589פנדו וליז-ארבאל-בימוי גלית זינגר-הסימטה589
צילומים-אלי ליאון
פרננדו ארבאל בן ה77 נחשב היום לסופר ומחזאי הספרדי החשוב והמפורסם ביותר.
הוא התגורר רוב הזמן בפריז וחלק גדול מיצירותיו ,בגלל חייו, עוסקים ביחסי אנוש לא שיגרתיים ולא מקובלים.
הוא נחשב ליוצר העוסק באבסטרקטיות,בסוריאליזם ויצירותיו מלאים אכזריות לשמה הגובלת בסטיה.
רבים ממחזותיו הוצגו בארץ.
בזמן האחרון יצא לי לראות את המחזה "פנדו וליז"כמה פעמים .פעם בבית צבי,פעם במסגרת סמינר הקיבוצים ועוד.
בכל פעם ההפקה היתה שונה עם צוות שונה ובימוי אחר שהדגיש פן אחר של היצירה.
הפעם מועלת ההצגה בתיאטרון הסימטה כהפקה שלו כאשר הדגש הוא על האכזריות,המאבק על החיים,על הסאדיזם.
זהו מחזה קצר אבסורדי המועלה בדרך כלל בערב אחד יחד עם עוד מחזה שלו"פיקניק בשדה הקרב".
בסימטה ההפקה nמעלה מחזה אחד בלבד.
אראבל כתב את שני המחזות בהפרש של שלוש שנים בסוף שנות החמישים ותחילת
השישים ועד היום אפשר לומר כי הם אקטואליים עם הנושאים בהם הם מטפלים
ב"פנדו וליז" זוג מנסים להגיע למקום מסויים-טאר- שכנראה לא קיים.זהו מקום של האושר מקום שלא רק הם חפצים להגיע אליו.
יש שאיפה,פנטזיה לדבר הבילתי נודע ,למקום שרק שמעו עליו שהוא טוב, כולם רוצים להגיע אליו למרות חוסר הביטחון ,למרות שלא יודעים עליו דבר ומה יש שם.
כך נוהג האדם כאשר לא טוב לו ,כאשר הוא חולה ונכה.
ליז-,תמר בן עמי משותקת בחלק גופה התחתון ואינה יכולה ללכת.פנדו-ישי בן משה נושא אותה בעגלת ילדים .באין ברירה תלויה ליז לחלוטין בבן זוגה.
המחזה מטפל ביחסים ביניהם. קשה להיות תלוי באחרים. אין לסמוך על העזרה של האחר.
פנדו מתיחס אל ליז אמנם בסוג של אהבה, אומר לה שהוא אוהב אותה מחבק אותה , אך הוא גם אכזר וגם מבקש סליחה,הוא לא איכפתי.בדרך הם פוגשים בשלוש דמויות עם מטריה ההולכים לאותו מקום. הם מתעכבים אצל הזוג ומתאמצים להגיע .האם כל המאמץ שלהם הוא כדאי.
ישי מציג בצורה טובה מאוד דמות של אוהב ואכזר,עדין וברוטלי.מעשיו גובלים בזילזול בחיי אדם.
פנים רבות לאהבה.יש בה מהחיבה,העזרה,העינוי.אתה יכול להביע אותה ברגשות
מעורבים,מנוגדים ומוזרים לפעמים.
בן משה ברוטלי,אין בו טיפת רוך. משחקו טוב מאוד ומעשיו ריאליסטיים ביותר.
מה מניע את פנדו להתנהג בצורה אכזרית כפי שהוא מתנהג .האם ההנאה לגרום סבל לאחר.האם ההרגשה שחיי אדם אחר תלויים בו ,דבר הנותן לו הרגשה של עליונות,האם אופי סאדיסטי, האם מחשבה מעוותת המראה את האהבה בצורה חריגה ,חולנית.
אראבל אינו נותן הסבר להתנהגות זו ונותן אפשרות לפרשה בצורות שונות.מדוע פנדו ממשיך להובילה ,מדוע אינו עוזב אותה וממשיך לבד או אולי עם שלושת הנוודים.
האם התנהגותו זו בא משנאה לליז או זה ביטוי לאהבה לפי הבנתו.
תמר בן- עמי אומללה.אוהבת. רוצה להאמין בפנדו אז מתאכזבת כל פעם וממשיכה איתו. מעשה הנראה כמזוכיזם ועינוי עצמי הנובע ממצבה ובאין מוצא אחר.
משחקה מעולה,חם ,מרגש. היא אוהבת, משתוקקת שיאהבו אותה, מוכנה לסבל למען האהבה.היא אמיתית, היא כנה.למרות כל זאת כולם מתנהגים אליה כאל חפץ ובאכזריות.
שלושת אנשי המטריה אילון קורח,נדב צדקה ודניאל סבג טובים מאוד בתפקידם האפיזודי הקצר.
מבין השלושה התרשמתי במיוחד ממשחקו התמים, הנבוך,העקבי של דניאל סבג בתפקיד טוסו.
הבימוי של גליה זינגר היה ריאליסטי ביותר. מראה את האכזריות בכל כיעורה.
זאת הצגה שקשה לראות בה את האכזריות הבלתי מתפשרת באדם חסר אונים נכה ותלוי בחסדי השני .
ראויה לציון התפאורה היפה,(מעין נחליאלי)בהתחשב במקום העלילה והתוכן וכן מהתאורה החמה,היוצרת אוירה אינטימית דמיונית שעיצב מרטין עדין.
עיצבה את התלבושות רויטל כרמל והעריכה המוסיקלית היתה של גלית זינגר.
לראות או לא לראות:הצגה ריאליסטית ביותר,אכזריות לשמה עם בימוי ומשחק מצויינים.
נכתב על ידי
displayEmail('blog','elybikoret','gmail.com',"elybikoret")
elybikoret-אלי ליאון , 4/1/2010 11:21
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
