גדולת נוראות השגתו - חיי מוהרן

גדולת נוראות השגתו - חיי מוהר"ן - חלק 1

http://breslev.eip.co.il/?key=564 - חיי מוהר"ן - רמא - גדולת נוראות השגתו

שמעתי בשמו שאמר מתי יש לי התבודדות

ואמר שבשעה שכל העולם עומדים סביביו והוא יושב בתוכם אז יש לו התבודדות.

כי הוא יכול לצעק בקול דממה דקה וקולו נשמע מסוף העולם ועד סופו.

וגם אנכי שמעתי מפיו הקדוש בעצמו שיש לו קול דממה דקה

שיכול לעמד בין העם והמון אנשים ויצעק בקול דממה דקה מסוף העולם ועד סופו, וכל האנשים סביביו לא ישמעו כלל.

שלמות ההתבודדות הוא דבקות ושתיקה. ומאחר שרבי נחמן מברסלב נכלל בא"ס לגמרי, ממילא הוא תמיד באמצע התבודדות, גם אם הוא נראה כלפי חוץ כעוסק במשהו אחר. דהיינו הוא בהתבודדות כל הזמן באופן רציף.

קול דממה דקה, היינו בחינת שתיקה ללא דיבור, שזו בחינת ההשגה של האין סוף. ולכן הקול הזה הוא מסוף העולם ועד סופו, משום שהשתיקה הזאת מקיפה את כל החלל הפנוי ואת כל המקום כולו, שזאת בחינת מקומו של עולם.

******

וכן לענין רקודין אמר

שכשהוא יושב בין העולם הוא יכול לרקד רקוד נפלא מאד

וגם פעם אחת שמעתי בעצמי שאמר

בשעה שיושב בין העולם אני דומה כמי שכל העולם עומדים סביבו והוא מרקד מאד

ובתוך כך באו כלי זמר של חתנה.

כי שורש עניין הריקודים הוא להעלות את בחינת רגליים לבחינת ידיים. שהנמשל הוא לקשר את העולם הזה עם לפני הבריאה וכולי, ולקשר את כל המדרגות התחתונות עם המדרגות העליונות. שזאת בחינת ריקוד.

דהיינו הריקוד בשורשו הוא החיבור של החוכמה התתאה לחוכמה העילאה.

ובנוסף, הצדיק חווה את כל העולם הזה כמו ניגון. כי כל הצעקות והדיבורים והמחלוקות של העולם, הצדיק שומען את הדיבורים האלו כמו ניגון ממש, של שבחים של המלך וכולי.

ראה כאן: http://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=110 - בעניין תורה שבכתב / שבעל פה / סודות התורה ועוד

בענין מלי דעלמא ואפילו מלי דשטותא

שיכולין הצדיקים הגדולים להעלות אותן דבורים ולעשות בספוריהם מענינים של חל עבודה גדולה

וכמו שמובן קצת מהדרכים וההנהגות שמספרים מהבעל שם טוב זכרונו לברכה ומשאר צדיקים נוראים שהיו בדורות הסמוכים.

וגם בזוהר הקדוש מרמז קצת מענין זה

כמובא שם על רב המנונא סבא שהיה מסדר תלת פרקי מלי דשטותא.

אבל הפלגת גדלת חכמתו ועצם קדשתו והשגתו שהיה לרבנו זכרונו לברכה בענין זה בענין ספורי שיחות חלין וכו'

היה מפלג ונשגב מאד.

וקצת היה מובן ומרמז למי שזכה לעמד לפניו ולדבר עמו

כי כל המיני ספורים שיש בעולם וכו' שמספרין העולם

הכל היה בא לפניו

וגם כל המעשיות הנדפסים העולם הכל היו לפניו.

והיה חפץ בכל פעם שיספרו לפניו חדשות מעסקי העולם

כי היה יכול להעלות ולעשות עבודה נוראה ונעלמת מאד בכל הספורים שבעולם.

ומי שזכה לעמד לפניו בקביעות

אף על פי שלא היה מי שיבין עניני הנהגותיו אפילו כטפה מן הים

אף על פי כן היה אפשר להבין איזה רמז בעלמא עד היכן מגיע סוד שיחתו בעסקי העולם ובמלי דשטותא.

כי כמה פעמים זכינו לשמע תורה נפלאה מעין השיחה והספורים שספרנו עמו מקדם.

ואי אפשר לבאר כל זה בכתב, בענין השיחה והספור עמו שיחת חלין.

ומי שזכה לעמד לפניו ראה בזה חדושים נפלאים ונוראים, וכמה וכמה צרופים שנתגלו על ידי זה.

מלבד הנסתרות.

כי לא גלה אפילו כטפה מן הים כי היה סתום ונעלם מאד בתכלית ההעלם.

ועדין אורו הגדול סתום ונעלם מאד מן העולם

עד שיבוא משיח צדקנו במהרה בימינו

אז ידעו גדלתו ותפארתו.

והעניין בפשיטות הוא, כי יש סתרי תורה שנמצאים בכל דבר בעולם, שהם התורה דעתיקא סתימאה. ורבי נחמן מברסלב זכה להשיג את התורה הזאת וכולי.

ראה כאן: http://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=139 - סתרי תורה בעמקי הקליפות. מה הם ?

שמעתי מפיו הקדוש בימי חנכה תקס"ג ענה ואמר

אני אילן נאה ונפלא מאד עם ענפים נפלאים מאד

ולמטה אני מנח בארץ ממש

זאת בחינת מה שמובא בסיפורי מעשיות, על הקבצן שהוא כולו בבחינת מעל המקום, אך עדיין יש לו שייכות גם לבחינת המקום.

ובפשיטות: הצדיק כולו כלול בא"ס לגמרי, אך תוך כדי זה הוא גם נמצא בארץ ממש, דהיינו בעולם הזה / עולם המעשה וכולי.

ויש בזה גם רמז על בחינת לפני הבריאה, שהיא בחינת אילן עם ענפים נפלאים מאוד, אך למטה בחינת האין סוף של לפני הבריאה, היא מצומצת לתוך בחינת ה"יש" של אחרי הבריאה.

אם הייתי רוצה לגלות מאתי היו כל העולם רצין אחרי

אך שאיני רוצה.

כמו השי"ת שמסתיר את עצמו בתכלית ההסתרה, למרות שבוודאי אילו הוא היה רוצה לגלות וכולי.

פעם אחת ישב יחד עם הרב הקדוש המגיד מטיראויצע

כמדמה שהיה בסעדה שלישית של שבת, ותפס בזקנו של המגיד הנ"ל בדרך חבה ואמר לו

חדוש כמוני עדין לא היה בעולם

פירוש, כי מחמת שהוא נכלל בא"ס, הרי שהוא בבחינת מ"ש הקבצן העיוור, שעדיין הוא לא נולד ועדיין אין לו הוויה כלל.

היינו שרבי נחמן מברסלב נכלל בבחינת לפני הבריאה. וממילא חידוש כמוהו עוד לא היה בעולם. כי אין הוא שייך לעולם הזה כלל.

חידוש כמוני עדין לא היה בעולם, כי רבי נחמן מברסלב הוא הראשון (שידוע לנו) שתיקן את חטא אדם הראשון ואכל מעץ החיים וכולי...

*********

פעם אחת אמר: העולם היו צריכין להעתיר הרבה עבורי

כי העולם הם צריכים אותי מאד מאד

כי העולם אין יכולין להיות בלעדי כלל

כי הצדיק מספק חיות לעולם באמצעות התורות שלו. ולא נמצא בעולם כלל תורות כמו של רבי נחמן מברסלב. כי כל התורות שלו הם צמצומים של תורת ה ממש מהאין סוף ממש, אך כל שאר התורות הן מהאצילות ולמטה...

*****

גם אמר שבימים הבאים יהיה חדוש גדול על שחלקו עליו

ויאמרו בדרך תמיה על זה היו חולקים בתמיהה.

גם אמר שכשיחלוקו על אחד

יאמרו הלא גם עליו היו חולקים

כלומר על כן אין ראיה מן מחלקת

וכיו"ב גם על השי"ת יש מחלוקת, דהיינו שאנשים חלק ליבם מהשי"ת ויש להם קושיות וכולי, אך בוודאי וכולי.

****

אמר אותי צריכים כל העולם

לא מבעיא אתם כי אתם יודעים בעצמכם איך אתם צריכים אותי

אלא אפילו כל הצדיקים צריכים אותי

כי גם הם צריכים להחזיר אותם למוטב.

וגם אפילו אמות העולם צריכין אותי.

אך דיו לעבד להיות כרבו

כשנסע לנאווריטש בהיותו יושב על העגלה אמר

יש לאל ידי להחזיר כל העולם כלו למוטב

ולא בלבד אנשים פשוטים אלא אפילו צדיקים ואנשים גדולים אני יכול להחזירם למוטב.

כי גם הצדיקים צריכים להחזירם למוטב.

ולא מבעיא ישראל קדושים

אלא כל האמות העולם כלם אני יכול להחזירם להשם יתברך

והייתי יכול להוליכם סמוך לדת ישראל.

אך דיו לעבד להיות כרבו

כי מצד האמת באמת, כל מי שלא תיקן את חטא אדם הראשון וכל מי שלא אכל מעץ החיים, הרי שהוא צריך לחזור בתשובה שלמה. ומצד האמת באמת, רק מי שנכלל בא"ס רק הוא נכנס לגדר ישראל שהוא באחדות עם השי"ת, וכל מי שלא זוכה לזה, מצד האמת באמת הוא בכלל בבחינת גוי וכולי.

דהיינו בשורה התחתונה, מצד האמת ביחס לגדולת השי"ת אין חילוק בין הצדיק הכי גדול לבין הגוי הרשע הכי גדול, כי ביחס להשי"ת שניהם צריכים לחזור בתשובה וכולי.

דייו לעבד להיות כרבו, היינו שרצון השי"ת שתהיה בחירה דייקא וכולי...

****

אמר שאצלו הרצוא אינו שום עבודה אצלו

ועקר העבודה והיגיעה אצלו היא בחינת השוב.

כלומר כי בעבודת השם יש בחינת רצוא ושוב

וזאת הבחינה היא אצל כל אדם אפילו אצל הפחות שבפחותים.

כי כל אדם מתעורר לפעמים לעבודתו יתברך בפרט בשעת התפילה שלפעמים מתלהב לבו מאד, ואומר איזה דבורים בהתלהבות גדול, וזאת הבחינה היא בחינת רצוא.

ואחר כך נפסק ההתעוררות וההתלהבות ולא נשאר לו רק הרשימו וזה בחינת ושוב.

ואצל רב בני אדם עקר העבודה והיגיעה הוא שיזכה לבחינת רצוא דהינו שירוץ לבו ויתעורר לעבודתו וכו'

אבל השוב הוא קל אצלו. כי זה טבעו.

אבל אצלו זכרונו לברכה היא להפך

מחמת שכבר שבר ובטל גופו לגמרי.

ומחמת זה הרצוא בטבעו, ועקר היגיעה שלו היא בחינת ושוב.

כי באמת הוא בהכרח שיהיה השוב גם כן

כל זמן שהוא צריך לחיות

כי אם לאו חס ושלום יסתלק בלא עתו

ועל כן בהכרח שיהיה רצוא ושוב

כי מצד טבעו האמיתי של הצדיק האמת, הוא כולו בבחינת שתיקה / לפני הבריאה / אין סוף / מעל המקום / מעל הזמן וכולי. והוא מוכרח לצמצם את עצמו לרצונות / לשינויים / ולעולם המעשה של העולם הזה דייקא, כדי לתת לחיות לעולם וכולי.

אך מצד טבעו האמיתי, הוא כולו א"ס לגמרי...

********

אמר כל מה שרוצין לעשות בשבילי

יש על זה כמה וכמה מניעות.

כי כמה וכמה עומדים ואורבים על זה לקלקל אותו הדבר שרוצין לעשות בשבילי.

כי להפך כשנעשה אותו הדבר מקבלים ויונקים מזה כמה וכמה

והם עומדים ומצפים שיהיה נגמר ונעשה הדבר

וזה לעמת זה וכו'.

וזה נאמר אפילו על דברים קטנים יהיה הדבר מה שיהיה

מאחר שהוא בשבילו יש על זה כמה מניעות

וכיו"ב לגבי עבודת ה באמת, שיש עליה מניעות וכולי...

פעם אחת אמר

הייתי סבור שהיצר הרע שלי אומר לי שאין מי שיוכל להנהיג את בני הנעורים כמוני

עכשו אני יודע בברור שאני מנהיג הדור יחידי בעולם ואין מנהיג כמוני

כי רק מי שתיקן את חטא אדם הראשון, ורק מי שהגיע לתכלית הסופית, דהיינו להשגת השי"ת ממש, רק הוא ראוי להנהיג. כי כל מי שלא זכה לכך, הרי שהוא אפילו לא יודע להבדיל בין טוב לרע, מחמת שמוחו נפגם בחטא אדם הראשון וכולי...

*****

אמר משל

שפעם אחת נסע סוחר גדול עם יין טוב הונגרי.

פעם אחת אמר המשרת והבעל עגלה להבעל הבית

הלא אנו נוסעים בדרך הזה עם היין הזה

ואנו סובלים הצער כל כך תנו לנו לטעם מעט.

ונתן להם לטעם מזה היין הטוב.

לאחר ימים נתגלגל שזה המשרת נתועד יחד עם שותי יין בעיר קטנה

ושתו יין ושבחו אותו מאד

ואמרו שהוא יין הונגרי.

אמר המשרת הנ"ל תנו לי לטעם

ונתנו לו.