בועה ורודה / אביב עוז
אני אדם מאמין. אני מאמין בטבע, אני מאמין בחיים, אני מאמין בעצים ומאוהב בקיומם של עציצים. אני מאמין בחזירות ובבטלנות, אך גם בספורט ובחסה.
אני מאמין ברובים ובטילים, כי הם נורא מגניבים, אך גם במורה שלי מוטושי, שמאמין בישיבה מזרחית רגועה ובנשימות דרך האוזן. וואו, נזכרתי! אני מאמין בזאוס, אל האלים, אבל גם באלוהים הרגיל, החברמן.
מרוב שהחלפתי אמונות שכחתי מה הלאום שלי. יכול להיות שאני נוצרי. רציתי להיות יהודי אבל התחלתי לחשוב על מוחמד והייתה לי הרגשה שהוא בחור טוב, אז התאסלמתי. במרוצת הזמן נפל לידיי ספר על בודהיזם, ולא חלף זמן רב עד שנכנסתי לנירוואנה וממש נגעתי בקדושה המושלמת. כל אמונה בסיפור מופלא מעניקה לי משמעות מיוחדת במינה, עד שהיא נמאסת, ואז אני מחליף אותה באחת אחרת.
אבל מעל כל אלה, הכי נחמד זה להאמין שהכל לטובה, כאילו שהכל קשור רק לגישה. למה לחשוב שקורה לך משהו רע?, במקום להכביד על עצמך במחשבות שנעשה כל כך הרבה עוול מסביבך, שגם אתה גורם לו, והוא נגרם גם לך, תשכנע את עצמך באיזושהי אמונה מיופייפת וחמודה, ותשתיק את כל הרעש מסביבך. תייצר לך בועה ורודה ותסגור את עצמך בתוכה עם רב-בריח, שם תמצא גאולה שלמה, ותוכל למחוא כפיים לעצמך.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
|
כלים שימושיים למאמר: |



