תאגידים הנשלטים על ידי תושבי ישראל 

חברת משלח יד זרה

כדי למנוע אפשרות לחמוק מתשלום מס על הכנסה ממשלח יד המופקת בחו"ל על ידי פעילות באמצעות חברה זרה, נקבע כי החיוב במס יחול גם על הכנסה ממשלח יד או מעבודה המופקת באמצעות חברה תושבת חוץ אשר הינה בשליטת תושבי ישראל ("חברת משלח יד זרה"). חברת משלח יד זרה הינה חברה אשר כל התנאים המצטברים הבאים מתקיימים לגביה:

- חבר בני אדם תושב חוץ;

- אם מדובר בחברה (להבדיל משותפות, למשל) - החברה הינה "חברת מעטים" (משמע, חברה בשליטת חמישה בני אדם לכל היותר);

- 75% מאמצעי השליטה בה מוחזקים, במישרין או בעקיפין, בידי יחידים תושבי ישראל. נקבעו כללים לצורך קביעת שיעור החזקה בעקיפין באמצעי שליטה.

- בעלי השליטה או קרוביהם המחזיקים (ביחד או לחוד, במישרין או בעקיפין) ב- 50% או יותר באחד או יותר מאמצעי השליטה, עוסקים ב-"משלח יד מיוחד" עבור החברה (ראה להלן).

- מרבית הכנסותיה או רווחיה של החברה בשנת המס מקורם במשלח יד מיוחד.

הכנסה שהפיקה חברת משלח יד זרה ממשלח יד מיוחד, תיחשב כהכנסה שהופקה בישראל, כפי חלקם היחסי של בעלי המניות תושבי ישראל בהכנסת החברה, ולעניין זה תיחשב החברה כחברה שמנוהלת ונשלטת מישראל. הכנסתה החייבת של חברת משלח יד זרה תחושב בהתאם לעקרונות חשבונאים מקובלים בישראל באם מדינת תושבות החברה איננה מדינת אמנה. אם החברה היא תושבת מדינת אמנה, הכנסתה החייבת תחושב בהתאם לדיני המס במדינת מושבה של החברה. "משלח יד זרה" הינו עיסוק או מקצוע שנקבעו בצו שפורסם על ידי שר האוצר המקיף שורה ארוכה מאוד של מקצועות, הכוללים, בין שאר: מקצועות חופשיים, רופאים, מתווכים, מרצים, מורים, עו"ד, רו"ח, עיתונאים, צלמים ומנהלי חברות.

 

חברה נשלטת זרה (CFC)

המעבר למיסוי  על בסיס כלל עולמי (פרסונלי) נועד למסות את תושבי ישראל על כלל הכנסותיהם בחו"ל. על מנת למנוע הוצאתן של הכנסות פסיביות מרשת המס הישראלית על ידי פעילות באמצעות חברות תושבות חוץ בשליטתם של תושבי ישראל, נקבעו כללים לפיהם רווחים שמקורם בהכנסה פאסיבית של חברה תושבת חוץ המוגדרת כ"חברה זרה נשלטת" אשר לא חולקו לבעלי המניות, ייחסו לבעלי מניות תושבי ישראל אשר הינם בעלי שליטה בחברה, כאילו קיבלו דיבידנט מהחברה על פי חלקם היחסי ברווחים אלו. כלומר, לבעלי המניות תושבי ישראל אשר הינם בעלי שליטה ה"חברה הנשלטת הזרה" תיזקף הכנסה מדיבידנט "רעיוני" אשר יחויב במס, ככלל, בשיעור של 25%.

חברה נשלטת זרה הינה חברה המקיימת את התנאים הבאים באופן מצטבר:

- חבר בני אדם תושב חוץ אשר למעלה מ-50% מאחד או יותר מאמצעי השליטה בו (זכות לרווחים, זכות למינוי דירקטור, זכות הצבעה ועוד) מוחזקים במישורים או עקיפין בידי תושבי ישראל, או שלמעלה מ- 40% באחד או יותר מאמצעי השליטה בו מוחזקים בידי תושבי ישראל שביחד עם קרוב של  אחד או יותר מהם מחזיקים בלמעלה מ- 50% באחד או יותר מאמצעי השליטה בה, או שלתושב ישראל הזכות למנוע קבלת החלטות ניהוליות אחרות לרבות באמצעות נאמנות והכל בתום שנת המס או לחילופין ביום כלשהו בשנת המס וביום כלשהו בשנת המס שלאחריה.

