שרה נתניהו קרבן או מפלצת?  

קורבן להתקפה צינית או אישה היסטרית עם הפרעת אישיות גבולית. התשובה תלויה כמובן בעיתון אותו אנו קוראים. התביעה של ליליאן פרץ, מנהלת משק הבית של בני הזוג נתניהו כנגד שרה נתניהו, החזירה לכותרות את המאבק בין העיתונים, הניטש במלוא עוזו בשבועות האחרונים, מאז החל ישראל היום להפיץ מהדורה רחבה של העיתון בימי שישי.

נראה שהקרב בין העיתונים יוצא כמעט משליטה ומתחיל לאיים איום של ממש על יכולתם של ישראלים רבים לקבל מידע מדויק אמין ונטול פניות על האירועים החשובים והמרכזיים במדינה.

מעולם לא היה פער גדול כל כך בין הסיפורים שמספרים שני העיתונים הנפוצים ביותר כיום במדינה בנוגע לאירוע חדשותי.

ידיעות אחרונות אמנם הגזימו בעוצמת הדיווח שלהם על התביעה של העוזרת, והובילו את הקוראים שלהם לשפיטה מוקדמת של האירוע על סמך כתב התביעה בלבד, אולם התגובה של עיתון ישראל היום, לא יכלה להשאיר מקום לספק שהעיתון בוחר עמדה ומנסה להגיב לפרסום בידיעות במקום לתת לקוראיו את התמונה המלאה.

הדיווח של ישראל היום על הפרשה היה יכול להיות הזדמנות פז של העורכים לתת תשובה ניצחת לכל אלה הטוענים כי העיתון הוא ביביתון, שנועד לשרת את ראש הממשלה ומשפחתו. גם למראית עין בלבד יש חשיבות, ואני, כמו רבים שעוקבים בחרדה אחר הקרב בין העיתונים, חיכיתי לכותרות של העיתון, ולסיקור החדשותי של הפרשה. אולם בישראל היום החליטו לנסות לאזן את העוול שנגרם לדעתם בפרסום החד צדדי בידיעות אחרונות ונפלו בפח של סיקור חד צדדי מהצד השני. הכותרת הצועקת " שרה נתניהו היא קורבן להתקפה צינית" יחד עם דיווח נרחב על שורה של חברים ומקורבים שהתגייסו כדי להביע את תמיכתם ואהדת לגב' נתניהו, מצליחים רק לעורר מבוכה. עם כל החשיבות שיש לדברים החמים של ג. יפית, לאה גלובוס, או חברה טובה אלמונית הזועקת ב"סערת רגשות" על "רצח אופי נוראי" שעושים לשרה, זה לא חדשות, וכך לא מדווחים על פרשה שיש בה עניין ציבורי לא מבוטל.

זה בסדר גמור שהחברות של שרה מתגייסות לטובת שרה נתניהו, אך לא כאשר העיתון משיל את יומרתו לעיתונות מאוזנת, הוגנת שאומרת לקורא את האמת.

עצם העובדה שלשכת נתניהו ניסתה, ואולי אף הצליחה, להסיט את הדיון מפרשת העוזרת לקרב בין העיתונים היא מדאיגה ביותר. הקרב בין העיתונים נותן לגיטימציה מלאה להתעלם מהסיפור העיתונאי עצמו ולהתמקד בשליח, בעיתונאי או בעיתון, המשרתים, לכאורה גורמים אינטרסנטיים זרים. אם "ידיעות אחרונות" מנסה לפגוע בנתניהו רק בגלל הקרב מול ישראל היום, אין צורך להתייחס ברצינות לסיקור לדיווח ולפרשנות שהוא מספק. זהו ספין מתוחכם יותר מהטענה על "התקשורת השמאלנית" שכן הוא משלב אינטרסים כלכליים הנתפסים היום בעיני הציבור כמכריעים בכל דבר ועניין.

תחרות בריאה בין אמצעי התקשורת היא ברכה לחופש הביטוי. הכניסה של ישראל היום לזירה הגוועת של העיתונות הכתובה יכולה עדיין להיות תוספת של קול חשוב נוסף בזירה התקשורתית המצומצמת למדי. אולם, הירידה המהירה של כל הצדדים לאמצעים לא לגיטימיים כמו ניסיון לחוקק חוק נגד החזקתו של שלדון אדלסון באמצעי תקשורת, או כמו גיוס של תכני העיתון למלחמה, מסמן הידרדרות חמורה שיש לעצור אותה מיד.

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר     הדפס את המאמר     שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי