כיפה היא כיסוי בד שעוטה על ראשם יהודים. לכיפה מגוון עצום של סוגים, צבעים, גדלים ומרקמים עד שאפילו ניתן למצוא היום כיפות ממשי לצד כיפות סריגת יד וכיפות מג'ינס. לפי סוג הכיפה ניתן לתת היום קטלוג וסיווג שלם לפי מגזרים וחוגים דתיים שונים.
כל אחד מאיתנו חובש בחייו כיפה מי פחות ומי יותר (ויש שכל הזמן). מי באירועים שמחים ומי בפחות חלילה. בעבר הייתה הכיפה נחלתו של כל יהודי כמעט, אך כיום הפכה הכיפה למעין סימן היכר לאיש דתי - ילד, נער או גבר, אורתודוקסי ואף מסורתי.
הכיפה ככיסוי ראש לגבר מוזכרת בגמרא כמנהג המעיד על צניעות ראויה וכביטוי לאמונה וכסממן לשכינה ששורה על ראשו שלחובש אותה. כמו כן מביאה הגמרא מקרה הממחיש את משמעות חבישתה לצורכי שמירה על ערכי המוסר ויראת שמיים. הכיפה היא סמל לצניעות, סמל לכבוד של אדם כלפי עצמו וכלפי סביבתו והחובש אותה אמור לזכור שיש מעל ראשו גבול – כלומר הבורא. במשך השנים הכיפה כמו שאר הסממנים היהודיים החיצוניים יצרה הבדל וסימן בין אדם יהודי לשאינו יהודי. אגב כאן גם המקום לציין את שמה הלועזי ירמולקה הנגזר מן המילה הארמית יראי מלכא – היראים מן המלך – הכוונה ליראים מן הבורא.
בשולחן ערוך מובאת הלכה בעניין חובתו של כל גבר לחבוש כיפה ואיסור ללכת 4 אמות בגילוי ראש.
כמו כן גם הרמב"ם כתב במורה נבוכים כי גדולי החכמים לא היו נרתעים מהליכה בראש גלוי.
כיום כיסוי הראש הוא חיוב הלכתית וכאמור מזוהה היום כסמל לאדם דתי. חבישתה כיפה מציינת שיוך לסקטור מסויים של שומרי התורה והמצוות.
במבט מהיר על חלק מהמגזרים נוכל למצוא כיפה שחורה מבד מקטיפה ומזמש. כיפות סרוגות וירמולקות המתשייכות לחסידויות ברסלב ותולדות אהרון למשל. ישנן כיפות חבדיות בעלות מגוון בעלות מסרים. ועוד שלל כיפות מכיפות לבנות חלקות ששומרים בתא הכפפות או בארון בבית, דרך כיפות מודפסות כיד הדמיון ועד לכיפות עבודת יד בהן מושקעות שעות רבות של עבודת הכנה.
המגוון הרב ביותר בעולם הכיפות נמצא דווקא אצל הילדים שם ניתן למצוא כיפות רקומות וכיפות מאויירות, כיפות מעוטרות בשלל עיטורים, מסרים וציורים ובצבעים שונים. המגוון נע בין דוגמאות שמרניות ביותר ועד לדברים ייחודיים שונים ומשונים.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
