זרע לבטלה

“.

כל כוונתו של הקדוש ברוך הוא בנתינת המצוות ובקדושת היהודי היא אך ורק לטובת היהודי בלבד, כפי שכתוב (דברים י’ יג’):מה ה’ אלוקיך שואל מעימך כי אם ליראה וגו’ לשמור את מצוות ה’ ואת חוקותיו אר אנוכי מצוך היום לטוב לך. וכדי שנזכה לשכר העצום בעולם הזה ובעולם הבא, כמו שכתוב(תהילים לא’ כ’) מה רב טובך אשר צפנתה לראיך פעלת לחוסים בך נגד בני אדם.

ב”ה דורנו מושפע בהיכלי קודש ומבצרי תורה, אין מקום על פני הגלובוס שאין נשמע שם קול התורה ביום ובלילה, ב”ה קמים דורות של לומדי תורה ושל תלמידי חכמים היושבים והוגים בתורת ה’.

ברם הגמרא זועקת במסכת יומא דף עב עמוד ב’:אמר ר’ שמואל אמר ר’ יונתן:אוי להם לתלמידי חכמים שעוסקים בתורה ואין בהם יראת שמים.

ובאותו עמוד ממשיכה הגמרא לפרט בנושא של יראת שמים, אמר רבא לחכמים:אל תירשו פעמים גיהנום. וברש”י:להיות יגעים ועמלים בתורה בעולם הזה, ולא תקיימוה,ותירשו גיהנום במותכם, ובחייכם לא נהניתם בעולמכם.

והתנא רבי שמעון בן יוחאי כותב בזוהר הק’ פרשת וארא: שמי שאין לו יראת שמים בענין קדושת הברית אין לו יראת שמים בשאר דברים, ומי שיש לו יראת שמים בענין קדושת הברית יש לו יראת שמים בכל הדברים. ע”כ הזוהר.

לאור זאת נמצינו למדים, שאים הגמרא אומרת במסכת שבת דף לא עמוד ב’:אמר ר’ יוחנן משום ר’ אלעזר: אין לו להקדוש ברוך הוא בעולמו אלא יראת שמים בלבד. הכוונה שהיראת שמים בשמירת קדושת הברית היא עיקר רצונו של הקדוש ברוך הוא בעולמו.

על כן ליקטנו מדברי השולחן ערוך, ומדברי הגמראף את הענין בצורה ברורה ביותר, כפי שביקשו גדולי הדור שליט”א: להציג את הדברים באופן ובצורה הברורה ביותר, לא לכתוב ברמזים שיתכן וחלק לא יבינו, אלא להביא לידעת כל יהודי ויהודי בכל גיל, את מה שנפסק להלכה בעניינים אלו, כי באמת אין לאף אחד רוח הקודש לדעת דברים אלו בלי שיידעו אותו ברור. וכפי שהורו לנו גדולי הדור שאם הטומאה מסתובבת בגלוי רח”ל, בודאי ובודאי עאכו”כ מוכחרים גם את הקדושה לפרסם בגלוי.

הלכות השולחן ערוך:

סעיף א’:

אסור להוציא שכבת זרע לבטלה, ועוון זה חמור מכל עבירות שבתורה

סעיף ב’:

אלו במנאפים ביד ומוציאים שכבת זרע, לא די להם שאיסור גדול הואף אלא שהעושה זה בנידוי הוא יושב, ועליהם נאמר ידיכם דמים מלאו, וכאילו הרג את הנפש.

סעיף ג’:

אסור לאדם שיקשה כצמו לדעת או יביא עצמו לידי הרהור, אלא אם יבוא לו הרהור יסיע ליבו מדברי הבאי לדברי תורה שהיא אילת אהבים ויעלת החן, לפיכך אסור לאדם לישן על עורפו ופניו למעלה עד שיטה מעט עדי שלא יבוא לידי קישוי.

סעיף ד’:

אסור לאדם לשלוח ידו באבר הברית, אפילו מתחת טבורו לא יכניס ידו, שמא יבוא לידי הרהור. ואם השתין מים לא יאחז באמה וישתין.

סעיף ו’:

חסידים הראשונים וגדולי החכמים התפאר אחד מהם שלא נסתכל במילה שלו.

עד כאן ציטוט לשון השלחן ערוך.

א)אחרי שראינו בסעיף א’ בשולחן ערוך שדבר זה, היא העבירה החמורה ביותר מכל העבירות שבתורה, אני רק צריכים לחשוב קצת, כיצד היינו מתייחסים לאדם שמדליק ומכבה את החשמל בשבת בכוונה, או מדליק סיגריה בשבת, הרי היינו צועקים לעברו יומם ולילה להיכן שרק היה זזשבתת שבתתת!!! או לדוגמא, איך היינו מתייחסים לאדם שבליל יום כיפור יכנס עם פיתה פלאפל לבית כנסת ויתיישב לאכול אץ זה לעיני קהל ועדה, הרי בטוח שבכל קהילה מתוקנת יתפסו את הפושע המורד הזה ויזרקו אותו מבית הכנסת החוצה, ויהיו יראי שמים גדולים שעוד ימטירו עליו סטנדרים וכסאות על הראש..

