קשה היה לפספס בעת האחרונה את מודעות הפרסום של "המרכז הבינתחומי" בהרצליה, אשר תחת הסלוגן "לא נולדים מנהיגים, לומדים להיות כאלה" (בשילוב עם תמונות מעובדות וערוכות של מבחר מנהיגים שלנו כביכול בצעירותם), מבקש להזמין את קהל הסטודנטים הפוטנציאלי ל"יום פתוח" בקרבו.
מעבר לנכונות הקלישאה השחוקה כי "מנהיגות לוקחים, לא מקבלים", הרי שאין לכחד את העובדה שמנהיגות היא תכונה מולדת. לא הומצאה עדיין המעבדה שמסוגלת לקחת אדם חדל-אישים, לשבט את תכונותיו ולהפכו למנהיג.
אם נבחן את הנושא באספקלריה של ההיסטוריה הקלאסית נגלה לא מעט מנהיגים גדולים שאכן זכו להכשרה למנהיגות, הודות להשתייכותם לאליטה האריסטוקרטית של תקופתם. בכלל זה נמנה דמויות כמו פריקלס איש אתונה ואלכסנדר מוקדון (שזכה אולי להכשרה האולטימטיבית ביותר באותה תקופה, מידי אריסטו), אך אף הם, באם כישרון המנהיגות הטבעי לא היה טבוע בהם מלידה, שום הכשרה לא הייתה יכולה להביא אותם לאן שהם הגיעו.
נכון שלימוד והכשרה למנהיגות יכולים לתת את נקודת הזינוק המתאימה, אבל אם אין ל"תלמיד" את זה מלכתחילה, אז כמו שאומרים בימינו "חבל על הזמן" במשמעות המקורית של הביטוי הזה.
יתרה מזאת, לימוד והכשרה אינם בהכרח תנאי למנהיגות. ניתן להגיע לשם באמצעות הכישרון הטבעי בלבד. אביא שתי דוגמאות מתקופת הרפובליקה הרומית; הראשונה היא דמותו בעלת שאר-הרוח של מרקוס טוליוס קיקרו, אשר למרות היותו בן למעמד הפרשים, הצליח הודות לכישוריו ובמאמצים אדרים להגיע למעמד הנכסף של "הנובילטאס" (בני המשפחות "הנודעות" של האריסטוקרטיה הרומית). קיקרו תיאר בתסכול רב כיצד "כיבודי העם הרומי מוענקים לבני המשפחות המיוחסות בשנתם"[1], אך זה לא מנע ממנו להיבחר בכוחות עצמו למשרת הקונסול היוקרתית ועוד בניסיון הראשון.
הדוגמא השנייה למנהיג מוצלח שלא עבר שום "סדנא של מנהיגות" הינה דמותו של ספרטקוס, מנהיג "מרד העבדים השלישי" מול רומא, אשר הוביל בכוח הנהגתו צבא של 70 אלף עבדים וקצר הישגים אדירים מול הצבא הרומי שהיה אז בשיא תהילתו, עד שהוא עצמו נקטל בשדה הקרב. זו דמות של מנהיג טבעי שהפך להיות מיתוס דורות רבים לאחר מותו, אך כמוהו היו אלפים בהיסטוריה, נודעים יותר ונודעים פחות.
המסקנה אליה אני מכוון היא שבדיוק כמו שלא ניתן להכשיר כל אחד שרוצה בכך להפוך להיות מדליסט אולימפי בריצת מאה מטר (אם אין לו את המהירות הטבעית), כך לא ניתן להפוך למנהיג את מי שמראש לא נולד עם התכונות המתאימות לכך.
בקיצור, או שיש לך את זה או שאין לך את זה - זו התורה כולה על רגל אחת!
[1] צבי יעבץ "רומא במאה הראשונה לפנה"ס" מתוך: מרקוס טוליוס קיקרו כתבים נבחרים (ירושלים: מוסד ביאליק) תשמ"ו- 1985, עמ' כ'
עו"ד אדיר בנימיני, בעל תואר ראשון במדע המדינה והיסטוריה ותואר שני במדע-המדינה מהאוניברסיטה העברית בירושלים. חבר מועצת עיריית נתניה ה-13 (2003-2008).
http://www.adir-b.com/
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
