לרובכם, שלא לומר כולכם, יש היום סכום כסף לא גדול, שאם חס וחלילה קורה משהו, תמיד ניתן להשתמש בו (ושלא נדע מצרות).
לבסוף, נשאל בפשטות. מי מאיתנו באמת בטוח בחיסכון הפנסיוני? היינו קיום בכבוד ומעבר לכך, שלו עצמו, או של ילדיו ?
אנסה לענות על כל השאלות הללו ועוד, בפשטות האפשרית, ובליווי מספר דוגמאות מאלפות.
חינוך כלכלי הינו היכולת שלי, כצרכן נבון, להעריך באופן סביר את מצבי הכלכלי היום, ואת מצבי בעתיד. את כוח הקניה שלי אל מול הכנסותי. אין זה סוד שאחת המכות של האוכלוסיה בישראל היא יתרת החובה (אוברדרפט). רבים מבתי האב במדינתנו הקטנה חי מתחת לקו, ומשלם על כך ביוקר. בכך מטפל, כידוע, בנק ישראל, ומנסה לחנך אותנו האזרחים לצרוך נכון, דהיינו לצרוך על פי אפשרויותנו.
בעיה נוספת, אקוטית לא פחות, היא מודעות הציבור לחיסכון.
מידי מספר חודשים מפורסמים נתונים אלה או אחרים אודות מצב העוני בקרב הקשישים והילדים, ובד"כ הנתונים עוברים "לידינו", ואנחנו ממשיכים הלאה. "לנו זה לא יקרה", או "מי שלא חסך שהיה צעיר שלא יתפלא שהוא חי על קצבאות", הן רוב התגובות השכיחות.
לרבים מאיתנו יש קרנות פנסיה וקופות גמל למינהן, ומבחינתנו זה מספיק. אין לנו את הכלים להעריך כמה החסכון שלנו שווה כיום, כמה יהיה שווה בגיל הפנסיה, וחשוב מכך, כמה צריך להיות לנו על מנת לשמר את רמת החיים המינימלית שליה אנו שואפים, בגיל הפנסיה.
אלה הן שאלות לא פשוטות, ורבים מאיתנו נוטים ומעדיפים להתעלם מהם בין תלאות היומיום, אך הן אלה השאלות שיקבעו באמת את עתידנו, ועתיד ילדנו.
על מנת לקבל תשובה לשאלות הללו יש לפנות כמובן, באופן פרטני, ליועץ הפנסיוני של כל אחד ואחת. יהיה זה יועץ מטעם קופת הפנסיה, או יועץ חיצוני שידע להעריך ולתת את התשובות לשאלות הנ"ל.
אבל, קיים גם פתרון נוסף. אפיק נוסף שבו נוכל לתרום היום, באופן מהותי, לביטחון הכלכלי שלנו בעוד מספר שנים רב. השקעה חד פעמית, קטנה יחסית, בגיל צעיר ככל הניתן, שתבטיח, באופן טוב למדי קבלת סכום כסף גדול, גדול מאוד, עם ההגעה לגיל הפנסיה. המפתח הוא צבירה של מספר שנות חיסכון רב ככך הניתן, ומיד, כאמור, אדגים.
נעמת בין שלושה טיפוסים, שלושה אנשים שונים, שמעוניינים לחסוך היום לגיל הפנסיה. נדגים כיצד, בהחלטה חד פעמית ופשוטה למדי, מבטיחים שלושת הטיפוסים את עתידם, או עתיד ילדיהם. בשלושת המקרים נניח בתחילה שתשואת המשקיעים תהה גבוהה, אך אפשרית לטווח ארוך באפיקים מסויימים, ותניב בממוצע 10% שנתי ונומינלי, בשקלים. כמו כן אדגים מה משמעות התשואה, ועד כמה היא קרטית, אך אפשרית באותם האפיקים.
הראשון, יהיה טיפוס מוזר למדי, בן 45. במזל טוב נולד לו תינוק, והוא, כבר היום רואה את הנולד ומחליט לחסוך לילד. אבל מה, בניגוד לרובנו, שחושבים וחוסכים לגיל 18, הוא חוסך וחושב על בעיית הפנסיה של בנו. הוא מעוניין להבטיח כבר היום את עתיד הפנסיה של בנו באמצעות חסכון של סכום זניח ומגוכח. טיפוס זה שם בצד, באמצעות קופת גמל X, סכום של 2,000 ? כיום, כשהילד בן שנה. מדהים לגלות שסכום זה הופך ל... 980,000 ? בגיל 65 (של הילד), ובעצם מהווה תוספת פנסיונית מהותית ביותר. מדהים להבין שחסכון של 2,000 ?, ו- 65 שנות חסכון הביאו לתוצאה שכזאת, ולתשואה מצטברת של 49,000% !
