דף הבית  >>  תרבות ובידור  >>  מוסיקה הרשם | התחבר

פאוסט-ביקורת-שארל גונו-האופרה הישראלית 

מאת    [ 10/02/2010 ] [ נצפה 1723 פעמים ]
articles.co.il
   

   
Loading


605פאוסט-גונו-האופרה הישראלית 605 צילומים-האופרה   אמש התקימה הבכורה של פאוסט מאת שארל גונו באופרה הישראלית . אפשר בהחלט לומר שזה המשך ישיר לאופרה מפיסטופלס מאת בויטו שהוצגה בשנה שעברה. בשתי האופרה הסיפור זהה והמקור אחד-מחזהו  של יוהן גטה שתורגם לעברית ע"י ניצה בן ארי. אמנם לשתי האופרות עלילה כמעט דומה אך בשתי גישות שונות למקור. גונו עוסק בפגישה מסויימת מחלקו הראשון של המחזה בעוד בויטו מרחיב  גם לחלקו השני.   גונו לא נכנס לפילוסופיה שבמחזה אלא משתמש בחלק הראשון הקצר כדי ליצור הפקה תיאטרלית משני נושאים מקבילים דהינו האהבה בין פאוסט למרגריט -צעיר המאוהב בצעירה ונושא שני התשוקה להיות צעיר או כפי שמקובל לחשוב מכירת נפשו של פאוסט לשטן. שני המלחינים עוסקים בעצם במיטוס עתיק מאוד על פאוסט שמקורו בתיאטרוני הבובות על מלומד זקן הרואה שכל חייו היו לשוא ומוכר את נשמתו לשטן למען האהבה והנעורים.   הרעיון הופיע בימי הביניים והסתובב שנים רבות עד אשר גיטה הפך אותו למחזה פילוסופי ענק שכתבו עליו שנועד לקריאה ולא לתיאטרון. נושא זה העסיק הרבה משוררים ומלחינים החל בשנת 1816 כאשר לודויג שפור חיבר אופרה דרך ברליוז-1841-,שומן-1849 ליסט-1857 מאהלר-1910 וכו' הבכורה של פאוסט נערכה ב1859 ו 12 שנה מאוחר יותר של מפיסטו . גם במאה ה20 סטרוינסקי עסק בנושא ב"מעשה בחייל".   למרות שעלילת האופרה מתרחשת בימי הביניים  בהפקה הנוכחית של הבמאי פול-אמיל פורני היא הועברה לתחילת המאה ה20 ימי השמחה והעושר לפני מלחמת העולם הראשונה. אם מתבוננים באופרה מבחינה ויזואלית בלבד אפשר לומר ,לדברי מעצב התפאורה פופי רנקטי, שמבחינה זו היא מזכירה סרט ישן.התפאורה הנה מסכים במימד תלת מימדי מסויים כולם בצבע אפור כמעט אחיד,צבע שולט באותה תקופה. הוא בחר מסכים כתפאורה כדי ליצור רצף בעלילה בגלל המקומות הרבים בהם העלילה מתרחשת. רנקטי אינו שוכח להוסיף בכל מערכה פריט קטן בצבע אדום כגון צינורות הדם, כובע מלוות השטן,הפירות בסל של מרגריט,כסא התפילה בכנסיה,הכרים הענקיים בממלכת השטן,עניבה וכפפות של מפיסטופלס   המנצח על תזמורת הסימפונית הישראלית-רשל"צ היה מנצח הצעיר עומר מ. וולבר. הוא כבר הספיק להוכיח את כשרונו הרב בניצוחיו הקודמים והנו הכוכב העולה בשדה הניצוח. הוא ניצח בלהט נעורים, הכין את התזמורת מצויין והוציא ממנה צלילים מקסימים .