ארבעה גברים אליס באך והצבי-ביקורת-יוסי ברג ועודד גרף-סוזן דלל ת א 

 

יוסי ברג ועודד גרף ,כוריאוגרפים ורקדנים ,הציגו אמש את עבודתם החדשה "4 גברים אליס באך והצבי"במרכז  סוזן דלל בתל אביב.

עבודה זו היא קו פרודוקציה עם ה"מעבדה" ירושליים ,בית האופרה דרזדן בגרמניה והמוזיאון לאומנות מודרנית lipsiusbau

זאת עבודה על טהרת "המין החזק" בה  ארבעה גברים  מציגים בריקוד את גבריותם, כוחם,  תשוקתם לאהבה,למגע,ריקוד מלא אנרגיה ורצון לצאת מהבדידות.

 

זהו מחול כוחני הגובל באלימות קלה.

דרוש לא רק כישרון ריקוד,אותו יש לארבעת הגברים בשפע והם מראים זאת היטב, אלא גם כח פיזי רב כדי לבצע מחול זה.

רקדו בנוסף לשני הכוריאוגרפים גם הלל קוגן ועירד מצליח.

המחול מיוחד,ראותני ביותר עם תנועות חריגות שלא רואים לעתים קרובות.

הוא מאוד קיצבי עם מעברים מהירים בין סצינה לסצינה,להוציא התגוששות חזה מול חזה בין שני הגברים שהיא סצינה מקסימה בפני עצמה.

המחול מלא התרחשות, מלא תמונות תיאטרליות,מלא מתח, ענין ואינו מאפשר לך מנוחה ולו לשניה.

 

זאת כוריאוגרפיה מקסימה שונה מהמקובל במחול המודרני,בה המגע בין גוף לגוף הוא מרכיב חשוב.

המחול מלא מיניות,תשוקה,אהבה ושנאה,משחק,כעס,הפגנת כח,עליונות.

החברות המופגנת היא ערבוב של כח,של קירבה,של שעשוע וריב.

יש בריקוד אלמנטים של דרמה, הומור, אכזריות, חיבה, רעות ודחיה.

אמנם יש למחול סיפור  הנאמר ע"י אחד הרקדנים באנגלית אך הוא אינו העיקר,אינו משמעותי להנאה מהמחול.

אין צורך להבין אותו כי ההנאה  בעיקרה חזותית ובאה מעצם ההתרחשות, מהתנועה הבילתי פוסקת המענינת מהריקוד המושלם,מהכח המופגן.

זהו בעצם יותר תיאטרון תנועה מאשר מחול.

 

יש ביצירה התנגשות בין הרצון לקירבה לבין הרצון להפגין כח,העדר חיבה ורגש.

מורגשים התגברות הכח והאלימות על הרגש והקירבה.נוצר מצב בו התרגשות הצופה גוברת על חוסר החיבה והרגש המוצגים על הבמה.

מה הוא עולם הגברים. על מה הם חושבים, איך מתנהגים,איך מגיבים.חלק מזה מתברר בצורה תיאטרלית ריקודית תנועתית.

 

על הבמה כתפאורה ישנו פוחלץ של צבי.מה הוא עושה במחול.

יש בו  אלגוריה מסויימת.

ציד צבאים היה מקובל בעבר כענין של גברים כהפגנת הכח הגברי, הפגנת הגבריות לשמה.

היום הדבר השתנה. הגבריות אינה בלעדית לגבר וסופו של הצבי מבהיר כי היא חוסלה ע"י הגבר עצמו.

במחול שאלת הגבריות נבחנת האם היא עדיין קיימת ובאמצעות הצבי, המחול נותן את תשובת היוצרים לשאלה זו.

 

ארבעת הרקדנים מעולים. לכל אחד תכונות שונות וכולם מפגינים את העוצמה והכח הגברי.

עיקר המוסיקה במחול הנה מאת באך דבר שיצר ניגוד בין המוסיקה הבארוקית להפגנת הכח.

עיצוב התלבושות והבמה- יוסי ברג ועודד גרף. התאורה אורי רובינשטיין.

ברג וגרף יצרו מחול שהנו בעיקרו תיאטרון תנועה, חזותי מאוד הכולל כאמור תנועות מגוונות היוצרות תמונות נהדרות.

 

לראות או לא לראות:יצירה מרתקת,מבוצעת מצויין,כוריאוגרפיה נהדרת שונה ומענינת,הפגנת כח גברי שכנראה אינו קיים עוד.מומלץ ביותר.

 

.