הטיפוס השני הוא בחור צעיר בן 26. אחרי צבא ותואר. הוא כבר עובד קשה, פותח את עיניו ומסתכל סביב. הוא יודע שנכון להיום יש לו 50,000 ? בחסכון, והוא ממש רוצה לנסוע לאוסטרליה בקיץ, ולהחליף את הקליאו הישנה שמתחת לבית השכור. הבחור שלנו רואה את הנולד, ומחליט לדחות את החלפת הרכב בשנתיים נוספות. בתמורה לכך הוא מקבל 10,000 ? היום, מיותרים כביכול, שאותם הוא מחליט לשים בצד. לשכוח. בהתאם להנחות הקודמות (10% תשואה שנתית) הוא מניח את הכסף באותה קופת גמל X, מתוך ההבנה שהכסף ישתחרר בגיל הפנסיה, ויאפשר את מחייתו בכבוד. מדהים גם כאן לגלות שדחיית הקניה של הרכב, וחסכון 10,000 ? היום יעמיד לרשותו 452,000 ? בגיל הפנסיה (גיל 65), אחרי 40 שנות חסכון. 4,520% תשואה על ההשקעה, למקרה שתהיתם.
הטיפוס השלישי הוא כבר בחור מעט יותר מבוגר. בן 31, עם אישה, ילד וכלבלב חמוד. הוא עובד קשה ומפרנס את משפחתו, ועל אף שמבין שהוא חייב לחסוך, הוא יודע שאינו יכול לחסוך סכום חד פעמי כעת, ולכן מחליט על חסכון חודשי. הטיפוס הנ"ל מחליט לשים כל חודש 100 ?, עד גיל 65. מדובר, אם כן, ב- 35 שנות חסכון, בהם ישקיע סכום של 42,000 ? בסה"כ, הרבה יותר משני הטיפוסים הקודמים. אותה הקופ"ג, ואותו גיל יציאה לפנסיה, יביאו אותו לסכום סופי של 357,000 ? בלבד בסיום השנה. הרבה פחות משני הטיפוסים הקודמים, והרבה יותר כסף שהושקע מצידו. במקרה שלו, התשואה המצטברת על ההשקעה תהיה 850% "בלבד".
לאחר כל אלה נבחין במסקנה אחת עיקרית וחשובה. שנות החיסכון, הן אלה החשובות, לעיתים אף הרבה יותר מגובה החיסכון. ככל שנחל לחסוך מוקדם יותר, נקבל סכום גבוה הרבה יותר בסיום החסכון, עם הגיענו לגיל הפנסיה. מסקנה זאת, כפי שכל בוגר תואר ראשון בכלכלה יודע, נובעת מחוק הריבית דריבית. הבדל גדול קיים בין לדעת ולהכיר את התופעה, ובין ליישם אותה בפועל. חשוב מאוד, אם כן, שכל אחד ואחת מכם יעשו שיעורי בית, וידעו האם הם מוגנים, והאם הם יכולים לישון בשקט. אם התשובה היא שלילית, הרי שהפתרון לכך הוא פשוט יחסית ככל שהחוסך מתעורר מוקדם יותר, כלומר בגיל צעיר יותר. כל שנה של היסוס היום - תעלה ביוקר בעתיד.
מסקנה נוספת, וחשובה לא פחות, היא אחוזי התשואה שישיא המשקיע. לאחר קבלת ההחלטה לחסוך, נשאלת השאלה באיזה מכשיר חסכון יש לעשות זאת. האם בקרן פנסיה, בקופות גמל או בקרנות הנאמנות למינהן. את הסקר של מהו המכשיר העדיף למשקיע הפרטני ניתן לבצע באופן עצמאי בכל אחד מהאתרים הכלכלה המובילים, או להיעזר במומחה פנסיוני, אך חשוב להמחיש, ולא להמעיט, בכוחו של אחוז. אדגים.
הטיפוס הראשון, בהנחת 9% תשואה שנתית, יקבל עבור בנו סכום של 541,000 ?. לא מעט, אך מעט באופן משמעותי אל מול 980,000 ? שהשיא בהנחת 10% שנתית נומינלית. אבדן של 439,000 ? הוא אינו זניח כלל וכלל.
הטיפוס השני, שחוסך בגיל 26 סכום של 10,000 ?, יקבל עם הגיעו לגמלאות 452,000 ? בהנחת 10% שנתית, אך רק 314,000 ? בהנחת 9% שנתית. 138,000 ? לא הולכים ברגל, והם אלה האחוז הבדל בתשואה.