אז שיהיה ברור לכל אחד, שהשולחן ערוך מגלה לנו בסעיף א’ הנ,ל, שישנו עבירה יותר חמורה – וכלשון השולחן ערוך: עוון זה חמור מכל עבירות שבתורה זאת אומרת: יותר מחילול שבת ויום כיפור!!!!

ב)אחרי שנפסק בשולחן ערוך בסעיף ב’ הנ”ל, שאלו הנוגעים רח”ל(וזה כלל לא משנה האם נוגע עם בגדיו או בלי בגד) באבר הבריות ומוציאים זרע לבטלה, הרי הוא בנידוי. בנידוי פירושו: שאסור לצרפו למנין עשרה וכן אסור לצרפו לכל דבר שבקדושה, וכן אסור לעמוד בד’ אמותיו ואסור להתעסק עם אדם כזה, כפי כל דיני המנודים הנפסק בשולחן ערוך יור”ד סימן של”ד.

(כמו”כ מובא בגמרא: שהאיסור הוא גם כשעושה תנועת ברגליו הגורמת לכך ח”ו,כדאי’ בגמרא תנא דבי רבי ישמעאל, לא תנאף – לא תהא בך ניאוף בין ביד בין ברגל, ופירשו התוספות: בין ביד בין ברגל – היינו דמשפשף מילתו ביד או ברגל. עכ”ל התוספות)

זאת אומרת: כל פעולה שגורמת קישוי לאבר והוצאת זרע הוא האיסור החמור הנ”ל. כך משמע מדברי הגמרא והתוספות הנ”ל.

תתארו לעצמכם: אדם עומד ברחוב עם אקדח,ויורה בעוברים ושבים ההולכים ברחוב לתומם, והורג אותם, הרי כל אחד מיד יצרח בקולי קולות במחויבים תיכף ומיד ומצוה גדולה להיכנס את האדם הזה מאחורי סורג ובריח עד לאחר 120 שנותיו שלא ירא יותא אור השמש ולא ידרוך על פני הרחוב. בשולחן ערוף סעיף ב’ הנ”ל כתוב: שהמוציאים זרע לבטלה בידיהם הרי זה כאילו הרג את הנפש ועליהם נאמר ידיכם דמים מלאו.

ג)בסעיף ג’ כותב השלחן ערוך, שאדם צריך להיזהר לשכב על מיטתו בצורה עדינה, וכתוב במפורש שצריך לשכב על הצד, כדי שלא יגרם רח”ל קישוי באבר שיביא לפגם הנ”ל. ובכלל הזהירות שמביא השולחן ערוך לגבי שכיבה, כתוב הספה”ק, להיזהר כל הזמן, מללבוש בגדים צרים, מכנסיים צדרות או בגד תחתון צר,(בפרט להיזהר מבגד ים שהוא בדרך כלל צר שעלול להביא רח”ל מכשול זה). והבא לטהר מסייעין אותו.

כמו כן מביא השולחן ערוך סעיף ג’ שהרהור ומחשבה כל שהוא, שיכול להביא לידי הפגם של הוז”ל, אסור לחשוב.(ובכלל זה כשנמצאין בשירותים שעלולים ח”ו להיכנס במחשבות לא טובות, כבר נפסק בשולחן ערוך או”ח, שאסור לגלות את בגדיו כלל, רק כמה שזקוק לעשיית צרכיו-, ולא יגלה עצמו קודם שיישב. וכן נפסק להלכה שמותר לחשוב דברי תורה בשרותים, למי שלא מצליח להתגבר על מחשבויו הלא טובות.)

ונסיים בגמרא ביומא דף לט:

אדם מטמא את עצמו מעט – מטמאים אות הרבה

אדם מטמא את עצמו מלמטה – מטמאים אותו מלמעלה

אדם מטמר את עצמו בעולם הזה – מטמאים אותו בעולם הבא!

ומצד שני, אין דבר יותר תכליתי מקדושה וטהרה:

אדם מקדש את עצמו מעט – מקדשים אותו הרבה

אדם מקדש את עצמו מלמטה – מקדשים אות מלמעלה

אדם מקדש את עצמו בעולם הזה – מקדשים אותו בעולם הבא!

והעיקר לזכור את הגמרא (ביומא לד): הבא לטהר מסייעין אותוו!!!

שומר הברית עיניו מאירות

(הרבי ר’ אלימלך מליזענסק בצעטיל קטן)

שומר הברית כולל בתוכו את כל מצוות התורה