נינג'יצו – אמנות הלחימה של הנינג'ה
בסמל שלפנינו הקנג'י העליון מייצג את ההברה בו והקנג'י התחתון את ההברה ג'ין. לישראל שמור מקום של כבוד בהיסטוריה החדשה של הנינג'יצו שכן שני ישראלים, דני וקסמן ודורון נבון היו שנים מתוך שלושת התלמידים המערביים הראשונים של ד”ר הצומי סנסאיי (השלישי היה מר קוינטין צימברס) ותלמידיו האישיים הראשונים. הם הביאו את הנינג'יצו לישראל ולימדו דורות של מתאמנים ומדריכים. ראויה לציון במיוחד תרומתו של דורון נבון לפיתוח אמנויות הלחימה בארץ בכלל ונינג'יצו בפרט בזכות מאות התלמידים שהגיעו בהדרכתו ובהשראתו לרמה של חגורה שחורה ולמעלה מזה, רבים מהם מדריכים היום בזכות עצמם. פרוט ההיסטוריה של התפתחות הנינג'יצו בישראל יינתן במאמר אחר.
כאשר אנחנו מדברים על "טאי ג'יצו" הכוונה היא לדרך הלחימה באמצעות תנועת הגוף. זהו יסוד מהותי של הנינג'יצו. כל תנועה, שינוי, התקפה והגנה מקורם בגוף ויסודם בתנועת גוף גדולה או קטנה או מזערית. אין בנינג'יצו תנועה של חלקי גוף לדוגמה יד, או רגל שנעים בלי תאום מכסימלי לשאר חלקי הגוף. יסוד מהותי אחר של הנינג'יצו הוא התנועה הזורמת והמשתנה, מצד לצד, למעלה ולמטה, במהירות הבזק או באיטיות חמקמקה. כל הזמן יש רציפות וקשר בין התנועות. כאשר מתאמנים כך לאורך זמן לומדים את סוד התנועה וסוד שחרור העוצמה ללא שימוש בכוח עודף. כי כל הגוף שלנו משתתף בתנועה והגוף שלנו יודע להתאים את עצמו ליריב ולתנאי השטח בטבעיות וללא מאמץ מיותר.
הנינג'יצו מורכב למעשה מתשע שיטות לחימה שהוריש הסוקא טאקמצו סנסאי – הנמר ממונגוליה לראש השיטה הנוכחי ד”ר הצומי סנסאי. שיטות אלו כוללות שיטות קלאסיות של הנינג'ה – הלוחמים החשאיים המתגנבים של יפן, שיטות ג'יוג'יצו עתיקות ששימשו את הסמוראים בשדות הקרב וכן שיטות שהן סיניות במקורן או מאופיינות בהשפעה הסינית הרבה שספגו.
בנינג'יצו יש אין-סוף טכניקות, מדוע? כי נוסף למאות הרבות של הטכניקות וטכניקות הנגד, קיימות גם הוריאציות, שנוצרות בהתאם ליריבים ולמצבי הלחימה השונים. אך הדגש בנינג'יצו אינו על ביצוע טכניקה זו או אחרת. תלמיד מתקדם בנינג'יצו הוא כמו אמן ג'אז. כמו אמן הג'אז הוא מתאמן שנים רבות במהלכן הוא לומד הרבה מאד טכניקות ומצבי קרב, אך בעת סכנה, הגוף שלו יפעל מעצמו במהירות הברק ללא מחשבה והתמקדות על טכניקה מסוימת והפעולה התכליתית והנכונה תצא לפועל, ממש כמו אמן הג'אז המאלתר בחופשיות וביצירתיות על בסיס של מנגינה ידועה ויוצר בנגינה שלו ביצוע חדש וחד פעמי.
תכונה נוספת של אמנות הלחימה של הנינג'ה היא השימוש הרב בכלי לחימה. נלמדים כל סוגי המקלות, לדוגמה מקל ארוך, מקל קצר, מקל קצרצר. חרב ארוכה חרב קצרה, כידון, נגינטה, סכינים, ג'וטה, שוריקנים ועוד כלים יפניים מסורתיים. התלמיד לומד גם להשתמש בכל חפץ זמין כאמצעי הגנה בעת של סכנה. אחד השיאים של הלמידה הוא "מוטה דורי" מצב בו התלמיד לומד להתמודד בידיים ריקות מול חרב.
בשיטת הנינג'יצו התלמיד נדרש להיות משכמו ומעלה בכל ההתייחסות האנושית שלו לזולת. אדיב, סבלני, רגוע וצנוע. לעולם לא יעשה שימוש לרעה בידע שרכש באימונים ולא יתפאר ביכולתו. אנשים אלימים או בעלי מחשבות זדוניות לא יכולים להתקדם בנינג'יצו. באימונים יש לבטיחות חשיבות עצומה. המתאמנים האחרים הם חברים לאימונים, שותפים לצמיחה ולהתפתחות אישית, לא יריבים! עלינו לשמור עליהם ולעזור להם להתקדם. הבטיחות ההערכה וההכרה בזולת כאדם שלם קשורה לשני היבטים מאד חשובים בנינג'יצו, ערנות סביבתית, והלב. פיתוח הלב האנושי הוא אחת המטרות הכי חשובות של אמנות הלחימה. מי ששקוע רק בעצמו, בכעסים, בחולשות, ברגשות השליליים ובצרות שלו, לא יכול לשים לב למה שבאמת קורה במציאות ולא יכול להרגיש בני אדם אחרים וכתוצאה מכך לא יכול להתפתח רבות כתלמיד של אמנויות הלחימה.
לסיכום אנו רואים שאמנויות הלחימה בכלל ונינג'יצו בפרט אינן עוסקות רק בתרגול טכניקות של הגנה והתקפה אלא מסייעות להתפתחות האדם כמכלול שלם של גוף ונפש עם דגש על תכונות חשובות כגון פיתוח בפועל של אומץ, שקט נפשי, הומניות, משמעת עצמית, ערנות סביבתית, ביטול האגואיזם וביטול ההתרכזות של התלמיד אך ורק בעצמו ותפקוד מיטבי בתנאי אי ודאות.
עופר כהן, MA, דאן 8 בנינג'יצו, שידושי, מחבר הספר: טאי צ'י ועוד אוצרות. מורה לטאי צ'י. תלמידם של דני וקסמן, דורון נבון, ד"ר מאסקי הצומי ועוד.מלמד באיזור המרכז - אקדמית הנינג'יצו והטאי צ'י.
טל: 052-8809109
אימייל: ofer999@013.net, sotozen01@hotmail.com
www.ninway.com
www.tai-chi-book.com
www.zenki.com
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
