אהבתי! 

יש אנשים שלא מסוגלים לדבר בלשון הווה אלא רק בלשון עבר. אולי זה ניסיון להסתתר מאחורי העבר. ההווה הוא בבחינת כאן ועכשיו, והוא מאיים. העבר חלף, אין לו תוקף, יש בו גישוש זהיר. גם בסטנדאפ, נהוג לסיים את הקטעים בלשון עבר: "תודה רבה, הייתי שאול בדישי... הייתם קהל נהדר". כלומר: הייתי שאול בדישי כשעשיתי את מופע הסטנדאפ, עכשיו אני כבר מישהו אחר. קודם הייתם קהל נהדר. עכשיו אתם חרא של קהל.

וכך מתנהלת לה שיחה בין שני אנשים:


- שלום, התקשרתי בקשר למודעה.
- מתי התקשרת? הייתי כאן כל הזמן.
- עכשיו התקשרתי. רציתי לשאול כמה שאלות.
- ועכשיו אתה כבר לא רוצה?
- קודם כל רציתי להגיד לך שאהבתי את האתר שלך.
- ועכשיו אתה כבר לא אוהב?
- חחח הצחקת אותי. אהבתי!
- ועכשיו אני כבר לא מצחיק?
- די, עצבנת אותי.
- ואתה מעצבן!
- nira לך?
- nira לי קודם ו-nire לי גם עכשיו.
- יפה אמרת.
- אולי תעזוב אותי?
- הנה. עזבתי. דברים מעצבנים בשפה העברית

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי