כריתת גוש וכריתה חלקית של השד הם ניתוחים משמרי שד, בהם המנתח מסיר את הגידול וגם חלק מרקמת השד הרגילה, שנמצאת שמסביב לגידול. ניתוחים משמרי שד יכולים לעתים קרובות להתבצע תחת הרדמה מקומית וטשטוש, או תחת הרדמה כללית, במרפאת חוץ (מחוץ לבית החולים).
לנשים שעוברות ניתוח כזה בדרך כלל יש:
• גידול סרטני בודד בשד, בקוטר של פחות מחמישה סנטימטרים.
• מספיק רקמה, כך שהסרת הרקמה שמסביב לגידול לא תותיר שד מעוות.
• יכולת רפואית לעמוד בניתוח כזה ובטיפולי ההקרנה שאחריו.
טיפול באמצעות ניתוח כריתת גוש ולאחר מכן הקרנות, נחשבת לשיטת הטיפול הסטנדרטית לנשים שעומדות בקריטריונים אלו. במחקרים מקיפים נמצא ששיעורי ההישרדות, בקרב חולות שטופלו בניתוחים משמרי שד ולאחר מכן בהקרנות, היו זהים לשיעורי ההישרדות, בקרב חולות שטופלו בניתוח לכריתת השד כולו, אך כריתת גוש מספקת תוצאה קוסמטית טובה יותר.
נשים שאינן מתאימות לניתוח לכריתת גוש ולהקרנות הן:
• נשים שעברו הקרנות בעבר, לטיפול בסרטן באותו השד.
• נשים בהיריון שצריכות להימנע מקרינה.
• נשים שיש להן גידולים מרובים בשד.
ההליך הניתוחי
כריתת גוש מבוצעת תחת הרדמה מקומית או כללית ואורכת לרוב בין שעה לשעתיים. ייתכן שיוצבו מצדי מתכת בתוך השד כדי לסמן היכן לטפל. בלוטות הלימפה נבדקות לעתים קרובות באותה ההזדמנות בה מוסרת רקמת השד, בין אם בהארכת החתך אל בית השחי או באמצעות חתך נפרד מתחת לזרוע. לעתים קרובות יוזרקו דיו כחול או כמות קטנה של חומר רדיואקטיבי אל אזור הפטמה. הסמנים הללו נספגים בבלוטות הלימפה ומסייעים לזהות אלו בלוטות לימפה יש להסיר.
הרקמה המוסרת מן החזה נשלחת אל המעבדה הפתולוגית שם מבוצעות בדיקות כדי לעמוד על סוג הגידול, האם מעורבות בלוטות לימפה בגידול, ולעמוד על רגישותו של הגידול להורמונים -קולטני אסטרוגן ופרוגרסטרון). בנוסף, בדיקות מיוחדות אחרות הקובעות תשקיף וטיפול, כמו בדיקת HER2 ואונקוטיפיה, עשויות אף הן להתבצע. ייתכן שיידרשו מספר ימים לזהות את סוג הגידול ולקבל את תוצאות הבדיקות המיוחדות.
המאמר מוגש מטעם IMED פורטל הרפואה המקיף והגדול ביותר בישראל , ניתן למצוא בו את אינדקס הרופאים הרשמי של אתר YNET.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
