"אני מבחינתי אעשה מאמץ", אומר מישהו רוחני אחר.
למה "מבחינתי"? בשביל מה צריך את זה? בשביל מה זה טוב?
"מבחינתי" מתווספת לרשימת מילים שבאמצעותן הם מדגישים שדבריהם מובאים מנקודת מבטם: אישית, אני אישית, אני באופן אישי, אני בדעה ש..., אני חושב, אני סבור, בחוויה שלי, בעיניי, לדעתי, לדעתי האישית, להבנתי, להערכתי, לטעמי, לעניות דעתי, לפי דעתי, מבחינתי, ועוד.
מצד אחד יש כאן הסתייגות והימנעות מלקיחת אחריות. מצד שני הכותב או הדובר מייחד את דעתו ומעלה אותה לדרגת הגיג פילוסופי.
מבחינתי זה מעצבן!
אם הכותב במאמר טיעון ממצב את דעותיו בחוג שיח ואומר: "יש הסבורים ויש הטוענים כי", ומוסיף את "לדעתי", זה בסדר. בכך הוא אומר: אני יושב בין אנשים עם דעות שונות ובהקשר זה אני אומר את דעתי. לעומת זאת, כאשר הכותב מרבה להשתמש במילים האלה לפני שהוא מציג את דעותיו הן מעמידות אותו במרכז, במקום שדעותיו יהיו במרכז. אמירות כאלה מיותרות גם משום שממילא המאמר מייצג את דעתו של הכותב. אם הוא יכתוב, למשל: "מלחמת 2006 השיגה הרתעה זמנית מול חיזבאללה, אך לא הכרעה ברורה", ללא ההקדמה: "לדעתי מלחמת 2006..."; "מבחינתי מלחמת 2006..."; "בעיניי מלחמת 2006..." עדיין נבין שזו דעתו.
כך אני באופן אישי חושבת. דברים מעצבנים בשפה העברית
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
