עובר לרפורמה, הייתה האפשרות לקבל בישראל זיכוי בגין מס ששולם במדינה זרה, כנגד חבות המס בישראל, מוגבלת למדי. יחד עם זאת, בשל היותה של שיטת המס טריטוריאלית בעיקרה נמנעו במקרים רבים מצבים של מיסוי כפל מעצם העובדה שהכנסות מסוגים שונים כלל לא היו חייבות במס בישראל (כגון הכנסות פסיביות שנתקבלו לראשונה מחוץ לישראל).
עם המעבר לשיטת מיסוי פרסונלית, קיים צורך ממשי במנגנון מקיף למניעת מיסוי כפל. לשם כך, הורחבה במידה ניכרת יריעת הוראות העוסקות בזיכוי מס זר. להלן תמצית הוראות הזיכוי על פי הדין לאחר הרפורמה:
- שיטה למתן הקלה מיסי כפל תהא בדרך של מתן זיכוי המס ששולם בחו"ל כנגד המס המוטל בישראל.
- הזיכוי יינתן גם בגין מיסי חוץ ששולמו במדינה אשר לא קיימת לישראל אמנה למניעת כפל מס עימה ("מדינה גומלת").
- הזיכוי יינתן אך ורק בגין "מיסי חוץ", היינו, מסים המשתלמים לרשויות מס של מדינה זרה, לרבות מסים המשתלמים למדינות שהן חלק ממדינה פדרלית (ככגון מדינות בארה"ב), או לרשויות אזוריות שהן חלק מאותה מדינה (כגון קנטונים בשוויץ), ולמעט מיסים עירוניים. על פי עמדת נציבות מס הכנסה, על התשלום להיות "מס", דהיינו ? לא יינתן זיכוי בגין תשלום "וולונטרי", שאיננו מוטל על ידי השלטון.
- הזיכוי יינתן רק במקום ההכנסה בגינה שולם מס חוץ הופקה או נצמחה מחוץ לישראל על פי כללי המקור שנקבעו.
- הרפורמה קבעה בבסיס כללי הזיכוי בגין מיסי החוץ את "שיטת הסלים". על פי שיטת הסלים, הכנסות שמקורן בחו"ל יקובצו ב"סלים" נפרדים, על פי מקורות ההכנסה הקבועים הפקודה. ניתן יהיה לקזז מיסי חוץ ששולמו על הכנסה הכלולה בסל מסוים, אך ורק כנגד מיסים שישתלמו בישראל על הכנסות מאותו הסל.
- נקבעה מגבלת זיכוי ביחס לסוגי הכנסה, בגובה המס המתחייב בישראל בגין אותה הכנסה. כלומר, מקום שהכנסה מסוימת חייבת במס בישראל בשיעור מיוחד (מופחת) תוגבל הזיכוי לגובה שיעור המס המיוחד.
- נקבי כי במידה ונותר "עודף" מסי חוץ אשר אינו ניתן לזיכוי כנגד מסי ישראל (למשל, במקרה שהמס ששולם בחו"ל גבוה מן המס המתחייב בישראל, יהיה הנישום זכאי להפחית את העודף כנגד המס שבו יהיה הנישום חייב בשל הכנסות שיופקו מחוץ לישראל מאותו המקור בחמש השנים הבאות בזו אחר זו.
- ניתנה אפשרות לחברה לקבל זיכוי עקיף גם בגין מס החברות ששולם על ידי חברת בת המוחזקת בשיעור של 25% לפחות, וכן זיכוי עקיף בגין מס החברות ששולם על ידי חברה נכבדה הוחזקת במישרין על ידי חברת הבת בשיעור של 50% לפחות. במקרה שבחרה החברה במסלול זה, יזוכה המס הזר כנגד חבות מס ישראלי בשיעור של 31% (חלף השיעור של 25% אשר יחול כרגיל על דיבידנט), אך המס יוטל על סכום ההכנסה ממנה חולק הדיבידנט, משמע ? הדיבידנט שנתקבל, בתוספת המס שנוכה ממנו במקור בתוספת המסים הזרים ששולמו על ידי החברה מחלקת הדיבידנט בגין ההכנסה ממנה חולק הדיבידנט.
- לא יינתן זיכוי בגין מס ששולם בחו"ל על הכנסות הפטורות ממס בישראל.
אזולאי סוטובסקי, רו"ח.מומחים בייעוץ מס, מיסוי בינלאומי,
דיווחי מס.
לאתר רואי חשבון
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