היא ליוותה את הסולנים בצורה נהדרת. ראינו שהמוסיקה בנשמה שלו. הוא חי אותה, מרגיש אותה ונותן לנו להרגיש גם את מה שהוא מרגיש. בקטע הואלס הוא "רקד" כשרגליו עמדו איתן על דוכן המנצחים.   ורוניק בלון עיצבה את התלבושות בהתאם לתקופה וז'אק שטלה עיצב את התאורה  בצורה נהדרת שהוסיפה רבות לאוירה בכל תמונה ותמונה.   גונו לא  כתב אופרה מפוארת-גרנד אופרה אך היא שזורה אריות יפות שהפכו ללהיטים אחת אחרי השניה.לכל אחד מהדמויות אריה אחת גדולה והן פזורות בכל המערכות. זאת יצירה חזקה, תיאטרלית לירית רומנטית, שבה לא רק המוסיקה חשובה אלא גם המשחק.   מקהלת האופרה בהדרכת ישי שטקלר  היתה טובה מאוד. באופרה זו הנוכחות שלה פחות משמעותית מאופרות אחרות. לא הצלחתי להבין את כוונת הבמאי בסצינת החיילים השבים הביתה היושבים ונחים ולידם שורות של גברים בעמידה שבשלב מסויים צועדים כמה  צעדים קדימה ונעמדים שוב.   האופרה מוצגת כאשר כרגיל באופרות מאיישים את התפקידים השונים  שני קסטים. ראיתי את שניהם. שניהם מצויינים הן מבחינת המשחק והן מבחינת השירה. יש איזון מסויים בין הקאסטים כאשר בכל אחד יש טובים מאוד וטובים פחות. לפי סדר הופעתם השתתפו כד"ר פאוסט הפילוסוף הזקן  סקוט פייפר ואנדראס שיידגר.שניהם היו טובים מאוד פייפר יותר במשחק ושיידגר בשירה.בקולו של סקוט הרגשתי לעיתים רעידה מסויימת בקול. שניהם היו מלאי תשוקה ואהבה. פאוסט הנו אדם טוב מטבעו ,משכיל הרוצה עלומים ואהבה.   כמפיסטופלס היו פאטה בורצ'ולדזה וולדימיר בראון. הם היו מעולים.פאטה נתן לתפקיד עומק רב יותר.קול סמכותי יותר,עמוק יותר שהתאים יותר לשטן אך כאמור גם בראון היה מעולה.הוא היה זועם וגם רגיש,כוחני וגם חברותי. למפיסלופלס גונו כתב אריות רבות באופרה וכולן בוצעו ע"י שניהם מצויין.   ולנטין-דומניקו בלזני ואוליבייה גרנד-שניהם היו טובים מאוד. וגנר-נח בריגר היה טוב מאוד.ניתנה הזדמנות גם  ליאיר גורן מסדנת האופרה להחליף את בריגר והוא החליפו בכבוד. סיבל-סטלה גריגוריאן ושירה רז.האחרונה התאימה יותר בקולה וצורתה החיצונית לתפקיד התלמיד שגילמה .אהבתי יותר את שירתה של גריגוריאן. מרגוט-נעמי נדלמן ואירה ברטמן.שתיהן היו מצויינות.לנדלמן קול פחות צעקני,מתורבת יותר אך ברטמן היתה קרובה יותר לטעמי. מרתה-שירה רז ואיילה צימבלר.ביום ששמעתי את צימבלר כנראה היה לה יום חלש.    זאת אופרה הנמשכת עם הפסקה אחת כשלוש ורבע שעות.יש הרבה קטעים לא משמעותיים שאפשר לקצרם מבחינת העלילה אך לאור המוסיקה הנהדרת של גונו הזמן חלף מבלי שהורגש.   לראות או לא לראות:מוסיקה מצויינת ,ביצוע טוב.אין לי ספק שהקהל יהנה. נכתב על ידי displayEmail('blog','elybikoret','gmail.com',"elybikoret") elybikoret -אלי ליאון, 10/2/2010 09:14  

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:
 פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי 

תגיות של המאמר:

תגובות למאמר:

  • ציטוט אקדמי של המאמר לפי כללי APA:
    bikoret, elybikoret. (10/02/2010).  פאוסט-ביקורת-שארל גונו-האופרה הישראלית. [גרסה אלקטרונית]. אתר מאמרים.
    נדלה בתאריך:27/05/12 מ:http://www.articles.co.il/article.php?id=61292

  • ציטוט אקדמי של המאמר לפי כללי MLA:
    bikoret, elybikoret. "פאוסט-ביקורת-שארל גונו-האופרה הישראלית" . [גרסה אלקטרונית]. אתר מאמרים. 10/02/2010
    נדלה בתאריך:27/05/12 מ:http://www.articles.co.il/article.php?id=61292

  • הרשם כעת לרשימת התפוצה!
    קבל דיוור אוטומטי של מאמרים חדשים
    בנושאי תרבות ובידור
    דואר אלקטרוני:

     מאמרים אחרונים מאת elybikoret bikoret
       912רמלה-סיור בבירת מחוז המרכז
       911ארגנטינה-ביקורת-בועז גאון-תיאטרון חיפה
       908תז רשלצ-ביקורת-רומאו ויוליה-קונצרט באופרה
       907אנסמבל סולני תא-קונצרט גאלה לציון עשור
       אלברט כהן-ביקורת-ממחזה למחזמר-תהטרון
       896ניב שינפלד ואורן לאור-ביקורת-ספינת השוטים-עינבל תא
       894תז הפילהרמונית-ביקורת-הנגר11תא
       882קברט מקבת-ביקורת-דניאל ארליך-פץבלומנטל
       870בוריס אייפמן-ביקורת-דון קישוט-מחול במשכן האופרה
       869דונה גרציה -פסטיבל ומי היא-טבריה
       868זכוכית צ'כית-ביקורת-תערוכה בגלריה ליטבק
       865שופרא דשופרא-ביקורת-תערוכת שופרות מוזיאון המקרא ירושלים
       864בני דון יחייא-ביקורת-טובים השניים-צוותא
       863קוודרום-ביקורת-טניה וינוקור-אמפי עזריאלי
       862בלט ירושלים-ביקורת-קלרה ואח -סוזן דלל


     מאמרים אחרונים בקטגוריה מוסיקה
       קריוקי לאירועים - שרים בקול גדול
       קריוקי ושירה בציבור לאירוע
       דונה סאמר הדיווה הגדולה בעולם
       אמן ברגע
       שירה בציבור לאירועים
       כלים לתחזוקת הנבל, מאמר רביעי בסדרה, מהיא רגולציה לנבל?
       כלים לתחזוקת הנבל, מאמר שלישי בסדרה, איך להוציא את הצליל הטוב ביותר מהנבל שלי?
       מפעל נבלים בסין
       ביקור במפעל הנבל של קמק בצרפת
       תחזוקת הנבל, מאמר ראשון בסדרה
       מה צריך לעשות בשביל להיות אמן
       תפקיד המפיק המוזיקלי באולפן ההקלטות
       אולפן הקלטות - הגדרת מטרות
       אולפן הקלטות בעידן הממוחשב
       אולפן ההקלטות ויכולתיו


     מאמרים נצפים ביותר בקטגוריה מוסיקה
       כיצד להפיק את מירב ההנאה והתועלת מאתר שירונט
       שיר למעלות: מוסיקה פופולרית ושורשים יהודיים
       מבלי להפריע, על אלתרמן,זך,איינשטיין וכספי - חלק א
       תפקידו החשוב של התקליטן בברכת כלה
       לימוד גיטרה מהיסודות אל המקצוענות, תווים ואקורדים לליווי שירים והבעה אישית
       שירים בוכרים
       האם כדאי ללמוד מוסיקה בבתי-ספר למוסיקה
       התעמלות בוקר-על חנוך לוין ואחרית הימים א
       זמר עברי
       ציפור הנפש-מוסיקה אמנותית ופופולרית ישראלית א'
       גל של תקווה- ראיון עם הזמר תמיר גל
       משה פרץ ויניב בן משיח - אחרי ככלות הכל - שיר חדש
       כושי כלב קט- צנזורה מוסיקלית בישראל
       פרל ג'אם: נבוא לישראל בסוף סיבוב ההופעות
       אקוסטיקה לאולפן הקלטות

    מאמרים

    ©2012 כל הזכויות שמורות

    מורנו'ס - שיווק באינטרנט

    אודותינו
    שאלות נפוצות
    יצירת קשר
    יתרונות לכותבי מאמרים
    מדיניות פרטיות
    רשימת כותבים
    כותבים מומחים
    עלינו בעיתונות
    מאמרים חדשים
    פרסם אצלנו
    לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
    כניסה למערכת
    יתרונות לכותבי מאמרים
    תנאי השירות
    הנחיות עריכה
    לבעלי אתרים:



    מדיה חברתית:
    חלון מאמרים לאתרך
    תנאי שימוש במאמרים
    ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS

    מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב
    טיולים בארץ | רג'ינה - מסעדה כשרה בתל אביב | ספא בצפון | עורך דין פלילי | מדים, בגדי עבודה