"נשים תאילנדיות הן הרגלים האחוריות של הפיל", האישה צריכה ללכת אחרי הגבר שמתווה את הכיוון. ואם כבר הולכים יחדיו עליה לצעוד לשמאלו וגם לישון בצידה השמאלי של המיטה כסמל לנחיתותה.
אם, לא עלינו, נולדת תאילנדית סימן שלא עשית מספיק מעשים טובים בגלגול הקודם ובגלגול הנוכחי נגזר עליך לחיות חיים שבהם את נחשבת לרכוש הבעל. רק לשם דוגמא, לא תוכלי להוציא דרכון ללא אישור בעלך. ואם נלך אחורה, בעבר כשבעלך רצה להתפייס עם יריבו, הוא לא היה מהסס להיפרד ממך ולשלוח אותך כמחווה לבית יריבו.
כך נולדת מעצמת מין
ניצני תעשיית המין בתאילנד החלו עם ההסתבכות האמריקאית בוויאטנם. חיילים קיבלו אפטרים וחופשות וחגגו בהמוניהם במועדונים של רובע פטפונג בבנקוק ובחופי פאטיה. תמורת דולרים בודדים קנו החיילים חבילת השפלות מלאה נוסח "הכל כלול": שפחה אישית, בחורה תאילנדית צעירה ויפה שכיבסה, ניקתה ואיך לא, סיפקה שירותי מין. הנשים לא ראו עצמן כזונות, אלא כנשים משניות שבתום המלחמה יחזרו עם האמריקאי לארצו. אלא שממש כמו מיס סייגון, אחרי המלחמה הן מצאו עצמן לבד, בעצם לא לבד, לפעמים גם עם ילד.
צ'רטר לסקס בפוקט
תיירות המין מהווה פלח ניכר מכלל התיירות לתאילנד. מיליוני גברים באים מדי שנה לתאילנד פשוט כדי לעשות סקס. טיולי מין הפכו לאפנה סוחפת וגם התיירים הבאים לטיול רגיל לא יפסחו על מופע סקס במועדון לצד ביקור במקדשים ובארמון המלך.
לפני הנישואים האישה צריכה לפקוח שתי עיניים, אבל אחרי - לעצום עין אחת
לא רק תיירים הולכים לזונות, בתרבות התאילנדית נתפס הסקס כבילוי מקובל. מרבית מהגברים הולכים באופן קבוע לזונות ובעוד שלפני הנישואים הגברים שוכבים עם נשים רבות (רוצה לומר, זונות) רוב הנשים נישאות בתולות. ממש סטנדרטים כפולים.
עם זאת תהיה זאת טעות לראות בתאילנד "בית זונות אחד גדול". להיפך, זו מדינה שמרנית, דתית. נשים לבושות באופן צנוע והתערטלות מביכה אותן. כשנערה נכנסת לעולם הזנות היא הופכת לטמאה בעיני החברה ובעיני עצמה ובניגוד למה שרבים חושבים, הזנות אינה חוקית, אך בשל הכסף הרב שמגלגלת התעשייה, השוחד לפוליטיקאים ולשוטרים, לא נעשית עקיפה בשטח (חבל שאי אפשר לשכפל את רפי גינת).
גוף האישה - הביטוח הסוציאלי של המשפחה
הסחר בנשים מתחרה בסחר בסמים. גנגסטרים באים לכפרים ומשלמים עבור ילדות קטנות. ההורים העניים מרוצים בטווח הקצר. הבת נשארה בבית וחרפת הרעב הוסרה לזמן מה, אבל כשהבת מגיעה לפרקה (לפעמים אפילו לפני) עליהם להחזיר את החוב ולמסור את הבת. הכסף מכסה על הבושה. בונים בית חדש, תורמים למקדש וזוכים למקום בשורות הראשונות בהתכנסות במקדש החדש וכל זאת תמורת כמה מאות דולרים. ואם הבת בתולה, אף יותר.
