חיזבאללה משדר מתוך ישראל ובמרוקו מונעים מיהודי תושב מרוקו ת.עיתונאי 

<!-- /* Style Definitions */ p.MsoNormal, li.MsoNormal, div.MsoNormal {mso-style-parent:""; margin:0cm; margin-bottom:.0001pt; text-align:right; mso-pagination:widow-orphan; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:12.0pt; font-family:"Times New Roman"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman";} a:link, span.MsoHyperlink {color:blue; text-decoration:underline; text-underline:single;} a:visited, span.MsoHyperlinkFollowed {color:purple; text-decoration:underline; text-underline:single;} p {margin-right:0cm; mso-margin-top-alt:auto; mso-margin-bottom-alt:auto; margin-left:0cm; mso-pagination:widow-orphan; font-size:12.0pt; font-family:"Times New Roman"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman";} @page Section1 {size:612.0pt 792.0pt; margin:72.0pt 90.0pt 72.0pt 90.0pt; mso-header-margin:36.0pt; mso-footer-margin:36.0pt; mso-paper-source:0;} div.Section1 {page:Section1;} -->

הערב התפרסמה כתבה בחדשות ערוץ 10 שעסקה בשידורים בערוץ חיזבאללה "אל-מנאר" מישראל (סיטואציה הזויה בה הדמוקרטיה נושקת להרס עצמי).

בעוד שמרוקו הצועדת לקראת דמוקרטיה מונעת ממני (בשלב זה) ת.עיתונאי בשל העובדה שאני כותב בעבור עיתון ישראלי (מעריב), ארגון כמו החיזבאללה (שהוכרז כארגון טרור) מצליח לשכור ניידת שידור ולהפעיל כתב המסתובב בחופשיות בערי ישראל ומשדר -שומו שמיים-; מירושלים (לא פחות!!).

תקשורת המונים אינה זרה לי, אני והיא נחשבים לפרטנרים קבועים, לא תמיד "ידועים בציבור".
כמו בריתות ללא גבולות אחרות, גם לה, לתקשורת, ראוי שתהיה דריסת רגל גיאוגרפית.

במדינות מסוימות התקשורת נתפסת כיצור כלאיים של כלב הדמוקרטיה מחד וכלי ניגוח מאידך.
ההקפדה היתרה מביאה לצמצום הקולות הנשמעים ומתן גוון חיוור יחסית לקולם של אחרים.

מהפכת תקשורת ההמונים מוזכרת כיום לא רק בחוגי התקשורת באוניברסיטאות ובמכללות אלא אף בחוגים שנחשבו לפחות "נוצצים" כמו מדעי החיים במסגרת קורס ריבוי אוכלוסיות.
גם בהקשרים תרבותיים-חברתיים-גיאוגרפיים.

הניסיונות לווסת את המידע הזורם לעולם הם בבחינת ניסיונות לא נבונים בלשון המעטה. בעידן של אוטוסטרדות המידע נוסח 2 מגה ומעלה, תשתיות תקשורת מאפשרות לכל רועה כבשים בהרי האטלס לצפות בקליפים, להתעדכן בחדשות ואפילו ללמוד על צמחייה מזינה לכבשיו, וזאת מבלי שעבודתו הכרוכה באחריות גדולה תפגע.

פורטלים מקודדים מונעים מספק האינטרנט לאסוף מידע והגולש יכול לתקשר עם העולם החיצון ללא כל חשש, כך פועלים מי שחוששים להתפס ע"י הצנזור במדינות כמו אירן למשל.

עיתונאי בעל הסמכה רשמית מטעמו של שולחו עומד מעל לכל מחלוקת מדינית. מעמדו המקצועי נמצא ביחס ישיר למעמדו של אותו רופא מ"רופאים ללא גבולות" ודומיהם מארגונים אוניברסליים אחרים.
דווקא באזורים בעלי רגישות פוליטית, דווקא שם יש לגלות פתיחות. זוהי דלת אשר בעדה ניתן לתקשר עם "הצד השני". כל ניסיון למנוע מעיתונאי זה או אחר לעשות את עבודתו נאמנה בשל מצב מדיני נתון נדון לכישלון חרוץ תוך הבקעת גול עצמי במגרש הבינלאומי לגורם המונע.

