לשון הרע עשויה לפגוע במשרתו של אדם, בין אם היא ציבורית או אחרת, בעסק, משלח יד או מקצוע. כמו כן, לשון הרע מבזה אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, מינו או נטייתו המינית.
מעבר לפגיעות המפורטות בחוק, ההתמודדות עם לשון הרע אינה קלה כלל. ההיבטים המשפטיים גם הם אינם פשוטים ושאלות רבות עשויות להתעורר כששוקלים הגשת תביעה בגין לשון הרע. אנסה לענות כאן על חלק מהן.
1. אני רוצה להגיש תביעת לשון הרע, והמחשבה על העיתונאים ש"יחגגו" על הפרשה מרתיעה אותי. מה עושים?
כל עיתונאי מכיר, ולא בחיבה, את המילים "צו איסור פרסום". אולי זה מתנגש עם "זכות הציבור לדעת" או שמא עלינו לומר "רצון הציבור לדעת כל דבר", אבל לבית המשפט יש את השיקולים שלו, ובמקרים מיוחדים, ניתנת הוראה שלא לפרסם פרטים בנוגע לתביעה.
2. כתבו עלי בעיתון כתבה, איך לומר, לא ממש מחמיאה. נפגעתי עמוקות ואני רוצה לתבוע. את מי, בעצם?
ניתן לתבוע את כל מי שקשור לפרסום: החל במקור הידיעה, דרך הכתב, מי שאישר את הפרסום, את עורך העיתון ואת המו"ל.
3. חקרה פלילית שהתנהלה נגדי, ושעליה דיווחו העיתונים בחדווה רבה, נסגרה. על סגירת החקירה, כמה מפתיע, לא נכתבה מילה. מה אפשר לעשות?
אם הגשת בקשה בכתב לאמצעי התקשורת שדיווחו על החקירה, הרי שהם מחוייבים לדווח על סגירתה. אם זה לא קורה – יש מקום לתבוע פיצויים.
4. מישהו אמר לי דברים קשים, פוגעים ומעליבים, אבל אף אחד אחר לא שמע. האם אני יכול לתבוע אותו?
"פרסום לשון הרע" משמעו, שהדברים הגיעו לפחות לעוד אדם אחד, מלבד הנפגע. לכן התשובה היא שלילית. אך אם אותו אדם לו נאמרו הדברים אינו הנפגע מהם – ניתן להגיש תביעת לשון הרע.
5. האם ניתן להגיש תביעת לשון הרע בגין פרסום שפגע בשמו של אדם שנפטר?
החוק לא מאפשר הגשת תביעת לשון הרע במקרה כזה. הדבר היחיד שניתן לעשות הוא ליזום פניה אל היועץ המשפטי לממשלה כדי לפתוח בהליכים פליליים נגד מי שפרסם את ההשמצה.
6. האם אפשר לתבוע בגין השמצה כוללת של קבוצה חברתית אליה משתייך אדם (לדוגמה, "כל הקבלנים גנבים")?
תובע חייב לשכנע את בית המשפט כי הפרסום פגע בו אישית – וכשמדובר בפרסום המשמיץ קבוצה גדולה, קשה מאוד לעשות זאת. יחד עם זאת, ליועץ המשפטי לממשלה יש אפשרות להגיש אישום בגין השמצה שכזו, אך יש לציין כי הדבר נעשה לעיתים נדירות.
7. האם המושג "לשון הרע" מתייחס בהכרח לדברי שקר? ומה הדין לגבי פרסומי אמת?
לא. גם דברי אמת יכולים לבזות, להשפיע או לפגוע. אבל, כשמדובר בפרסום דברי אמת, הוא עשוי להיות מוגן (מותר) אם המפרסם הוכיח שחלה עליו הגנת "אמת הפרסום". יש לציין כי אם בפרסומי אמת אין עניין ציבורי, הם לא יהיו מותרים (מוגנים). וכשמדובר בפרסום שקרי, אם הוא אינו פוגע, מבזה או משפיל באחת הדרכים הקבועות בחוק – הוא לא יהיה בגדר "לשון הרע".
8. האם יש הגנה בחוק הנוגעת לפרסומים הגורמים לנזק עסקי?
פרסום העלול לפגוע בעסקו של אדם עונה על הגדרת "לשון הרע" וכל האיסורים וההוראות שבחוק חלים גם לגביו. אגב, גם תאגידים (חברות, עמותות, אגודות וכד') רשאים לפי החוק להגיש תביעות לשון הרע, אך בכל מה שקשור לפיצויים בתביעות אלו חלים הסדרים מיוחדים.
9. האם גידופים מהווים עילה בגינה ניתן להגיש תביעת לשון הרע?
תביעות לשון הרע בגן גידופים יתקבלו ע"י בית המשפט אם יוכח כי האמירות בהן מדובר הן לא סתמיות אלא כאלו שעלולות היו לבזות, להשפיל או לפגוע באחת הדרכים הקבועות בסעיף 1 לחוק איסור לשון הרע.
10. נעלבתי מדברים שנאמרו לי, למרות שהאמירה לא היתה מפורשת. האם ניתן לתבוע בגין דברים שנאמרים במרומז?
במקרה של לשון הרע מרומזת, על התובע לשכנע את בית המשפט שהאדם הסביר היה מייחס לפרסום שכזה משמעות מבזה, משפילה ופוגעת.
אין בתוכן זה משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי. המסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
