המאמר מאת עו"ד פלילי דן באומן
במשפט הפלילי, הכלל הוא שכאשר נאשם מודה בעובדות כתב האישום ולוקח אחריות על מעשיו, הוא מורשע בדין - ומשמעות ההרשעה היא רישום פלילי במרשם הפלילי של משטרת ישראל אשר ילווה את אותו מורשע שנים רבות ובמקרים מסוימים כל חייו. אך ישנו מסלול מיוחד, אשר באמצעותו ניתן להודות באשמה, לקחת אחריות - ובכל זאת להימנע מהרשעה פלילית. מסלול זה נקרא "אי הרשעה", והוא אחד מדרכי הפעולה של עו"ד פלילי. מאמר זה יפרט כיצד ניתן להימנע מהרשעה הן בבימ"ש אזרחי והן בבי"ד צבאי.
המסגרת הנורמטיבית:
המסגרת הנורמטיבית לסוגיית אי ההרשעה מעוגנת בסעיף 71א(ב) לחוק העונשין מאפשר לבית-המשפט להימנע מהרשעתו של אדם - אף אם נמצא כי הוא עבר עבירה פלילית - ולהטיל עליו צו לביצוע עבודות לטובת הציבור או פיקוח, לפי נסיבות העניין, בזו הלשון:
71א. (ב) "מצא בית המשפט שנאשם ביצע עבירה, רשאי הוא לתת צו שירות גם ללא הרשעה, בנוסף למבחן או בלעדיו, ומשעשה כן יהיה דינו של צו השירות, לעניין ס' 9 לפקודת המבחן, כדין צו מבחן".
היתרון הנוסף של אי הרשעה, מעבר לכך שהנאשם לא צפוי לעונש של מאסר בפועל או בדרך של עבודות שירות, הינו כי המרשם הפלילי (תעודת היושר) של הנאשם נשארת נקייה וחסרת רישום - וזאת למרות שהודה באשמה!!
קריטריונים לאי ההרשעה: אולם, מתי ישתמש ביהמ"ש, בעזרתו של עורך הדין הפלילי, במנגנון החריג הזה של אי הרשעה? הסוגיה התחדדה בפסיקת בתי המשפט במהלך השנים, כאשר פסק הדין המנחה ניתן בשנת 1996, בעניין תמר כתב. בע"פ 2083/96 תמר כתב נ' מדינת ישראל פ"ד נב(3), 337 (להלן: הלכת כתב") מוסבר הרקע ההיסטורי לחקיקת הסעיף: " ס' 71א(ב) לחוק חוקק על סמך הצעה שהוכנה ע"י הוועדה לדרכי ענישה וטיפול בעבריין, בראשות השופט חיים כהן ז"ל.
בעקבות ניסיון שנרכש באנגליה המליצה הוועדה להוסיף לדרכי הענישה הקבועות בחוק את השירות לתועלת, וזאת כאמצעי טיפולי העשוי לחנך את העבריין, להקנות לו ערכי עבודה ומוסר בכך להביא לשיקומו. בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי הסמכות המוצעת נועדה לגוון את דרכי הענישה לגבי עבירות שאינן חמורות כאשר ביהמ"ש סבור שהעונש הראוי אינו עונש מאסר, ראו ה"ח תשל"ח, 248.
ואולם, בחוק עצמו לא הוגדרו העבירות לגביהן מוסמך ביהמ"ש להטיל של"צ עם או בלי הרשעה. כך הלך המחוקק הישראלי אחר המחוקק האנגלי בהותירו לביהמ"ש שק"ד רחב, ואף הרחיק מן הדגם האנגלי בכך שאפשר להטיל אמצעי זה ללא הרשעה. כך, בעוד שבאנגליה Criminal Justice
Act, 1972, s.15(1) מתנה הטלת שירות לתועלת הציבור בהרשעת הנאשם, מאפשר סעיף 71א(ב) לחוק להטיל אמצעי זה ללא הרשעה" בהלכת כתב מפרט המשנה לנשיא (דאז), כב' השופט ש. לוין תשעה תנאי משנה לעניין אי ההרשעה, אותם צריך להוכיח עורך הדין במהלך המשפט.
האם מדובר בעבירה ראשונה או יחידה של הנאשם?
חומרת העבירה והנסיבות בהן בוצעה.
מעמדו ותפקידו של הנאשם והקשר בין העבירה למעמד ולתפקיד.
מידת הפגיעה באחרים.
הסבירות שהמערערת תעבור עבירות נוספות.
האם ביצוע העבירה ע"י הנאשם מהווה דפוס של התנהגות כרונית, או שמא מדובר בהתנהגות מקרית?
יחסו של הנאשם לעבירה, האם הוא נוטל אחריות לביצועה ומביע חרטה?
משמעות ההרשעה על דימויו העצמי של הנאשם?
השפעת ההרשעה על תחומי פעילותו של הנאשם.