במערכות העיתונים כבר יצרו מודל לחתימה על מאמרים\כתבות\אחר מבלי לחשוף את הכותב. החתימה השבלונית כ"סופר", "שליח" היא בבחינת "נכשל" לדמוקרטיה באותה מדינה הרבה מעבר לאומץ ליבו של הכותב להזדהות בשמו המלא.
יחסי ממשל-תקשורת רצופים מהמורות בשל ניגודי עניינים ברורים. ברוב המקרים המשחק ברור לכולם והיחסים מתנהלים כחתונה קתולית וכמו בכל בית אחר, גם בבית הזה קיימים אתגרי היומיום שניתן לצלחם.

ההתנהלות האדמיניסטרטיבית מול התקשורת לעיתים עקלקלה היא. חצאי מסרים וחצאי אמיתות לצד שקרים גדולים והכחשות גורפות. הבריחה מהתמודדות ולקיחת אחריות יוצרת שרשרת של תגובות מאישים שונים תחת אותה קורת גג משרדית אחת. בעוד שהשר אומר כך ומיד אח"כ סותר את דבריו שלו, פקיד בכיר אחר חוזר על אותה תגובה ראשונה של השר שאח"כ דאג אותו דובר להפריך.

איני מתפלא ואיני מרים גבה, זה היה צפוי. לא הייתה צפויה החשיפה הגדולה שמשרד התקשורת המרוקאי דאג לעשות. בעוד שהוא נשאל ע"י עיתונאי זריז את התשובה הוא דאג להפיץ לכל רשימת התפוצה של המשרד. אם כך, מה הפלא שהשם של העיתונאי הישראלי התנוסס על שעריהם של עשרות עיתונים ואתרי אקטואליה במרוקו ובעולם הערבי?
האם אין גבול לחוסר מקצועיות? כדאי לשקול סנקציות על מי שמוצבים בתפקידים בכירים ומגלים אזלת יד או חוסר מקצועיות.
בעוד שמלך מרוקו מושך בהצלחה גדולה קדימה, יש באדמיניסטרציה מי שמדדים מאחור ומהווים גורם מעכב. לעיתים קרובות, להתנהלות חובבנית יש תג מחיר בקרב הקהילה הבינלאומית. כך היה במקרה של אמינה היידאר ששבתה רעב משום שלמרות היותה אזרחית מרוקו נאסרה עליה הכניסה לתחומי הסהרה, אזור סכסוך שמרוקו מגלה רגישות גבוהה בכל הנוגע לאזור המדברי בדרומה של מרוקו.
בעוד שניתן היה לנהל את המחלוקת בדרך אחרת, נאלצה מרוקו לסגת מעמדתה תוך שהיא זוכה לביקורת בינלאומית רחבה וחבל שכך היה. מרוקו נהנית מסימפתיה גדולה שמשתקפת גם בנתוני משרד התיירות מחד ובחצרות היהודים המקורבים לבית הלבן מאידך.

ביום שישי לפני כמעט שבועיים נערך ברבאט כנס בנושא תקשורת. האירוע היה אקטואלי בעיקר על רקע ריבוי המקרים בהם עיתונאים זכו למקלחת קרה מצד הרשויות שלא ראו בעין יפה פרסומים שהתפרשו  כלשון הרע, הוצאת דיבה, פגיעה בחברי המשפחה המלכותית, פגיעה בדגל המדינה ועוד. בלוגרים נעצרו, עיתונים נסגרו בצו מנהלתי וחברי מערכת הועמדו לדין ואף נשפטו למאסר וקנסות גדלים במיוחד לתשלום. רק לאחר סליחה של הנסיך שנפגע (בעניין הקריקטורה), ניצל הקריקטוריסט.

רק לאחר התערבות כזאת או אחרת ניצל עורך העיתון "אל מסע'א" ראשיד ניני ממאסר בפועל והרשימה ממשיכה.

עד מתי?

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר     הדפס את המאמר     שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי