מיומנויות חברתיות אינן הצד החזק אצל כל הילדים - לא כולם מצטיינים ביכולת להביע רגשות, להיות חברים של כמה ילדים, להיות חלק מקבוצה, להזדהות עם האחר או להתעניין ברגשותיו, לעמוד בתסכולים, לווסת רגשות ולהבין את הסביבה.
ילדים שחווים קשיים בתחומים אלו עלולים ליצור רושם שהם מנסים להתחכם בכוונה או להפריע, ולרוב זוהי איננה כוונתם בכלל, והם נותרים עם התסכול שמביא עמו חוסר ההבנה של הסביבה. בגן ובבית הספר מזדמנות להם הזדמנויות רבות לתקן ולשנות דפוסי התנהגות, אולם חסרה להם דמות של “מבוגר אחראי” שעושה סדר בדברים, מכוון אותם ומתווך בינם לבין ילדים אחרים.
ניתן לשפר מיומנויות חברתיות בצורה ניכרת על ידי פסיכודרמה - באמצעות חילופי תפקידים וכניסה לנעלי ילדים אחרים מאפשרת הפסיכודרמה לילד להבין את ההשלכות של התנהגותו על ילדים אחרים ולעבור תהליך למידה אמיתי ועמוק שתוצאותיו ניכרות גם בחלוף הזמן.
אסביר למה אני מתכוונת דרך סיפורו של אמיר, ילד מקסים שהשתתף בקבוצת פסיכודרמה לשיפור מיומנויות חברתיות לילדים שעמדו לפני הכניסה לכתה א’.
אמיר היה ילד חכם ומבריק, אבל החוכמה והברק, כמו לילדים אחרים במצבו, העמידו בפניו גם לא מעט קשיים. מכיוון שמבחינה שכלתנית היה מפותח מרוב בני גילו, מצא לרוב דרך לתקשר עם המבוגרים בעולמו, אולם עם בני הגיל שלו לא מצא שפה משותפת – היו לו חברים מעטים בגן, הוא לא נהג לארח חברים בביתו או להתארח אצלם, ואפילו במסגרת הבית הסתכסך עם אחיו הגדול. אמיר היה ילד דחוי שהתקשה לדחות סיפוקים והגיב באופן קשה כאשר לא קיבל את מה שדרש.
במפגש הראשון של קבוצת מיומנויות חברתיות בה השתתף אמיר ביקשתי מהילדים להמציא עבורה שם וסמל. מרבית הילדים רצו לשלב בשם הקבוצה שם של תכנית טלוויזיה מוכרת, ואילו אמיר הביא לקבוצה רעיונות “מתוחכמים” מתחום התעופה, החלל והמדע. ילדי הקבוצה התרשמו ממנו בתחילה אבל מהר מאד החלו לחלוק על רעיונותיו. בתחילת אותו מפגש לא הסכים אמיר להמשיך ולשתף פעולה עם הקבוצה, אולם בשלב מאוחר יותר, כאשר ניסיתי לברר איתו איפה טמון הקושי ולהציג בפניו אופציות אחרות הבין שלהיות “ברוגז” כאן לא יעזור לו והיה פתוח למצוא פשרה.
בסופו של דבר מצאו הילדים שם ששילב את הרעיונות של אמיר עם הרעיון שמרבית חברי הקבוצה אהבו. בפעם הראשונה ראה אמיר שהקשבה ופשרה משתלמות ולמד למצוא דרך ביניים בין רצונותיו שלו לרצונות הילדים סביבו. אמיר התחיל לפתח מיומנויות חברתיות הלכה למעשה.
במפגשים הבאים דיברנו על תחושות ורגשות, ובמפגש השישי של הקבוצה התחלנו לדבר על פחדים.
במפגש זה סיפר אמיר כי מאז שנולד, בגלל פחד מחושך וממפלצות למיניהן, בילה את כל לילותיו בחדר הוריו. כיוון שילדים נוספים בקבוצה פחדו גם הם מחושך, הייתה הזדהות מלאה עם אמיר בחדר. באמצעות פסיכודרמה הצלחנו יחד להתבונן בפחד מהצד, ממקום מרוחק ולתת לו שם, צורה וצבע.
למרבה ההפתעה, סיפר אמיר במסגרת המפגש הבא כי ישן בחדר שלו בפעם הראשונה. השינוי הזה עשה לו פלאים. פתאום הבין כי אם הוא מעז להתגבר על פחד כה גדול כנראה שיש באפשרותו להתגבר גם על קשיים ופחדים אחרים. בשפתי – לרכוש לעצמו מיומנויות חברתיות.
השינוי היה בולט במיוחד כאשר בשלב מאוחר יותר החל אמיר ליצור קשרים עם ילדים אחרים בני גילו גם מחוץ למסגרת הקבוצה ולתקשר אתם בשפה המשותפת שסוף סוף מצא. מצבו החברתי השתפר והוא הרגיש הרבה יותר טוב לפני הכניסה לכתה א’.
מובן שעוד נותרה לו עבודה רבה על התמודדות עם כעסים וגבולות, ורכישת מיומנויות חברתיות אחרות אבל פריצת הדרך שחווה בקבוצה סללה עבורו את הדרך להתמודדות מוצלחת עם קשיים אחרים. כל שהיה זקוק לו הוא מעט כיוון. את העבודה הקשה הוא כבר עשה בעצמו
תראפיסטית בפסיכודרמה בשילוב אומנויות, בעלת ניסיון רב בטיפול אישי וקבוצתי באמצעות פסיכודרמה ואומנויות בילדים ונוער עם התמחות בטיפול בקשיים רגשיים והתנהגותיים במסגרות חינוכיות שונות. מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
מנחת קבוצות פסיכודרמה וטיפולים פרטניים למבוגרים ולילדים בקליניקה פרטית בתל אביב.
חברת הנהלת האיגוד הישראלי בפסיכודרמה
http://www.to-do.co.il>
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
