27 ינואר 2010
הפניקה בעיצומה
בצה"ל חצו קו אדום. אזרחים אשר מחו כנגד השימוש בגדוד שמשון לפינוי התישבות יהודית ועוד בשבת, זומנו לשרות מילואים לשם שיחות בירור ומשפט (כפי המצויין בצו המילואים).
משהו רע ומפחיד עובר על צה"ל בתקופה האחרונה. מדיניות האיפה ואיפה הנקוטה בידי צה"ל ומשרד הביטחון חצתה זה מכבר כל קו אדום אפשרי. ניראה כי הנפוליאונצ'יק העגלגל שבראש משרד הביטחון הוכה בסנוורי שיכרות ורואה עצמו כמוקיון מדגם מוסוליני או בדומה לו.
קשה להשתחרר מן הרושם המטריד כי צה"ל הפך למכשיר קימום פוליטי, הזרוע הביצועית הפוליטית בידי דורש טובת עצמו, חסר שליטה ועכבות, היושב לכיסא שר הביטחון של מדינת ישראל.
הנחיותיו של אהוד ב' לצה"ל מזכירות ימים אפלים באירופה של המאה הקודמת הן בגרמניה והן בברית המועצות. סתימת הפיות של אזרחים בעלי דעה לגיטימית השונה מדעתם של קצינים ופקידי משרד הביטחון הפכה כבר לנורמה.
ההסתה כנגד הציבור הציוני דתי עלתה רף נוסף. רבנים ותלמידיהם מושמצים בריש גלי ומתוייגים כמחריבי הסדר הציבורי בעוד מאות מרצים באקדמיה הישראלית נוקטים בלשון חריפה ת"ק מונים כנגד מדינת ישראל, צבאה ועמה, מסיתים וממרידים את תלמידיהם באוניברסיטאות לסרבנות שרות ופקודות, כמו גם מוציאים את דיבת ישראל רעה בין שומעיהם מארצות הים, באין מכהה.
עיתונים ויחצנים מוזנים בחצאי אמיתות עד שקרים באשר לסרבנות אידאולוגית התומכת בשרות בצה"ל אך היוצאת כנגד הריסת ישובים יהודים, של יוצאי היהדות הדתית בעוד מרצים באקדמיה יוצאים פטורים בלא כלום וממשיכים להגיר את קובעת הרעל האוטו-אנטישמי שלהם למוחותיהם של תלמידיהם בעודם נהנים מהמשמנים הפיננסיים של הציבור נגדו הם יוצאים חוצץ.
זימון אזרחים אשר כמובן משרתים במילואים, אשר העזו לממש את זכותם הדמוקרטית להבעת דעה חופשית, זימונם לשיחות בירור (זימון לצרכי משפט לפי הצווים), מהווה סתימת פיות אזרחי מדינת ישראל, באשר עשרות אם לא מאות אלפים המשרתים במילואים זכאים להבעת דעה כאזרחים ובכך, לאור הנהלות צה"ל בנושא, הינם חשופים למשפטים צבאיים נוסך רוסיה הבולשביקית. טוב יעשו אזרחים משרתי מילואים אשר פיותיהם ניסתמו ויבררו ויממשו את יכולתם וזכותם לתבוע את משרד הביטחון וצה"ל בבית משפט אזרחי בעבור קיעקוע זכויותיהם האלמנטריות לחופש הביטוי בהתאם לקוד הדמוקרטי בהיותם אזרחים שומרי חוק. כאשר מתחילים בקיעקוע זכויות אזריות כגון דא אין לדעת היכן זה יגמר, מחר יהיה זה פיו של הקורא מאמר זה להיסתם.
האם נוכל לדמיין לעצמנו פרופסור מפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל-אביב המסית והמדיח כנגד המדינה, נעצר מובל אזוק ועינין מכוסות לחקירה בת שעות במרתפי השב"כ? לא, כמובן שלא, אך כך בדיוק נעשה לרב שפירא, ראש ישיבת "עוד יוסף חי". האם עלינו להסיק מכך כי דמו של שמאלן קיצוני ופשיסטי סמוק מדמו של יהודי דתי-ציוני-לאומי? מי אישר התנהלות כזו? מי הנחה את השב"כ לנהוג כך. מי מנחה את השב"כ משך שנים רבות להסיר ידיו מאנשי אקדמיה הגורמים נזק בל ישוער למדינת ישראל בהסתתם כנגדה (כ- 35% השתמטות גברים מצד שמאל של המפה הפוליטית בעיקרה, מקורה באוניברסיטאות ובבתי הספר התיכונים)?
מדוע זה אין גוף אובייקטיבי אשר יכנס בעבי הקורה ויחקור נושא זה. היכן הם מכוני המחקר האקדמים כמו גם החוץ פרלמנטרים הטוענים לאובייקטיביות, מדוע אין ולו אחד מהם הנידרש לנושא האיפה ואיפה האידאולוגית ומביא מחקר דבור על אופניו להאיר את עיני העם כולו?
מישהו חייב לעצור את אהוד ב' בעל אספירציות הגדלות המעוותות, אם בטוב ואם ברע, על מנת שלא יבולע לכולנו. אנשים מסוגו העמלים להציל עורם הפוליטי בכל מחיר, מהווים סכנה לכל שלטון דמוקרטי. הלה מתנהג בפניקה, כחיה מוכת כלבת אשר צידים סוגרים עליה והיא חושפת שינים ונושכת בטרוף כל אשר בקירבתה.
כבר עברנו כל זאת עם אריאל שרון אשר הציניות, נכלוליותו וחתרנותו הפוליטית עלתה בידו (תלוי את מי שואלים, יש הסוברים כי אלוהים שילם לו). ועתה ניכנס לחיינו הנפוליאונצ'יק הכרסתן והנהנתן הזה, בעל ריגשי הגדלות וההתנהלות של "אני ואפסי עוד" במשרד הביטחון, המאיים על מרקם החיים העדין והשברירי במדינת ישראל.
קשה להסביר את מהלכיו מפוררי הלכידות הלאומית בלא אחר מאשר במשתמע מפעולותיו משך החודשים החולפים. אהוד ב' משתמש במשרד הביטחון כמנוף ובציבור הדתי לאומי כשק חבטות, וזאת כקרדום לחפור בו למען יתרונותיו האישיים-פוליטים שאינם ממין הענין. מאז שניבעט מכסא ראש הממשלה בביזיון גדול לפני כ- 10 שנים לא חדל האיש הזה לעשות לביתו (זכותו), אך ניראה כי אינו מסוגל עוד להתגבר על ייצרו ולעשות דבר למען מדינת ישראל בלבד ובתום לב.
אהוד ברק מתקדם וגורר את כולנו עימדו בנתיב מסוכן מאין כמוהו אשר בסופו יפורר את הלכידות הלאומית ואת צה"ל, שניהם יחדיו. יש לעצרו ולאלתר. מדינת ישראל זקוקה פחות לדיביזיות משורינות ול"כיפות ברזל" אלו ואחרות וליותר לכידות פנימית לאומית. לכידות לאומית תמיד ובכל תנאי תשמור עלינו מפני צרינו. דיביזיות, דרכן לעיתים להינגף בקרב. זוהי תורת השרידות הלאומית כולה על רגל אחת. ראש ממשלתנו הידוע כאסטרטג מוכשר אמור לדעת זאת. האומנם?
האם מצא אהוד ב' את הנוסחה האולטימטיבית, להיות מספר שתים בממשלת ישראל אך לפעול ולהתנהל לכאורה כמספר אחד?.
אהרון רול
המחבר הינו יועץ אירגוני ודירקטור ניהול פרויקטים בכיר לחברות ואירגונים בענף המחשבים http://www.aaronroll.com http://www.global-report.net/aroll/>
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
