"משפחה בונה" היא משפחה בה ניתן לצמוח, כל פרט בדרך שלו, בקצב שלו ובצורה המתאימה לו. משפחה בונה משמעה כשמה. היא בונה את הילד. היא מעניקה לו כלים ליצירת חיים מלאים יותר, מספקים יותר ומשמעותיים יותר. משפחה בונה מסייעת לילד לחוש אהבה, הן כלפי עצמו והן כלפי הסביבה, מתוך נטייתו הטבעית של הילד לחוש כך. משפחה בונה מסייעת לילד לבחון ולקבל את עצמו עם מעט ביקורת עצמית, וזאת אל מול חברה וסביבה שלעתים שופטים וחסרי סבלנות לפרטים שחורגים מהשביל הממוצע והמצופה מהיחיד.
משפחה בונה קיימת כאשר האנרגיה הקיימת בתוך המרחב שלה, מנוצלת לאפיקים חיוביים. קיומם של מספר בני משפחה יחדיו יוצר דינמיקה, התרחשויות, אנרגיית פעולה, ביטויי רגשות והתמודדויות שונות. יחסים בוגרים והרמוניים דיים בין ההורים מהווים תשתית הכרחית לקיומה של משפחה בונה. בגרות אישית של ההורים וחלוקת אחריות ונטל ההורות מהווים מרכיב נוסף, שמכיל בתוכו את הדרך בה ההורים מתמודדים עם אתגרים שמציבים בפניהם הילדים, תוך שילוב של הביטוי האישי של כל הורה ללא הצגת עמדות שונות כפיצול בין שני ההורים.
משפחה בונה היא משפחה בה קיימת שמחה. משפלה בונה היא משפחה בה קיימת התרגשות מהתפתחות הילדים. משפחה בונה היא משפחה בה מתמודדים עם משברי הצמיחה של הילדים מבלי להתפרק ומבלי לתת לדאגות להפוך למרכיב דומיננטי מדיי בהווי המשפחתי. משפחה בונה היא משפחה בה קיימת מידה מסוימת של ביטוי תוקפנות בין בני המשפחה והיא גם כזו שלכל אחד, מדי פעם, יש אובדני שליטה והתפרצויות, במידה שאינם עוברים גבולות קווים אדומים סבירים. משפחה בונה היא כזו שתמיד ניתן לשוב אליה ושתמיד ניתן לצאת ממנה מצויד בהזנה פיזית ורגשית להתמודדות נעימה, קלה ויצירתית יותר עם אתגרי החיים.
משפחה בונה אינה משפחה "מושלמת" ומרכיביה אינם תמיד עושים את ה"דבר הנכון". משפחה בונה היא משפחה של בני אדם שמנסים, מתנסים, מתאכזבים ומנסים שוב. משפחה בונה היא משפחה של אנשים שמשתדלים לבנות את עצמם ובו זמנית משתדלים לבנות את ילדיהם. משפחה בונה היא כזו בה קיימים תסכולים במציאות של הילדים ויחד עם זאת קיים מגע, קיימת סובלנות וקיימת הערכה רבה לכל יוזמה, יצירה ומעשה חיובי של כל אחד מהילדים.
יש כאלה שחושבים, בטעות, שנדרשת אווירה קשה בילדות על מנת שאדם "יוציא מעצמו" דברים טובים עם התבגרותו. אכן, קיימים סיפורים של אנשים שהפכו לגדולים ומשמעותיים למרות ילדות קשה. יחד עם אלה קיימים אלפי סיפורים נוספים של אנשים שחייהם נפגעו קשות ובאופן בלתי הפיך עקב מציאות משפחתית לא נעימה. אהבה, תמיכה, כוונה טובה, השתדלות ואנושיות נחוצים תמיד ומגבירים את הסיכוי לצמיחת אדם לאנושי, חם ויצירתי יותר.
משפחה הורסת היא משפחה שקיימת בה ביקורת רבה, מכוונים רבים. בדרך כלל, אם קיימת סובלנות ולגיטימציה של ביקורת מצד אדם אחד במשפחה, ישפיע הדבר על כולם. האווירה כללית מוכרחה להקיף את כולם, וכאשר את האווירה מרעילה ביקורת רבה מדיי, הדבר יכול להוות השפעה הרסנית. משפחה הורסת היא משפחה שלוחצת על היחיד להגיע להישגים שלא ממש קשורים לטבע שלו, לקצב שלו ולדרך שלו.
משפחה הורסת היא כזו בה חסרה סמכות שמארגנת את חייו של הילד, כזו שבה היחסים בין ההורים אינם ברורים ואינם מוגדרים ככאלה של אהבה, כבוד ותשוקה. משפחה הורסת היא כזו בה קיימת מעט שמחה וקיימת מידה רבה מדיי של ציניות וספקנות. משפחה הורסת היא משפחה בה לילד אין מוצא הולם לחרדות שלו, לא בצורת שיחה, משחק, יצירה או כל דרך אחרת. מה שמתחיל כחרדה טבעית בילדות הופך אחרת כך למפלצת, בגיל מבוגר יותר, כזו שתגרום להפרעות גופניות ונפשיות כאחד.
משפחה הורסת היא כזו שאדם ישאף לבסוף לברוח ממנה או שלא יוכל, מצד שני, להתנתק ממנה בדרך הטבעית בה אנשים צומחים ועוזבים את קן משפחתם. משפחה הורסת היא כזו שמכילה יותר מאבק ומאמץ מאשר הנאה, סיפוק וחום.
שום משפחה אינה "רק בונה" או "רק הורסת", אך בהחלט ניתן להתבונן ולראות איזה מרכיבים דומיננטיים יותר. משפחה בעלת מרכיבים הרסניים יכולה לשנות דרכה, להשתפר, לטפל בעצמה ולהפוך לבונה יותר. משפחה בונה עלולה גם כן להתדרדר לאירועים הרסניים יותר, אם מרכיביה, ובעיקרם ההורים, לא ישמרו על שגרה של טיפוח אישי ובין אישי, כבוד, אהבה עצמית ומרחב ביטוי לגיטימי לכל אחד מהמרכיבים.
אני רואה ביצירתיות מפתח לקיומה של משפחה בונה. היצירתיות הרגשית, זו שספונטאנית יותר ומאפשרת ביטוי נרחב של רגשות ללא ביקורת או שיפוט, מאפשרת נטרול רגשות שליליים ויצירת דימוי עצמי גבוה יותר. לכל ילד וגם לכל בוגר קיימים כישורים יצירתיים שהכרחי שימצא דרך לטפח אותם. ללא ביטוי כזה הוא וכל אחד במשפחה עלולים לאגור רגשות, לאגור תסכולים ולייצר עוינות ואי הבנות. לילדים יש זיקה קלה יותר ליצירתיות שלהם ולהורים יכולה להיות הזדמנות, גם דרך ילדיהם, לשוב אל מקורותיהם היצירתיים דרך עבודה לצד ילדיהם, סיוע להם והתנסות בעצמם בדברים הבסיסיים ביותר של יצירה, משחק והמצאה.
בספרי "איך לגדל ילדים יצירתיים ושמחים יותר" אני מפרט דרכים שונות שמסייעות להורים ליצור אווירה ומרחב בו לביטוי יצירתי יהיה יותר מקום, ללא שום קשר לצמיחת הילד לאדם אמנותי במיוחד. אני גם מפרט על דרך ליצירת סדנת ציור אינטואיטיבי משפחתית. קיימות אלפי דרכים ליצירת אווירה יצירתית ושמחה יותר בבית. בשביל כך על ההורים להיות מוכנים לבדוק את עצמם, את דרכם לנצל זמן פנוי, ואת גישתם ליצירתיות של עצמם.
משפחה בונה היא כזו בה יש מקום גם כשצפוף מאד, פיזית. לכל אדם אישיות ייחודית ותכלית יצירתית אחרת אליה הוא יכול להתפתח. בתנאים המתאימים, המכילים דברים שרשומים לעיל ודברים נוספים, יוכל אדם ליהנות, הן כילד והן כבוגר, ממרחב המאפשר לו לצמוח, להחכים, לרפא את עצמו ולקבל כוח ודרך להתמודד עם אתגרי החיים.
אנשים שצמחו עם חוויה של משפחה הורסת יכולים לשקם את חייהם באמצעות אלמנטים פסיכו קריאטיביים. הרגלים של ביקורת עצמית גבוהה יכולים להשתנות. חווית מחסור באהבה יכולה לעבור תהליך איטי אך משמעותי של הפנמת אהבה עצמית ושינוי החוויה הקשורה לרגש העילאי הזה. אדם שמסגל לעצמו דרך והרגל שביטוי יצירתי של הרגשות שלו יכול לרפא משקעים כבדים ביותר שצבר בקרב עצמו. לא כל היחסים מהעבר יכולים לשקם את עצמם ולא כל כאב יכול מייד להיעלם, אך לכל אדם, באשר הוא, קיים ניצוץ יצירתי – אלוהי שנותן לו הזדמנויות אינספור לשקם את חייו, גם ממעמקי הבארות וגם מתהומות הייאוש והדיכאון. משפחה הורסת יכולה ליצור תנאים התחלתיים לא פשוטים אך אינה סוף פסוק ואינה גזר דין סופי. משפחה בונה יכולה ליצור תנאים התחלתיים מועדפים, אך ללא המשך טיפוח עצמי וביטוי יצירתי עם אהבה עצמית, גם לתשתית הזו לא יהיה ערך משמעותי בהמשך.
כהורה לילדים בני 2,4,6 (ועוד אחת בדרך...) אני משקיע תשומת לב רבה ושאלות לא מעטות לגבי הדרך הנכונה וברור לי שפעמים רבות איני יודע מהי ואיני נוקט בה, אפילו אם אני יודע אותה. ברור לי שפעמים רבות אני מתנהג בדרך בה אני משתדל שלא לחזור על ה"טעויות" של הוריי. ברור לי, עם זה, שמושגים כמו מיעוט בביקורת, כמו אהבה עצמית, כמו עידוד היצירה, משמשים נר לרגליי. ברור לי שכמו בכל מרחב ותהליך יצירתי, גם אני וגם משפחתי זקוקים למידה מאוזנת של גבולות וחופש. אנו משתדלים, כפי יכולתנו, להעניק שמחה, אופטימיות ומקום שיש בו הנאה ולימוד.
אסכם בכך שאני רואה במשפחה מקום חשוב מאין כמוהו עם השפעות משמעותיות אך לא אבסולוטיות על צמיחת האדם ומתפקיד ההורים ליצור כפי יכולתם אווירה של משפחה בונה, יציבה ודינאמית, ככל יכולתם וככל הבנתם.
דר' פינקי פיינשטיין, פסיכיאטר מסוג אחר, אבי התורה הפסיכוקיראטיבית, מפתח ערכות הטיפול העצמי - סידרת 10%, מחבר הספרים "רגע לפני הפסיכיאטר", "איך לגדל ילדים יצירתיים ושמחים יותר", מנהל המרכז לציור אינטואיטיבי בתל אביב.לאתר המרכז לציור אינטואיטיבי לחץ כאן
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
