ההיבטים החברתיים של הזיקנה חלק ראשון 

למשפט: "אל תשליכני לעת זיקנה ככלות כוחי אל תעזבני" (תהילים עא` פסוק ט`) יש מסר ברור המופנה ישירות לסביבה ולחברה בה חי הזקן.
במקרא ובתלמוד נאמר: אדם שהגיע לשיבה, ( בן שבעים לשיבה), ששערותיו הלבינו, אדם ששבע ימים ואפילו אינו חכם - ראוי כי ינהגו בו
"כבוד והדר" על שזכה לאריכות ימים ואפילו הוא בור ועם הארץ.
לקרוביהם של הזקנים קיימת בעייה ערכית חינוכית ואפילו אידיאולוגית עממית לפיה היחס לזקן צריך להיות כמו שנאמר:
" והדרת פני זקן", " מפני שיבה תקום" וכד`....

האבסורד
דווקא בחברתנו המודרנית, המוצאת יותר ויותר פתרונות רפואיים וטכנולוגיים לבעיות תיפקודיות שונות וכתוצאה מכך הולכת ומשתפרת איכות החיים של הזקן. דוקא כאן נוצר תהליך הפוך כלומר - גיל הפרישה במקום שיעלה הולך ויורד בעוד שתוחלת החיים הולכת ומתארכת כתוצאה מכך הולך וגדל ציבור הזקנים התלויים במערכת הכלכלית.
לכן לרוב נתפסים הזקנים כאנשים לא עצמאיים, תלותיים שאינם מסוגלים לשלוט בגורלם או לקבל החלטות ושמקומן בחברה העצמאית שולי .

הזיקנה נתפסת בחברתנו כתופעה בעייתית , כנטל חברתי כבד התובע פתרונות.
לדעתי לכל מי שמקבל ומסכים לתפיסה זו ישנה בעיה!!! הבעיה היא לא של האוכלוסיה הזקנה אלא של אלה המגדירים את הזיקנה כבעייתית.
יש כאן צירוף מעניין של רגשות אשם, תיסכול ואפילו חוסר אונים של המתמודדים עם קבוצת הגיל המבוגרת .

אחת הדרכים הנפוצות והמקובלות להגדרת בעית הזיקנה היא לנסות להגדירה ולתארה במונחים כלכליים של רווח והפסד.
הנחת היסוד טוענת כי הזקנים אינם מייצרים עוד, כלומר השקעתם ותפוקתם אינן עומדות בשום יחס לתמורה ולרווח שמהם הם נהנים.
הם מקבלים שרותים וזוכים להטבות משמעותיות בעוד שתרומתם הכלכלית קטנה ביותר.
בהתיחסותם של עסקני ציבור שונים העוסקים בזקנים ישנה מעיין מחיקת העבר.
אין מתיחסים אליהם במונחים של השקעה בעבר אלא השקעה בהווה בלבד! הם נתפסים כאנשים שאינם חדלים לדרוש ולתבוע זכויות ותנאים בו בזמן שאינם מייצרים משהו שתמורתו הם זכאים לקבל דבר מה שווה ערך ולכן התמיכה בהם היא לרוב בחסד ולא בזכות.

לדעתי הקשישים רחוקים מלהיות אחידים בתכונותיהם, מצב בריאותו הפיזיולוגית והנפשית של האדם ומאפייני אישיותו וכישוריו נקבעים ע"י המערך התורשתי מחד ועל ידי גורמים חיצוניים מאידך.
אם ישנה קבוצת גיל שניתן להתיחס אליה במידה מסוימת של "צדק" כהומוגנית זו אוכלוסית התינוקות.

לצורך הבנת עולם הקשיש צמח ענף חדש ברפואה העוסק בחקר בעיות ההזדקנות.
הגרונטולוגיה גרון גרונט ביוונית = זקן.
הגרונטולוגיה מתחלקת ל-3 מיגזרים:
1. המיגזר הביולוגי - עוסק בהיבטים הביולוגיים של הזיקנה.
2. המיגזר החברתי - עוקב אחר הבעיות החברתיות של הקשיש, יחס החברה אליו - כאן יכללת גם הפסיכולוגיה של הקשיש = הפסיכו-גרנטולוגיה.
3.המגזר הקליני - הרפואי הגריאטריה. חוקר את המחלות האופייניות של הקשיש והדרכים למניעתן.
ההזדקנות היא למעשה תוצאה של תהליך הדרגתי בלתי הפיך המתרחש באורגניזם של המבוגר.

במקביל להתרחשות התהליך ההדרגתי של הפחתה ניכרת והדרגתית של תיפקוד איברים ומערכות שונות כגון: שמיעה, ראיה, ריח, עיכול, תפקוד כליות, שרירים, בלוטות , הלב, תפקוד ריאות וכד` מתרחש התהליך של הזדקנות נפשית.
עם הגיל מצטמצם נפח המוח ומשקלו כמו כן הולך ופוחת מספר התאים בחרצובי (הגנגליונים) העיצביים. יורדת גם מהירות העברת הגרויים דרך העצבים כאילו כתוצאה מצמצום נפח המוח ומשקלו אין מספיק מקום לאיחסון מידע.
כאן ניתן להסביר אולי את התופעה הידועה הקשורה לזכרון לטווח קצר או חקיקה בזכרון. לכן הזכרון לטווח ארוך יותר טוב מאשר הקצר.
קיימים 3 שלבים בתהליך הזכרון: 1. הקלט 2. האיחסון 3. הפלט.
במרוצת השנים נפגעים הקלט והפלט . הפגיעה בכושר הקלט מתורגמת לעיתים לדימנטייה.
מצב שמסביר את נטייתו של הקשיש לחזור שוב ושוב על אותם דברים נובעת מהעובדה כי פשוט שכח את שאמר לפני מספר דקות.
העדר מוטיבציה (הנעה). עם ההזדקנות ממעטים רבים מהקשישים ליטול חלק פעיל בחיי החברה, לקיים קשרים בינאישיים ובסופו של דבר פוחת גם כוח רצונו להיוותר בחיים.
הוא לא רואה עצמו כשחקן פעיל על במת החיים אלא הופך יותר לצופה.

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר     הדפס את המאמר     שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי