הצרות התחילו בעת שאשתי גילתה כי בקניה האחרונה שלי בסופר, שקיות החרא לכלבים, אינן ידידותיות לסביבה אלא רגילות, הווה אומר, שיישארו איתנו עוד כמחצית האלף, ובאופן זה יטרידו את צאצאיה (של אשתי), בשנת 2506, (למרות שאני ממש מסופק אם יהיו בעת הרחוקה ההיא, כאלה).
בה בעת, באספקט האישי שלי, זה של הנרגן הכרוני, הפרוצדורה הזאת של איסוף חרא ממש לא לרוחי, בעיקר אחרי שהגעתי למסקנה שאשתי, אני ושלושת הכלבים שלנו, היחידים בכל השכונה שלי, שטורחים ואוספים את החרא שלהם. אחרת איך אפשר להסביר שמכל גיחה אל מחוץ לבית אני חוזר מרוח בחרא של כלבים עד הברכיים.
ובשלב הקריטי הזה של הכיתוב שמתגבש פה, עלי להחליט עם ללכת על קונספט אקולוגי, או שמא לקונן על הדורות שלא יהיו, או אולי סתם קיטור של יום יום, על מידת הנלוזות של השכנים שלי ואו ה"זולתS" הזה שמתגבש פה, בבירתה האלטרנטיבית של המדינה היהודית, שבה חגגו את יום מותו של ה"קדוש סילבסטר", (ידעתם שהוא בכלל טורקי?), בהתלהבות הרבה יותר גדולה משעשו זאת בספטמבר, בעת שהתחלף צירוף המילים המוזר הזה, [משו דומה למילה: תחת"(ועוד אות מזדמנת?)], או קיבוץ של 4 אותיות עבריות, שמנינן קובע כמה שנים חלפו מעת שאלוהים גירש את אדם וזוגתו מגן העדן, אחרי שאדם במעשה מאוד לא לויאלי, עשה לה משו שיועד במקור להיות "פרוצדורה" אלוהית וזהו. (איני יודע כמה שנים לקח לבוס להתאושש מבגידתו של אדם, אולם לפי המקורות שבידינו, ככל הנראה לפני 2009 * שנים ושלשה חודשים בדיוק**, שב ועשה זאת לגבירה אחת מנצרת, והצמיח קרניים ליוסף הנגר, על אף שעל פניו, (לך תבין את דרכו של זה מלמעלה), בין יוסף ואדם לא היה ממש קשר.
אמנם המורה שלי לתנ"ך נתן לגירוש הזה הסבר שונה לגמרי, אולם עם ניסיון חיים כמו שיש לי היום, אני כבר לא קונה מעשיות כאלה, בעיקר אחרי שאת אותו מעשה חוויתי, גם מן הצד של הבעל וגם מצידו של המאהב, (במבט הפסיבי), ועדיין אני לא מצליח להחליט, איזה משני "ההליכים" עדיף בינם.
אולם כאן המקום, בתפנית דרמטית, לעזוב את אלוהים בשקט, (מי ייתן והעניין הזה יהיה גם בילטראלי), ולטפל בנושאים הרבה יותר אקטואליים, כאלה של היום יום שלנו.
כך לראשונה, (הבוקר), רווח לי בעת שקראתי באחד העיתונים המכוונים, שראש הממשלה הנבון שלנו, "הקים צוות שיבדוק איך לדאוג לביטחון ילדים" (YNET היום).
סוף סוף, ולא חלילה בגלל שאני חושב שמן הצעד הזה ירווח לילד בודד אפילו, אלא מן הידיעה שלממשלה הזאת יש אג'נדה, וזאת גם קשורה, (למרבה הפלא), למציאות שלנו.
הבעיה היחידה בעניין הזה היא הדינאמיקה הבלתי נסבלת של האג'נדה הממשלתית שלנו, שמשתנה די הרבה, בערך בקצב של השינוי הכותרים ב - YNET.
כלומר, אין ספק שזה טוב שלממשלה יש אג'נדה, אולם "עם כל כבוד הראוי", [1 - בערסית מצויה, הרי זו השפה ששולטת במקום הזה מזה לא מעט זמן], [2 - כי רק אצלם, פרוש המילים הוא ההפך של משמעותן במילון נניח], או ה - [3 - "הפוך על הפוך", בשפה השגורה אצל קהילת ה"החלוצים יפי הציציות והמיקרו כיפות" שלנו, (או פשיסטים של יום יום בניגוד לרוב של השבתות, או כאלה שפשיסטייותם מתבטת רק בקלפי)], וגם, (הווריאציה האחרונה, אני מבטיח), [4 - ה"הפוך על הפוך של ההפוך", זו השגורה בכיתובים והדיבורים של כתבי הספורט ואוהדי הכדורגל, ואלה יצרו שפה לגמרי ייחודית שמובנת להם וגם לכמה ארמדילו].
ומה פלא איפה, שבמציאות כאוסית, המתפתחת בעקבות סוגי התחכום הנ"ל, שמסתמנים כשריד האחרון למורשת החוכמה היהודית המפוארת, רוב הקולגות בעולם, לא מצליחים להבין אותנו.
(וכאן, כמו במציאות, בעיקר בזו שלנו, בעת שאני כותב את הגיגי, משתנה הכותרת ב - YNET, וכעת היא עוסקת ב"ניסיון פיגוע בבאר שבע", דבר שיאלץ את נתניהו, (המעודכן ONLINE), להסב את נושא הדיון ל"מלחמה בטרור", נאמן להרגלו ולכותרת ב - YNET ).
אולם גם לכך יתרונות, אמנם הנושא הקודם גם לא חדש, כי ילדים נרצחו כאן לא מעט בעבר, אבל הדיון בטרור הרבה יותר מוכר לו, כך שיסתיים בפחות זמן, כדי שיהיה עת לדון בנושאים הבאמת חשובים, כאלה שנדונו דיון מקדמי אצל המחוקק, (באחת מוועדות הכנסת), וכעת רק הממשלה מתבקשת לסכם, ולהחליט החלטה אופרטיבית, כמו סוגיית "שליחנו" לאירוויזיון, או באופן יותר ספציפי, האם הראל סקאת ראוי לייצג את המדינה העברית שם, או שמא צריך לאתר זולת אחר, שסיכוייו להתבזות גדולים משלו.
וכעת מדווחות הכותרות, כי המשטרה היעילה שלנו, הספיקה לעצור כמה חשודים בניסיון הפיגוע ותרשו לי לנחש, (ללא קשר לעברי במוסד הזה, טפו טפו), שאף לא אחד מהם דומה ללאונרדו דה קפריו. (בעל החזות הכי פחות ערבית שעלה על דעתי בזה הרגע).
וכך, לאור המעצר המהיר, (שמא מהיר מדי, למי אכפת בעצם), הופסק הדיון בטרור, והפורום המכובד עבר לדון בנושא החם של היום, סקאת הראל המוכשר, שאני באופן אישי, ומקרב לב וכאלה, "מאחל לו הצלחה, וגם לעם ישראל, ברוך השם, ירום כבודו וישתבח שמו", ועוד כאלה, [5 - ובמשפט האחרון ניסיתי לתת במה לניב המקומי האחרון, זה של הרחוב בפריפריה, כי הישות המכובדת הזאת, היא ורק היא, קובעת לנו באמת את האג'נדה].
וברוח אופטימית זו, (וכי מי יכול להיות אופטימי אחרי הפרידה מ"השרדות"), אבל "בעזרת השם", [ספיח של 5], ה"רווק" ימלא את החלל, הוא ו"האח הגדול", יאפשרו לנו לעבור עוד כמה חדשים, ללא שום אירוע קרדינאלי.
ולכל המקטרים, ב"נשות הטייסים", נתנחמה, ושנה טובה שתהיה לכם, ב"עזרת השם" שלנו, ובעיקר, הרבה הרבה יותר, בעזרתו של אללה.
*יש להוסיף 4 שנים לפי הספירה של המהדרין, כי ישו נולד קצת לפני זה.
**2009 שנים ושלשה חודשים, הם העת המשוערת לבעילתה של אמו של ישו.
כותב, מבקר ומייחל." + "\r" + "\n" + "\r" + "\n
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
