585מרק מוריס-משכן האמנויות ת"א585
מרק מוריס הכוריאוגרף האמריקאי רב המוניטין הגיע לישראל בפעם השניה וזאת לאחר כ 15 שנה שלא ביקר בארץ.הפעם הוא בא עם שתי תכניות שונות המשלימות אחת את השניה.
הלהקה מופיעה עם מוסיקה חיה -רביעית כלי קשת ושני פסנתרנים.הלהקה משתמשת במוסיקה חיה גם בחזרות שלה.
כעיקרון אין הלהקה מופיעה במוסיקה מוקלטת אלא חיה בלבד וכדי שאפשר יהיה לסייר ביתר קלות המוסיקה בה מוריס משתמש היא מוסיקה קאמרית או מותאמת להרכב קאמרי מצומצם.
מאחר והמוסיקה תמיד חיה אפשר לראות בהופעות של הלהקה גם קונצרט של מוסיקה קאמרית מעולה.
מוריס טוען שהוא בעצם מפרש את המוסיקה בכוריאוגרפיות שלו.
לדעתו הוא פועל בשיתוף ובמיזוג בין המוסיקה למחול כאשר לשניהם אותה חשיבות
ראיתי את שתי התוכניות ואם צריך היתי להמליץ על אחת מהן היתי מרכיב תכנית אחת המורכבת מהחלק השני של התכנית הראשונה ומהחלק הראשון של התכנית השניה.
אמנם בצורה כזו התכנית היתה יוצאת טובה יותר אך לא היתה משקפת את הרב גווניות של היוצר.
בכל אחת משתי התכניות שהוצגו ראינו שלושה מחולות.
שתי התכניות מציגות את השוני והסיגנונות השונים בהם מרק משתמש.
התכנית הראשונה התחילה עם מוסיקה של בטהובן -סונטה לצ'לו מס'4-"התגלות" ולאחר מכן כיצירה שניה-"כל הרביעיות" עפ'י מוסיקה של ברטוק-רביעית מיתרים מס'4.
בשתי היצירות הרגשתי ריח של שעמום, של מונוטוניות .
אלה היו לדעתי שני ריקודים סתמיים שבאמת שילבו יפה את המוסיקה עם הריקוד אך לא יותר מזה.
התנועות בשני המחולות בעצם חזרו על עצמן בוריאציות שונות-הרבה וריאציות לאותה תנועה.
האופיני בשני המחולות היה שהם מבוססים יותר על ריקוד האנסמבל כולו כמעט ללא סולנים,ללא ריקוד סולו או דואט.
בשתי היצירות האלמנט השולט היה שימוש בגפיים להווצרות צורות בתנועה בשינוי מקום והרכבים.
המעלה היחידה של היצירה הראשונה היתה שהיא בת 15 דקות בלבד.לא גיליתי כל ענין בה ולדעתי היתה מיותרת.יחד עם זאת היה ביצירה רכות,שקט,עדינות.
היה דו שיח בין המוסיקה המודרנית של ברטוק המבוצעת ע'י רביעית מיתרים כאמור בביצוע חי לבין הרקדנים אך תשומת הלב התרכזה יותר במוסיקה ולא ברקדנים לאור התאורה הלקויה.
אין לי ספק שלא זו היתה כוונת הכוריאוגרף.
אקדים ואומר שהביצוע בכל היצירות בשתי התכניות היה מעולה מדוייק,מבנים יפים,מיקצועי ביותר ובהחלט שילוב יפה בין המוסיקה למחול אך זה לא הספיק לי.
היצירה המסיימת של התכנית השניה היתה גרנד דואו לכינור ופסנתר עפ'י מוסיקה מאת לו הריסון.
ריקוד יפה מענין סוער, קיצבי .המחול דמה לריקוד בשבט פראי בג'ונגל או באפריקה אך מתוך שישה ריקודים שלושה נרקדו כמעט בחושך כמו בשתי היצירות שהזכרתי למעלה כאשר הבמה היתה חצי חשוכה.
מדוע משקיעים כסף רב בתלבושות יחודיות אשר אי אפשר לראותן ולהנות מהן.
ישבתי בשורה הראשונה והאור החלש הפריע לראות בברור את המבצעים ,את פניהם,את חלקי הגוף והתנועות בצורה ברורה.אתה רואה דמויות לא מזוהות המתנועעות . הרהרתי בליבי איך מתקבלים מחולות אלו מהשורה האחרונה ביציע...
לא היתי מציין זאת לו החושך הזה לא היה חוזר כמעט בכל הפקת מחול .
בדברי עם כוריאוגרפים שונים תמיד קיבלתי את התשובה- זאת האפנה היום.חבל.
בתכנית הראשונה בחלקו השני של הערב בוצע היצירה "וי"שנרקדה לצלילי המוסיקה "חמישיה לפסנתר וכלי מיתר'' מאת שומן.
היא היתה מעולה ,רעננה,צבעונית עם תאורה נכונה,יצירה חיה ונושמת .אחת היפות והטובות מבין כל היצירות שבוצעו בשני הערבים.היה במחול מוסיקה מתאימה ,ביצוע מלא חן ויופי שילוב צבעים ותנועות נהדרות.
כאן נוכחתי לדעת כמה מוסיקה ותאורה נכונה יכולים להשפיע על הנאת הצופה מהנרקד.
היה בה ערבוב מעולה ,כמו בשאר היצירות שראינו ,בין המחול הקלאסי למודרני.
היה חידוש מסויים בכוריאוגרפיה ביצירה זו כאשר הרקדנים רקדו על הריצפה ספק רוקדים ספק זוחלים.היתה זו כוריאוגרפיה מקסימה ,ביצוע נהדר.
בתכנית השניה בחלקה הראשון בוצעו שתי יצירות עפ"י מוסיקה מאת מוצרט.
המחול הראשון-"אחת עשרה" התחיל בתמונה יפה מאוד כאשר 7 גברים חשופי חזה בבגדים שחורים מתחילים לרקוד על רקע תפאורה בה שולט הצבע הקרם-לבן.
לאחר סולו נשי ארוך רוקדות הרקדניות בתנועות סיבוביות מגוונות מסביב לעצמן, לרקדנית אחרת,במעגל, לאורך או לרוחב הבמה,שלובי זרוע ווריאציות רבות אחרות. כל זאת לצלילי הקונצרטו לפסנתר מס"11 המבוצע כחמישיה לכלי קשת.
במחול השני "כפול" המרכיב הדומיננטי גם כאן היה הסיבובי.
זה היה ריקוד גברים בלבד כאשר היו בו חלקים נהדרים בהם היה ניגוד בין המוסיקה לריקוד. מין דו שיח בין הצלילים לריקוד כאשר לעתים הרקדן אינו רוקד לפי קצב המוסיקה.המחול עפ"י ה"סונטה לשני פסנתרים ברה מז'ור נרקד לצלילי המוסיקה השקטה ,סנטימנטלית,רומנטית שבוצע בשני פסנתרים.
משך רוב הזמן הרקדנים מחזיקים ידיים בתנועות סיבוביות, ריקוד תמים,מלא חן כאשר לקראת סיומו מצטרפות גם הרקדניות באותן התנועות ויוצרים מעגל מעורב עד שאחד אחד כולם יוצאים ממנו ומהבמה.
אפשר בהחלט לומר שבכל הכוריאוגרפיות לא הושם הדגש על הסולן אלא על הלהקה כולה.
לראות או לא לראות:ביצוע מצויין.אם היו מרכיבים תכנית אחת בלבד אפשר היה,לדעתי, להנות ממנה הרבה יותר.
צילומים:gene schiavone, robbie jack ,stephanie berger , marc royce
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