כפי שניתן לראות, תשעת הקריטריונים מספקים אמות מידה גמישות אשר לתוכן ניתן להכניס נסיבות שונות ומשונות, כמיטב כשרונו של הסניגור הפלילי המטפל בתיק. במנגנון אי ההרשעה משתמשים בדרך כלל בעבירות שהן לא מן החמורות בספר החוקים, לאחר שמתקבל תסקיר שירות מבחן חיובי בעניינו של הנאשם וכאשר הנאשם מוכיח לביהמ"ש כי עתידו עלול להינזק באופן משמעותי בשל ההרשעה - כך בעניינם של מתמחים במשפטים אשר מסתבכים בפלילים או כל נאשם אשר חלק מתנאי הקבלה לעבודתו היו גליון מרשם פלילי נקי מהרשעות.
אי הרשעה - גם בעבירות חמורות: אולם יצירתיות עשויה לבוא לידי ביטוי גם בעניינם של נאשמים אשר להם סיבה מיוחדת לאי הרשעה ובעבירות חמורות - כך למשל בעניין ת.פ 17247-01-09(שלום -חדרה) בו ייצג עו"ד פלילי איתי בר עוז ממשרד עו"ד פלילי דן באומן, דן ביהמ"ש בעניינו של נאשם אשר נתפס נוהג ברכב, כאשר ברכב היה ניחוח חריף של קאנאביס. בחיפוש על גופו של הנאשם התגלו 200 גרם של סם מסוכן מסוג חשיש.
הנאשם נעצר ללילה, והעונש אשר יכול היה להיגזר עליו היה יכול להיות חמור - אולם התוצאה הסופית הייתה של אי הרשעה!! וזאת כיוון שהנאשם הינו תקליטן טראנס אשר לו חוזי הופעות באוסטרליה ובארה"ב, והצגת מדיניות מתן אשרות הכניסה לאוסטרליה בצירוף חוזה ההופעות שלו, שכנע את ביהמ"ש כי הרשעה עלולה לפגוע בו באופן שיעלה על התועלת הציבורית מהרשעה, ונמנע מהרשעתו.
אי הרשעה בבי"ד צבאי:
להבדיל מבתי המשפט האזרחיים, חוק שיפוט צבאי (להלן: "חש"ץ") אשר מסדיר את סדר הדין הפלילי והדין הפלילי המהותי בצבא, לא מציע אפשרות של אי הרשעה. קיימים סעיפים בחש"צ אשר "מייבאים" דרכי ענישה לחוק העונשין, דוגמת ס' 541, אולם מנגנון אי ההרשעה לא קיים בחש"צ. יחד עם זאת, פסיקה תקדימית - עדכנית של בית הדין הצבאי המחוזי במחוז דרום שינתה את המצב הקיים.
בתיק דר/150/07 התובע הצבאי הראשי נ' רב"ט אדרי נידון עניינו של חייל אשר הואשם בעבירה של אי שמירתו של נשק (הפקרת נשק), כאשר הלך למשחק כדורגל באיצטדיון בלומפילד והשאיר את נשקו האישי נעול בתא המטען של מכונית חברו. הרכב נפרץ במהלך המשחק והנשק נגנב. במהלך המשפט, טענה הגנה כי ניתן למצוא בפקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ"ט-1969 מקור עצמאי להטלת צו מבחן ללא הרשעה גם על מי שנשפט בבית דין צבאי - ובכך למעשה ניתן לגזור עונש של אי הרשעה גם בבתי דין צבאיים.
בית הדין בחן את הטענה לפיה מצב חוקי זה, בו לא ניתן לפרש את הוראות חש"ץ ככאלה המאפשרות לבית הדין הצבאי להטיל ענישה ללא הרשעה, הינו מצב חוקי המכיל בחובו פגיעה לא חוקתית בזכות יסוד מוגנת. טענת ההגנה במשפט התבססה על כך, כי בנסיבות מתאימות ראוי לעשות שימוש במנגנון אי ההרשעה, היות והרשעה פלילית עלולה לפגוע קשות בחייהם של החיילים הצעירים, והעדרו של אמצעי כזה עשוי להיחשב כפגיעה לא חוקתית בזכויות היסוד המוגנות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ובחוק יסוד: חופש העיסוק.
בית הדין הגיע למסקנה לאחר ניתוח ויישום המבחנים שנקבעו בפסיקה, כי ההוראות הרלוונטיות לחש"ץ, בנוסחן הנוכחי, אינן מידתיות, וכי הסעד החוקתי הראוי במקרה זה הוא להשלים את ההסדר החוקי ולהוסיף עליו - כלומר לקרוא לתוך חש"ץ את האפשרות של הימנעות מהרשעה. במקרה הספציפי של רב"ט אדרי, הלה נשלח לתסקיר שירות המבחן אשר יבחן אפשרות של אי הרשעה. נותר עתה להמתין לפסיקתו של בית הדין הצבאי לערעורים אשר בוודאי יבחן את הסוגיה אף הוא, ובכך יתווה את הדרך לתוצאה משפטית אי הרשעה - בצה"ל בכללותו.
פברואר 2010
YBPmedia הינו סטודיו פרטי אשר הוקם בשנת 2001 ע"י יואב בן פורת ומספק את כל שירותי האינטרנט תחת קורת גג אחת. בניית אתרים \ עיצוב אתרים \ ניהול פרוייקטים ומיתוג באינטרנט.
לפרטים לחצו על הקישור: בניית אתרים
אתרים נוספים:
יזמים
Rss Feeds
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
