אדם שמנסה להציג את עצמו כחסר פגמים - הוא אדם פגום מאוד  

אין דבר כזה אדם מושלם וחסר טעויות

לא נולד עדיין האדם המושלם וחסר הטעויות. מי שמאמין שישנם אנשים מושלמים שלעולם לא טועים, תמיד עושים את הדבר הנכון, וחפים לחלוטין מכל טעות או כישלון - רק משלה את עצמו.

האכזבה מהחיים עלולה להיות גדולה ואף מטלטלת אם מניחים שבני אדם הם טובים מיסודם, שאין טעויות, שאנשים רוצים רק טוב, שהעולם נפלא ושלמין האנושי אין פגמים.

חוסר קבלה עצמית מתבטא בעיקר בחוסר המוכנות להודות שאנחנו בני אדם עם פגמים

אנשים פרפקציוניסטיים, אטומים או אידיאליסטים הם אנשים שאינם חיים את החיים האמיתיים אלא אידיאות תיאורטיות. אנשים כאלה חיים בהדחקה של טבעם האמיתי.

הם אינם מוכנים לקבל את הטעויות של אחרים, כי הם אינם מסוגלים לקבל ולהכיר בטעויות של עצמם. התפיסה שלהם מעוותת, משום שבמקום לקבל את עצמם ואת הפגמים שלהם - הם דורשים מעצמם ומאחרים רף מאוד גבוה ובלתי אפשרי של שלמות. קבלה עצמית פירושה קודם כל קבלת הפגמים, כי קבלה של הדברים היפים והטובים בלבד אינה קבלה אלא סלקציה והפרדה עצמית.

קבלת הפגמים מאפשרת חיים

כשאדם חי לפי רף מאוד גבוה - החיים שלו הופכים לקשים מאוד. הוא קשה עם עצמו ועם אחרים, הוא מייסר את עצמו והוא יתקשה לחיות חיים פשוטים ומלאים.

לעומת זאת, כאשר אדם מניח לרף הגבוה, ומתחיל לחיות את החיים האמיתיים כמידת האפשר, על פי נטיותיו ומגבלותיו, הוא מתחיל לחיות את החיים האמיתיים והיחידים שהוא מסוגל לחיות. החיים שהוא ניסה לחיות לפי אותו רף גבוה לא היו החיים שלו - אלא חיים דימיוניים שאינם קשורים אליו אלא לציפיות הגבוהות מדי שלו מעצמו.

המטרה שלנו היא לטעות כדי שנוכל ללמוד מהטעויות ולצמוח

אם לא נהיה פגומים - כיצד נצמח? אם לא נעשה טעויות - כיצד נלמד? אם לא נהיה אנושיים - כיצד נחיה? אם לא נאפשר לעצמנו להיות כפי שאנו - של מי החיים שאותם אנו חיים?

אחת המטרות הבסיסיות של המין האנושי היא הכרת טבעו האמיתי הפגום, הניסיון ללמוד מטעויות ולצמוח, ההבנה שישנם דברים שאינם משתנים והמוכנות להינות ממה שניתן להינות ולא ממה שאינו אפשרי או נמצא בהישג יד.

וטיפ לסיום: מי שמנסה להיות הכי נורמלי שאפשר - עלול להשתגע. העולם מכיר דווקא בשונות ובייחודיות של הפרט. התקופה הזו היא תקופה מצויינת להיות מי שאתם.