מין עם בתולות
מגיפת האיידס מגדילה את הסחר בילדים. בכל שעה בתאילנד מתים שלושה אנשים מאיידס. הלקוחות מאמינים שהסיכוי להידבק מצעירים נמוך יותר אך ההיפך הוא הנכון, ילדים חשופים יותר למחלה כי אינם יודעים להגן על עצמם. הסינים מאמינים שמין עם בתולה יאריך את חייהם ובצ'יינה טאון של בנגקוק נעולות ילדות בנות 9-14 בבתי זונות מחתרתיים שקשורים ברשת של פדופילים בינלאומית.
פותחן בקבוקים - לא מה שחשבתם
בפטפונג, מרכז חיי הלילה של בנקוק, רקדניות גוגו בביקיני מתפתלות על הבמה, נכרכות סביב עמודי אלומיניום. עדת שתדלנים מנסה לפתות תיירים להיכנס למופע שבו נשים פותחות פקקי בקבוקים, יורות חצים לפיצוץ בלונים, שולפות סכיני גילוח, מצפצפות ואפילו מעשנות מהאיבר שתפקידו הביולוגי להביא ילדים לעולם. מי שמרים את הראש מהאיבר המיתולוגי רואה על פני הנערות מבט פתטי, עצוב. אף אחת לא מחייכת. הן נראות אדישות, משועממות ובשיחות מאחורי הבאר הן מספרות על טכניקה של הפרדת הגוף מהנפש.
נקמה נוסח לורנה בוביט
נראה שגם לתאילנדיות יש גבול להשפלה שהן מסוגלות לספוג. תאילנד מחזיקה בשיא של כריתות הפין הרבות ביותר בעולם. התאילנדיות שמסרבות לקבל את מנהג בעליהן ללכת לזונות או לתמוך בנשים משניות נוקמות וחותכות לא רק את הנישואים. מבין כל המקרים התפרסם במיוחד הסיפור על נוי שחתכה לבעלה, וכדי שלא יוכל לעבור ניתוח איחוי, קשרה את החתיכה החסרה לבלון הליום וברחה מהבית. שלום, שלום, בלון אדום, שלום, שלום.
זו לא גברת זה אדון
התרבות התאילנדית מכירה בשלושה מגדרים (להבדיל מהסקס איתו נולד האדם, ג'נדר הוא הסביבה החברתית המעצבת את התנהגותו הגברית או הנשית): גברים, נשים וקטוי, כלומר, ליידי-בויז.
על-פי התפיסה הבודהיסטית, ממש לא כדאי לנאוף. העונש על ניאוף הוא הפיכה ליידי-בוי באחד הגלגולים הבאים. מאחר והניאוף הוא כמעט חלק בלתי נפרד מהחברה התאילנדית, לכל אחד יש סיכוי להיוולד ליידי- בוי מתישהו.
הליידי-בוי מגדירים עצמם כנפש אישה הכלואה בגוף גברי. הם, סליחה, הן מתלבשות, מתנהגות, מהלכות ומדברות כנשים. הן אינן רואות עצמן כהומוסקסואלית, לא מעוניינות במין עם הומו או ליידי-בוי נוסף (יחסים לסביים), אלא בגבר אמיתי: גדול, חסון ושעיר. היפות והמוכשרות זוכות להיכלל בצוותי הקברטים הגדולים, והקהל ההמום לרוב לא מצליח לנחש מהו המין המופע מולו.
מעניין מדוע בחברה שבה נשים הן מעמד נחות גבר ירצה להיות אישה?
הראל סטנטון, צלם המגזין "מסע אחר" ומרצה רהוט וכריזמטי עם ניסיון של מאות הרצאות בארץ ובעולם.
הייחודיות שבהרצאות של הראל סטנטון, באות לידי ביטוי בעוצמה הוויזואלית של כל תמונה ותמונה,
המלוות בסיפוריו האישיים וניסיון רב שנים של מחקר עיתונאי ותיעוד תרבותי ברחבי העולם.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
