו כן, ההורה רשאי להיות נוכח בדיון, זולת אם קבע בית המשפט אחרת. אולם, בית המשפט
לנוער יכול לחייב הורה להיות נוכח בשעת הדיון בעניינו של הקטין.

כל בקשה שנאשם רשאי להגיש לבית המשפט, רשאי גם הורה הקטין להגיש במקומו ורשאי הוא
לחקור
עדים ולהשמיע טענות במקום הקטין או יחד איתו, אם כי בזכות זו כדאי שלא להשתמש ולתת
לעו"ד פלילי מקצועי לעשות זאת - שכן ההורה יכול לגרום נזק בלתי הפיך לקטין ולהחמיר במצבו.

תסקיר שירות מבחן:
בסיומו של ההליך, נותן בית המשפט לנוער הכרעת דין, לפיה רשאי בית המשפט לזכות את הקטין או
לקבוע כי הקטין ביצע את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום. שלא כמו אצל בגיר, קביעת בית
המשפט כי הקטין ביצע את העבירה אינה עדיין הרשעה.

כיוון שבקטינים עסקינן, קיימת חובה על בית המשפט לנוער להפנות את הקטין לשירות מבחן לנוער,
על מנת לקבל תסקיר. קצין המבחן של שירות המבחן נפגש עם הקטין, בוחן את נסיבותיו האישיות
ולפעמים את מצב נסיבותיה של משפחתו. המלצתו או עמדתו של קצין המבחן לעניין העונש, מונח
בפני בית המשפט לנוער, לפני החלטתו האם להרשיע את הקטין בעבירה, ובחומרת העונש אשר
ברצונו לגזור עליו, באם בת המשפט מחליט לגזור עליו.

דרכי טיפול:
בחוק הנוער קיימים מספר אמצעים ודרכי טיפול בקטינים, ואלה דרכי הטיפול שעליהן רשאי בית
המשפט לנוער לצוות:
מסירת הקטין לטיפולו ולהשגחתו של אדם ראוי לכך שאינו הורה הקטין.
העמדת הקטין במבחן.
קבלת התחייבות בערובה או בלי ערובה מאת הקטין או הורהו בדבר התנהגותו של הקטין בעתיד.
התייצבות הקטין במעון יומי במשך תקופה שיקבע בית המשפט.
החזקת הקטין במעון או במעון נעול לתקופה שיקבע בית המשפט.
חיוב הקטין או הורהו בתשלום קנס או הוצאות בית משפט.
חיוב הקטין או הורהו בתשלום פיצוי לאדם שניזוק באותה עבירה.
בית המשפט אינו מוגבל בהטלת עונש אחד בלבד, ותיתכן סיטואציה בה ייגזרו על הקטין מספר עונשים
מהרשימה לעיל.

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר     הדפס את המאמר     שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי