שלא לאכל פרי קדם שנתבשל כל צרכו על האילן 

שלא לאכל פרי קדם שנתבשל כל צרכו על האילן

http://breslev.eip.co.il/?key=265 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה פח - שלא לאכל פרי, שלא נתבשלה כל צרכה

צריך לזהר מאד, שלא לאכל פרי, שלא נתבשלה כל צרכה

וכמו 'שאסור לקץ אילן בלא זמנו', כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה

כן אסור לתלש פרי קדם בשולה

וכן אסור לאכלה

והאוכל פרי קדם גמר בשולה, יכולה להזיק לו מאד לנשמתו

כי יוכל לאבד נפשו על ידי זה כי הפרי

כל זמן שהיא צריכה להתגדל, יש לה כח המושך

כי היא צריכה חיות להתגדל

ועל כן בודאי יש לה כח המושך

שמושכת יניקתה וחיותה

וכשתולשין אותה קדם זמנה, קדם שנתבשלה עדין כל צרכה

עדין יש לה כח המושך

כי כשמתבשלת כל צרכה, שוב פסק ממנה כח המושך

כי אינה צריכה עוד למשך חיות

אבל כשצריכה להתבשל עוד, עדין יש לה הכח המושך

ועל כן זה האוכלה קדם גמר בשולה

תוכל הפרי למשך לעצמה חיות הנפש של זה האדם

מאחר שעדין יש להפרי כח המושך כנ"ל

על כן תוכל הפרי להמשיך לעצמה חיות נפשו

ויוכל לאבד נפשו

ועם כל זה, אם מברך הברכה של הפרי בכונה וביראת שמים

אזי יוכל להנצל מזה

וגם אם הוא חזק ביותר בעבודת ה'

יוכל גם כן להוציא עוד חיות מהפרי ולמצא שם אבדות

כי יש דברים אבודים

ויש בזה דברים נפלאים, סודות נסתרים ונוראים מאד רזין עלאין

והעקר, שהאדם צריך לזהר מזה מאד

הינו שלא לאכל פרי, קדם שנתבשלה כל צרכה

ודע, כי גם כשמבשלין הפרות בביתו אינו מועיל לזה

אבל אם הפרות שלא נתבשלו כל צרכן על האילן

הם מנחים איזה זמן, עד שנעשין מבשלין מאליהן בתלוש

זה מועיל

ומתר לאכלן

וזה דומה כמו האדם שהוא יגע

והוא מרחף רחיפות הרבה בפיו [שקורין התנשפות]

עד אשר ינוח

כמו כן אלו הפרות שנתלשו

קדם שנתבשלו כל צרכן

צריך להמתין עד שינוחו מרחיפתן

ואז יש התר לאכלן

והדברים סתומים

ודע, שיש מלאך, ותחתיו כמה ממנים

וכלם אוחזים בידם שופרות

והם עומדים וחופרים תמיד ומחפשים תמיד אחר אבדות

והם תוקעים תקיעה תרועה, ואחר כך חוזרים ותוקעים תקיעה

וכשהם מוצאים איזה אבדה, נעשה רעש ושמחה גדולה

כי יש כמה דברים אבודים

הינו מה שאובדים אבדות הרבה על ידי התאוות

בבחינת: "תאוות רשעים תאבד"

...

וענין הפרות הנ"ל, וענין זה של המלאך וכו' כנ"ל

הכל אחד, ויש בזה רזין גדולים.

*******

ומעין זה מובא כאן http://breslev.eip.co.il/?key=197 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה כ - על ידי המחלקת שיש בעולם, נעשין מפרסמים קדם זמנם

על ידי המחלקת שיש בעולם

על ידי זה נעשין מפרסמים קדם זמנם

הינו כי כשאחד נכנס בעבודת השם

הוא צריך לשהות ולהתמהמה עד שיתפרסם בעולם

ועל ידי פגם המחלקת נתפרסם קדם זמנו

ועל ידי זה הם גורמים הזק והפסד להאיש הזה

שנעשה מפרסם קדם זמנו

או גם להדרך לעבודת השם, שהיה זה רוצה לגלות בעולם

ואזי גורמין מיתה לבעלי המחלקת

...

כי כשמתחיל לכנס לאיזה דרך הוא בחינת הריון

וצריך להתעלם שם בבחינת עבור

כי עדין לא נתגלה זה הדרך בעולם, רק הוא נכנס לשם לגלותו

ואזי הוא בחינת הריון

בבחינת "בדרך חכמה הריתיך" בחינת הריון

וצריך לשהות שם ולהתמהמה

לחמם עצמו שם כמו עבר במעי אמו

עד שיגיע הזמן, שיצא לאויר העולם, לגלות זה הדרך בעולם

וכשיוצא קדם זמנו, זה בחינת נפל

ופגם זה נעשה על ידי מחלקת כנ"ל

*

והעניין הוא כדלקמן:

כל העולם הזה הוא בחינת פרי. הבריאה היא בחינת פרי. מעשיו של האדם הם בחינת פרי. השכל של האדם הוא בחינת פרי.

דהיינו כל מה שהוא אינו השורש הוא בחינת פרי.

וכל מה שהוא אינו השורש הוא צריך לחזור ולהכלל בשורשו.

ופרי שלא נתבשל כל צרכו, היינו כל דבר בעולם שלא נכלל בשורשו, הוא פרי שלא נתבשל כל צרכו.

כי טבע כל הדברים שהם נכללים בשורשם בתכליתם.

היינו כי כל הבריאה כולה בכלל וכל הדברים כולם בפרט, כולם נמצאים כל הזמן בתהליך של בישול שהוא העולם הזה, עד שכולם מגיעים לבחינת העולם הבא, שזהו גמר הפרי, שהוא התכלית הסופית וכולי.

כי הזרע הוא בחינת לפני הבריאה. והפרי הוא בחינת העולם הזה. וגמר בישול הפרי הוא בחינת העולם הבא וכולי.

ואסור לאכול פרי שלא נתבשל כל צרכו, היינו שעל האדם לתקן את הפרי קודם שהוא נהנה ממנו, היינו בחינת זה שצריך לקשר כל דבר לשורשו וכולי.

*

ועניין בישול הפרי הוא כדלקמן

כי בכל דבר בעולם יש בו 2 כוחות שמנוגדים זה לזה, שהם בחינת מה שהתבאר על עניין הילד והילדה שהתבאר כאן http://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=34 - ילד וילדה הלכו לאיבוד ביער - סיפורי מעשיות

היינו כי באמת כל דבר בעולם יש בו את הדבר שמבדיל אותו משאר הדברים. ויש בו גם את הכוח שמאחד אותו לשאר הדברים.

ובאמת הכוח הזה שמאחד את כל הדברים והכוח הזה שמפריד את כל הדברים, הם בשורשם כוח אחד.

ובכל דבר בעולם יש בו כוח אחד חזק יותר. והכוח הזה מתחזק כל הזמן, עד שהוא מגיע לשורשו ומתאחד עם הכוח שמנוגד לו.

לדוגמא, כאשר דעתו של האדם היא שדבר מסויים הוא אמת ושההפך שלו הוא שקר, יש כאן 2 כוחות מנוגדים.

כי בשורש המציאות האמת והשקר הם אחד. וכאן בעולם הזה הם מצטיירים כשני דברים שונים והפוכים זה מזה.

ובהכרח שכוח אחד יהיה חזק יותר מחברו, כי אם שניהם יהיו אחד, לא יהיה קיום לעולם. ולכן תמיד כוח אחד חזק יותר מחברו.

ועל האדם לקשר את 2 הכוחות האלו ביחד. דהיינו על האדם להמתיק את הגבורות בחסדים, כגון במקרה הנ"ל לחפש את האמת שיש בתוך השקר עד שכולו יהיה אמת לגמרי.

ושלמות התיקון נעשית על ידי הכוח המושך.

היינו כי הכוח החזק יותר שיש בכל דבר ודבר, הוא מתחזק ומתגבר על הצד השני, עד שהוא מגיע לשורשו ונכלל בשורשו ושם הוא מתאחד עם ההפך שלו.

וכל זמן שהפרי לא התבשל, היינו כל זמן שהבריאה / השכל / הידיעה לא נכללה בשורשה, הרי שיש לה כוח המושך, שמושך את האדם לצד אחד יותר מאשר לצד השני.

והדבר הזה גורם לאדם לאבד את נפשו.

כי בתוך הפרי יש דברים אבודים, דהיינו הכוח המנוגד לכוח החזק הוא האבידה שנמצאת בתוך הפרי.

לדוגמא, אם האדם אומר על משהו שהוא אמת ושולל את ההפך שלו, הרי שהדעה המנוגדת לדעתו של האדם היא בבחינת דברים אבודים, כי באמת צריך לתקן גם אותה.

וגם הדעה החזקה יותר אצל האדם, גם היא בבחינת דברים אבודים, כי גם היא אינה שלמה.

בכל מקרה, כל זמן שהדבר לא נכלל בשורשו, וכל זמן שההפכים לא מתאחדים, הרי שהפרי עצמו הוא אבוד.

והפרי הזה הוא פגם ומרה לנפש האדם והוא מאבד את נפשו של האדם.

***

אא"כ האדם מברך על הפרי, דהיינו אמונה שהיא שורש כל הברכות, דהיינו שלמות האמונה שבה הכל נכלל בשורשו, שאז ההפכים מתאחדים, והאבדות נמצאות ואז הפרי הזה נותן חיות לאדם.

והעניין הזה של האבדות, הוא גם בחינת סתרי התורה שנמצאים בגלות בקליפות וכולי.

ועל ידי שהאדם מברך על הפרי, דהיינו על ידי אמונה כולל את הבריאה בבחינת לפני הבריאה, זו עצמה בחינת בישול הפרי.

*

והעניין שהפרי צריך להתבשל על העץ או בתלוש אך לא בביתו של האדם, היינו כי כל העניין הנ"ל צריך להעשות ממילא.

היינו בחינת החטא של משה רבנו

כפי שהתבאר כאן http://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=21 - מה היה החטא של משה רבנו ?

היינו שתהליך בישול הפרי צריך לקרות מעצמו ולא בכוח הזרוע של האדם, היינו בכוח המצוות והמעשים טובים שלו, אלא רק בבחינת רחמים ותחנונים, שזהו בחינת בישול על האילן, שהוא נעשה ממילא.

והעיקר שלא יהיה בבחינת כוחי ועוצם ידי. כי אז אינו מועיל לבישול הפרי. וחייב להתבשל ממילא. שזה בחינת ענווה.

***

ועניין המלאך וכולי, הוא הכל בחינה אחת עם העניין של זה שההפך של כל דבר הולך לאיבוד על ידי הצד השני החזק ממנו וכולי.

המאמר שלא לאכל פרי קדם שנתבשל כל צרכו על האילן - בחסות האתרים: ברסלב | רבי נחמן מברסלב

המאמר שלא לאכל פרי קדם שנתבשל כל צרכו על האילן -

בחסות האתר ידע - הדרך שלך להצליח | להצליח בכח המחשבה

הכנס לאתרים ותהנה ממאות מאמרים נוספים ...

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי