לאור אמצעי האכיפה הרבים והפרסום הפכה נהיגה בשכרות להיות העברה הכי מדוברת בתחום התעבורה. עפ"י החוק היבש, מי שנתפס נוהג בשכרות דינו מאסר על תנאי, שנתיים שלילה בפועל, שלילה ע"ת וקנס. שיכור הוא מי שבדמו נמצאו 50 מיליגרם אלכוהול על 100 מיליליטר דם או 240 מיקרו גרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף, זאת ע"י בדיקת נשיפה במכשיר המכונה ינשוף.
בדיקת הינשוף עצמה עוררה סערה מכיוון שכנגד מכשיר "הינשוף" עלו טענות אמינות רבות. עיקר הטענה הינה כנגד אופי ההפעלה והתחזוקה של משטרת ישראל לעומת הוראות היצרן. הטענה, אופי תחזוקת המכשיר (בדיקות כיול, הפעלה תחזוקה וכו') אינו תואם את הוראות היצרן המחמירות ועושה "הנחות" אשר גורמות לסטייה בתוצאות הבדיקה. סטייה זו גורמת לתוצאות לא אמינות של המכשיר. זאת כמובן לצד טענות נוספות שקיימות כנגד המכשיר עצמו.
בכל מקרה בפברואר 2009 נקבע בפסק דינו של כב' השופט רובינשטיין בבית המשפט העליון כי המכשיר קביל. כב' השופט רובינשטיין קרא בפסק דינו להתוות מינימום חדש לסף השכרות. מינימום כזה לא נקבע בינתיים בחוק.
במקביל בבית משפט תעבורה בי"ם בהובלת כב' השופט טננבוים אוחדו מספר תיקי שכרות ונקבע הרכב מיוחד שידון במספר שאלות הנוגעות לאמינות המכשיר וסף השכרות, זאת לאחר שנשמעו מומחים מיוחדים והמכשיר נשלח לבדיקה מיוחדת.
עוד שאלה שעולה לדיון- הענישה. ישנו מינימום בחוק של עונש של שנתיים פסילה. לכאורה, עפ"י פרשנות של לפחות שופט אחד בבית משפט מחוזי בת"א, זה אומר, 240 מיקרו גרם שווה שנתיים, שלוש מאת שווה יותר וכן הלאה. המשמעות של גישה זו, ענישה דרקונית אשר אינה מתחשבת בנתוני עובר העברה, עברו ונסיבותיו. למזלנו רוב השופטים אינם בוחרים בדרך זו. ההרכב המיוחד, כפי שמסתמן ייתן דעתו גם בעניין זה, כאן מוביל השופט טננבוים דרך מחשבת ענישה מקורית כבר לאורך הרבה זמן.
לאור האמור כאשר מדובר במקרים בהם מוגש כתב האישום על תוצאות בדיקה ברף הנמוך נוצר מצב של קיפאון דיוני, כאשר הצדדים כולם מחכים למעשה להחלטת ההרכב המיוחד, מצב קיים אצל רוב המקרים. כמובן שמבחינה משפטית גרידא נשאלת השאלה מה תהייה בכלל משמעותה של החלטת ההרכב המיוחד.
כעיקרון, ברמת הערכאה השיפוטית מדובר בבית משפט שלום ולכן לכאורה, ההחלטה אינה מחייבת, בטח לא מבחינת החוק. אך יש לקחת בחשבון שמדובר בוועדה מיוחדת שבדקה נתונים באופן מעמיק ולתוצאה, אשר עדיין לא ניתנה, תהייה משמעות מבחינת טיעוני הצדדים ומבחינת הערכאה, לטעמי לפחות, יהיה מדובר בפסק דין מנחה.
השפעה אחת כבר יש, משטרת ישראל, בניגוד לעבר, לא מגישה כתבי אישום על תוצאה של מתחת ל- 270 מיקרוגרם.
כמאמר השיר, ההמתנה היא החלק הקשה, כולנו ממתינים להחלטה בירושלים, אשר אמורה להינתן בימים אלה, אחרי ההחלטה הזו צפויים פני הדברים להשתנות ככל שהדבר נוגע בענייני סף השכרות ורף הענישה.
עו"ד אביתר גולני, מתמחה במשפט פלילי ודיני תעבורה. http://www.golani-law.com
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