הטיפוס השלישי שחוסך סכום כסף קבוע של 100 ? לחודש החל מגיל 31, יקבל, ביציאתו לגמלאות ותחת הנחת 9% שנתית סכום של 282,000 ?,כלומר 75,000 ? פחות כתוצאה מהפסד אחוז תשואה ממוצעת לאורך זמן.
אבהיר, שהשאת 10% תשואה שנתית לאורך זמן היא לא עניין של מה בכך, אך אפשרית. דיי אם נסתכל בתשואות הממוצעות של קופ"ג נטובות לתקופה דש, אנליסט ואקסלנס (כדוגמאות) מאז שנת 1994 ועד 2005 נקבל למעלה מ 10.5% בשנה (ואנליסט עצמה עשתה הרבה יותר, למעלה מ 11.5%). קופות הגמל הנ"ל היו קטנות יותר בתחילת שנות ה-90, ועל כן סביר שנתנו תשואת יתר עקב כך, אך ניקח אותן כדוגמא לקרנות גמישות. נדגיש גם שהקופות הטובות יותר לאורך זמן הן המסוכנות יותר, כלומר הקופות הגמישות. לכן ניתן לומר שעבור הסיכון הקיים בקרנות הגמישות, קיבלנו תשואה גבוהה יותר. ניתן להעריך (עקב מגוון הקופות הגדול, והשינויים התכופים והמאוד מהותיים שחלו במשך השנים באפיקים הנ"ל) שבמימד היסטורי ממוצע הקרנות יתקרב ל 8% . את רמת הסיכון / סיכוי כל משקיע יוכל להגדיר לעצמו, וניתן להיעזר גם בעצת יועץ מוסמך, מהי רמת הסיכון הנדרשת לו.
דוגמא נוספת, מדוייקת וארוכת שנים, נוכל לקבל מנתוני הבורסה האמריקאית. ב-79 השנים האחרונות הניב מדד המניות הגדולות בארה"ב (S&P500 ) תשואה נומינלית שנתית ממוצעת של 10.4%. המניות הקטנות הניבו תשואה ממוצעת של 12.7%. אג"ח של חברות פרטיות שילמו למשקיעים בהן 5.9% בשנה. איגרות החוב של ממשלת ארה"ב, לתקופה בינונית וארוכה, שילמו שתיהן 5.4% לשנה.
בתרגום למספרים, כל דולר שהושקע במניות הגדולות ב-1926 נהפך ב-2004 ל-2,533 דולר. דולר שהושקע במניות הקטנות נהפך ל-12,968 דולר. המשקיע שהלך על בטוח, והשקיע רק באיגרות חוב ארוכות של ממשלת ארה"ב, ראה איך כל דולר שלו נהפך ל-66 דולר. כן, שיעור החיסכון שלו נמוך ב-97% מהחיסכון שצבר לעצמו מי שהשקיע במניות של החברות הגדולות. ניתן לראות בבירור שעל פני תקופת זמן ארוכה מאוד ההשקעה באפיק הבטוח עלתה למשקיע הסולידי ביוקר. היא סיכנה אותו, בכך שהפנסיה שלו בסוף הדרך לא תהיה מספקת לצרכיו. הסיכוי, כלומר, טמון דווקא בסיכון - בהשקעה במניות בלבד (וכמובן, שככל שתקופת החיסכון גדולה יותר כך "מנוטרלות" התנודות וההפרשים בתשואה הממוצעת. כך לדוגמא, נפילה בשוק המניות "תיבלע" במשך שאר זמן החיסכון).
לסיכום,
זיכרו תמיד - 5 דקות מזמנכם, ולא פחות חשוב מכך, קבלת החלטות כיום, עשויה להבטיח את עתידכם יותר מעשרות שנות חיסכון בעתיד, ואלפי החלטות שתקבלו במהלך חייכם. וזהו בדיוק החינוך הכלכלי שאיתו פתחתי ואותו חשוב כל כך לחדד ולהדגיש.
אשמח לשלוח את קובץ ההדגמה, קובץ אקסל פשוט, לכל דורש. לפניות אנא שילחו Kashkash@sponser.co.il פעיל ותיק בשוק ההון, עובד בבית השקעות ומנהל באתר הפורומים ספונסר המוביל באינטרנט בנושא שוק ההון.
Kashkash@sponser.co.il
באתר http://www.sponser.co.il , הספונסר שלך בשוק ההון, תוכלו למצוא מאמרים נוספים, כמו גם סקירה שבועית נרחבת, פורומים ועזרה בכל תחומי שוק ההון. האתר מיועד למתחילים ומקצוענים כאחד, ובו קהילה רחבה של גולשים רבים. נשמח לראותך עימנו.
לפניות / הערות: kashkash@sponser.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
