חוק הפטנטים הישראלי קובע כי אמצאות של עובדים, בנסיבות מסוימות, קמות קניין למעסיק. עם זאת, החוק אינו מזניח את זכותו של העובד לקבל תמורה וקובע כי בהעדר הסכם אחר בין העובד והמעביד, וועדה מיוחדת תכריע בגובה התגמול הראוי.
לאחרונה פורסמה החלטה חדשה של הועדה, המונה שלושה חברים: שופט בית המשפט העליון בדימוס י. אנגלרד, רשם הפטנטים מ. נועם ופרופסור ש. פלג, בעניינם של Actelis Networks נ' אילני (החלטה מיום 3.2.2010), והקביעות שבהחלטה זו, להשקפתי, בעלות השלכה רחבה על שוק העבודה.
אפתח בלשון החוק. סעיף 132 לחוק הפטנטים מגדיר את אמצאות השירות:
(א) אמצאה של עובד, שהגיע אליה עקב שירותו ובתקופת-שירותו (להלן - אמצאת-שירות), תקום לקנין מעבידו, אם אין ביניהם הסכם אחר לענין זה, זולת אם ויתר המעביד על האמצאה תוך ששה חדשים מיום שנמסרה לו ההודעה לפי סעיף 131. (ב) הודיע העובד בהודעתו לפי סעיף 131 כי בהעדר תשובה נוגדת של המעביד, תוך ששה חדשים מיום מתן הודעת העובד, תקום האמצאה לקנין העובד, ולא נתן המעביד תשובה נוגדת כאמור, לא תקום האמצאה לקנין המעביד
סמכותה של הועדה לענייני תמלוגים ופיצויים בעניין זה מוגדרת בסעיף 134 לחוק:
באין הסכם הקובע אם זכאי העובד לתמורה בעד אמצאת-שירות, ובאיזו מידה ובאילו תנאים, ייקבע הדבר על ידי הועדה לעניני פיצויים ותמלוגים שהוקמה לפי פרק ו'.
אילני, עובד של חברת Actelis Networks, המציא אמצאת שירות שבגינה ביקשה החברה פטנט. משכך אילני פנה לועדה לקבל תגמול הולם בגין ההמצאה. החברה פנתה לועדה באמצעות עורכי דינה ממשרד פרל לצר כהן צדק ועתרה כי הבקשה תדחה על הסף, בין היתר נוכח הסכם מפורש שקיים בין הצדדים. הועדה בחנה את ההסכם והגיעה למסקנה כי הסעיף הפרטני המתייחס להעברת הזכויות הקנייניות באמצאות שירות אינו מבטל את תחולתו של סעיף 134 האמור. הועדה קבעה כי בניגוד לזכות הקניינית בהמצאה, זכות אותה החוזה מעביר לחברה, הזכות לפיצוי היא זכות אישית שאינה ניתנת להעברה. הועדה העירה כי יתכן והזכות לפיצוי היא אף זכות קוגנטית, שאינה ניתנת לביטול אף כאשר הצדדים מסכימים לכך, כנהוג בהרבה זכויות אחרות בדיני העבודה (לדוגמה: שכר מינימום ושעות נוספות). עם זאת, במקרה המסוים הזה, היא לא נדרשה להכריע בסוגיה, באשר, כאמור, נקבע כי החוזה אינו מתייחס כלל לתמורה שניתנת לעובד בגין ההמצאה, אלא לזכות הקניינית בהמצאה.
המסקנה המתבקשת מהחלטה זו היא שלא די לו למעסיק לכלול בחוזי ההעסקה בהם הוא משתמש סעיף ספציפי המתייחס להעברת הזכויות מהעובד למעביד, אלא יש להוסיף התייחסות מפורשת לסוגיית התגמול לעובד. נוכח העמדה של הועדה לפיה ייתכן ומדובר בזכות קוגנטית, ייתכן והפתרון האופטימלי הוא הצהרה כי שכרו של העובד מהווה תמורה גם בגין אמצאות שירות שהוא עשוי להמציא.
לאור החלטה זו, אני סבור כי יש מקום למעסיקים השונים במשק לבחון מחדש את חוזי ההעסקה שלהם ולתקנם בהתאם. מנסחי חוזים כאלו צריכים להיות ערים לסוגיה זו בכדי לא לחטוא בשירות לקוחותיהם.
*עדכון* ומה עלה בגורלו של מר אילני ותביעתו לתגמולים - זאת לא נדע. עניינו הסתיים בפשרה שפרטיה לא פורסמו. כיוון שכך, ניתן רק להניח כי בעל הפטנט - מעסיקו לשעבר של אילני - התרצה והשתכנע לשלם לאילני תמורה כספית בגין המצאתו.
זיו גלסברג הינו עורך דין ועורך פטנטים העוסק בדיני הקניין הרוחני על סוגיהם השונים. עו"ד ועו"פ זיו גלסברג הינו בעל תארים ראשונים במשפטים, בכלכלה ובמדעי המחשב. בנוסף לעבודתו במשרד גלסברג, אפלבאום ושות' עורכי דין ופטנטים, זיו מתחזק בלוג מקצועי בנושא פטנטים וקניין רוחני, פיטפוטנטים: מפטנטים על פטנטים, זכויות יוצרים, סימני מסחר ושאר קניין רוחני.
האמור אינו מהווה עצה משפטית. אין להסתמך על האמור לשום צורך שהוא. אין לייחס את האמור לעיל למשרד גלסברג אפלבאום ושות' או ללקוחותיו. האמור הינו דעתו האישית של הכותב בעת כתיבת דברים אלו.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