- מניותיה אינן רשומות למסחר בבורסה, או - אם נרשמו בחלקן - פחות מ- 30% מהמניות או מהזכויות הוצעו לציבור.

- רוב הכנסותיה של החברה בשנת המס הינן הכנסות פאסיביות או שרוב רווחיה נובעים מהכנסות פאסיביות.

- לעניין זה, הכנסה פסיבית כוללת:

        · הכנסה בריבית או מהפרשי הצמדה;

        · הכנסה מדיבידנט;

        · הכנסה מתמלוגים;    

        · הכנסה מדמי שכירות;

        · תמורה ממכירות נכס (רווח הון - למעט רווח הון מעסק).

 

והכל אם הכנסות אלו אינן הכנסות אשר אילו הופקו או נצמחו בישראל, היו נחשבות לפי דיני המס בישראל כהכנסה מעסק או משלח יד.כן נקבע אופן חישוב ההכנסה הפסיבית במקרה ובשרשרת החזקות קיימת חברה עם פעילות עסקית.

- שיעור המס החל על הכנסתה הפסיבית של החברה במדינת מושבה אינו עולה על 20%.

יודגש, כי אין בהוראות המתייחסות לחברה נשלטת זרה כדי לגרוע מהדין ביחס לתאגיד שהשליטה על עסקיו ו ניהולם בישראל ואשר נחשב לתושב ישראל.

כאמור, בעל שליטה בחברה נשלטת זרה אשר יש לה רווחים שמקורם בהכנסה פסיבית ואשר לא שולמו לבעלי המניות, יראו אותו כאילו קיבל כדיבידנט את חלקו היחסי באותם רווחים. רווחים שלא שולמו לא יכללו רווחים שמקורם בדיבידנט שהתקבל מחבר בני אדם תושב חוץ, שמקורו בהכנסה ששולם עליה מס זר בשיעור העולה על 20%. בעל שליטה לעניין זה הינו תושב ישראל המחזיק, במישרין או בעקיפים, לבדו או ביחד עם אחר, 10% לפחות באחד מאמצעי השליטה בחברה הנשלטת הזרה בתום שנת המס או ביום כלשהו בשנת המס וביום כלשהו בשנת המס שלאחריה.

בעל שליטה אשר יחויב בהכנסה מדיבידנט "רעיוני" כאמור, יהיה זכאי לזיכוי בגובה המס אשר היה משולם במדינת מושבה של החברה הנשלטת הזרה (כגון מס המנוכה במקור בעת חלוקת הדיבידנט) אילו חולקו הרווחים בפועל. לדוגמא, במקרה של חברה נשלטת זרה אשר הינה תושבת הולנד יינתן לבעל מניות שהינו  חברה ישראלית המחזיקה ב- 25% ממניות החברה ההולנדית זיכוי כנגד חבות המס בגין הדיבידנט הרעיוני, בשיעור של 5%, אשר הינו שיעור הניכוי במקור אשר יוטל (על פי האמנה למניעת כפל מס בין ישראל להולנד) על דיבידנט בעת חלוקתו בפועל לבעל המניות האמור.

כמו כן, יהיה בעל שליטה אשר כינו חברה זכאי, בהתקיים תנאים מסוימים, לזיכוי עקיף בגין מסד לברות ששולם על ידי החברה הנשלטת הזרה, כמתואר בסעיף הבא. לצורך קביעת שיעור החזקה בחברה הנמצאת  בשרשרת חברות נקבעו הכללים הבאים: עלה שיעור ההחזקה בכל אחת מן החברות בשרשרת המחזיקות בחברה הנבדקת בעקיפין על 50%, ייחשב שיעור ההחזקה בה בהתאם לשיעור ההחזקה בבה במישרין. פחת שיעור ההחזקה באחת החברות בשרשרת המחזיקות בחברה הנבדקת בעקיפין מ-50%, תיחשב ההחזקה בעקיפין באמצעות אותה שרשרת כהחזקה בשיעור 0%. הכנסתה של חברה נשלטת זרה לצורך הטלת המס על פי סעיף זה תחושב בהתאם לעקרונות חשבונאיים מקובלים בישראל אם מדינת התושבות של החברה איננה מדינת אמנה. היה ו החברה הינה תושבת מדינת אמנה, ההכנסה הפסיבית תחשב בהתאם לדיני המס במדינת מושבה של החברה. 

אזולאי סוטובסקי, רו"ח.
מומחים בייעוץ מס, מיסוי בינלאומי,
דיווחי מס.
לאתר רואי חשבון

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי