כולכם מכירים את ההרגשה הבאה - אתם נמצאים באירוע כלשהו, עסקי או חברתי. אינכם מכירים כמעט אף אחד, ייתכן אף שבאתם לבד, ואתם מעוניינים להכיר אנשים חדשים, ליצור קשרים עסקיים חדשים ולמצוא לקוחות חדשים בקרב הקהל. בין אם אתם עצמאים ובין אם אתם שכירים, אתם מעוניינים שיכירו אתכם, יתרשמו מכם וירצו לעבוד איתכם. חלקכם אף הגדיר לעצמו את אחת ממטרות בואכם לאירוע כעשיית "נטוורקינג" (או בעברית "רישות עסקי"). אבל ברגע האמת, אתם מתביישים. כמעט שלא מדברים עם אף אדם חדש, נצמדים במשך כל היום או הערב לאנשים שהגעתם איתם (ואם הגעתם לבד - מדברים בנייד...) ולא מנצלים את האפשרויות השיווקיות הרבות הטמונות באירוע.
זוהי, אגב, הרגשה טבעית לגמרי. לגיטימי להרגיש חוסר בטחון, מבוכה ואפילו קצת צביעות כאשר ניגשים לדבר עם אנשים שלא מכירים. "מודל פרקינסון", שבודק ביטחון עצמי, מצא קשר בין הביטחון העצמי של האנשים שמגיעים לאירוע לבין המיקום שלהם בחדר. מחקרים מראים שרוב האנשים שמגיעים לאירוע שהם לא מכירים בו הרבה אנשים, ניגשים ישר לצידי החדר, לפינות החדר או לאזור הבאר, ומשם משקיפים על כולם (נשמע לכם מוכר?). אגלה לכם סוד - גם אני "לא מת" על נטוורקינג. שלא תבינו לא נכון - אני טוב מאד בנטוורקינג, אבל מסכים שלעתים זה מעייף ודורש אנרגיות ומאמצים, פיסיים ונפשיים, לבלות את רוב הערב בשיחות, החלפת כרטיסי ביקור וסיפורים על עצמי ועל אחרים. המחמירים רואים בנטוורקינג סיוט, ומדמים זאת לסדרה ארוכה של ראיונות עבודה...
אולם בכל זאת, יש יתרון גדול בניצול אירועים, חברתיים ועסקיים, ליצירת קשרים ולהגדלת הרשת החברתית שלכם. כל אדם שנמצא באותו אירוע, וזו אינה קלישאה, יכול להיות הלקוח הבא שלכם, השותף הבא שלכם, הקולגה הבא שלכם, או המעסיק הבא שלכם. ואם לא הוא - אז מישהו שהוא מכיר. לכן, בניגוד לאינסטינקט הראשוני, עליכם לגלות יוזמה, לגשת לאנשים וליזום שיחות.
כיצד עושים זאת? כיצד מתגברים על היעדר הביטחון ועל הרגשת אי הנוחות?
בחרתי להתמקד בשתי נקודות - הכנה לפני האירוע, וחשיבה נכונה בזמן האירוע להגברת הביטחון.
ראשית, ההכנה. אני ממליץ לכם להתכונן היטב לפני אירועים שאתם הולכים אליהם, ולהתייחס אליהם כאל עבודה ולא כאל בילוי. ההכנה פירושה, בין השאר, להגדיר לעצמכם את מי הייתם רוצים לפגוש ומה המטרות שלכם באירוע, להכין שיחה קצרה על עצמכם, שתגדיר בכמה משפטים ממוקדים ומעניינים מי אתם ובמה אתם עוסקים, להביא כרטיסי ביקור או חומר מקצועי שהייתם רוצים לחלק, וגם לאסוף "מודיעין עסקי", אם ניתן, על אנשים ספציפיים שאתם מעוניינים לשוחח איתם (לדוגמה, אם הם נוהגים להגיע ראשונים לכל אירוע, הגיעו גם אתם מוקדם, כדי שתוכלו לשוחח איתם בנחת לפני שתתחיל ההמולה).
לגבי החשיבה הנכונה - אני ממליץ לכם לבוא בגישה של נתינה, ולהניח שכל אחד שנמצא בחדר צריך מכם משהו. כלומר, לא לחשוב מה אתם יכולים להשיג מכל אדם שאתם רואים, אלא להיפך - לחשוב במה אתם יכולים לתרום לו, בכיר ככל שיהיה. גישה כזו תגדיל את ביטחונכם העצמי ותגרום לכם להרגיש מאד נוח כאשר אתם ניגשים לאחרים - הרי באתם לתת, ולא לקחת!
במיוחד נכון הדבר לגבי אנשים בכירים, מפורסמים או סלבריטאים. אגלה לכם סוד - האדם המפורסם בחדר הוא בדרך כלל האדם הבודד ביותר בחדר. אקביל זאת למסיבה - הבחורה הכי יפה במסיבה היא בדרך כלל הכי בודדה! מדוע? כי הבנות מקנאות בה ומרכלות עליה, והבנים מתביישים לגשת אליה. עד שבסוף ניגש אליה איזה דרדס מכוער ויוצא איתה בסוף הערב. מה הסוד שלו? הוא פשוט היה זה שניגש אליה, השאר התביישו..
אני מייעץ לשגרירויות זרות בישראל, ולפני מספר שנים הייתי באירוע של שגרירות אנגולה. באמצע האירוע הגיע גאידמק, שהיה אז בשיא "גדולתו" בישראל (לא כמו המעמד שיש לו היום...), והפלא ופלא - הוא היה האדם הבודד בחדר. איש כמעט לא ניגש אליו. כולם היו עסוקים בלהתבונן בו מרחוק ולרכל עליו. ייתכן שאדם שהיה ניגש אליו באותו אירוע היה "קונה את עולמו".
לכן הגישה שלכם צריכה להיות של יוזמה ונתינה. כאשר תרצו לתת לאנשים, תגלו שהם מוכנים לתת לכם פי כמה.
לקריאת עקרונות נוספים וטיפים משכנעים, בקרו באתר שלי, www.yanivzaid.com , התרשמו ממגוון הסרטונים והמאמרים, והירשמו לרשימת התפוצה, לקבלת תכנים נוספים. אשמח לשמוע תגובות.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
