רבים מנפגעי תאונות הדרכים אינם מגישים תביעה לקבלת פיצויים בגין נזקי גוף מהם סובלים כתוצאה מתאונה וזאת מסיבות שונות ומגוונות. מניסיוננו אנו למדים, כי הקבוצה הבולטת ביותר שאינה מגישה תביעת פיצויי, הינה קבוצה של משפחות ששכלו בן משפחה בתאונת דרכים כאשר לאחר התאונה המשפחה והשארים אינם מגעים לבשלות הנפשית הנדרשת לצורך הגשת התביעה. במועד מאוחר יותר, כאשר מבשילים התנאים הנפשיים להגשת התביעה, סבורים השארים שבשל הזמן שחלף מאז התאונה הוחמץ המועד להגשת התביעה ולכן הם נמנעים מלהגישה.
במאמר זה נסקור את מועדי ההתיישנות בתביעות על פי חוק הפלת"ד.
חוק ההתיישנות, תשי"ח-1958 קובע כי התקופה שבה מתיישנת תביעה שלא הוגשה עליה תובענה בתביעה שאינה במקרקעין הינה שבע שנים. את טענת ההתיישנות צריך לטעון בהזדמנות הראשונה לאחר הגשת התובענה. יובהר כי מרוץ תקופת ההתיישנות נעצר עם הגשת התביעה לבית המשפט. לעיתים אנו עדים למצבים בהם הנפגעים מחמיצים את האפשרות להגשת התביעה בשל טעות נפוצה לפיה, ניהול משא ומתן מול חברת הביטוח עוצר את מרוץ ההתיישנות. חשוב לזכור את הכלל הבסיסי: תביעות על פי חוק הפלת"ד מתיישנות בחלוף 7 שנים מיום קרות התאונה.
החוק מגדיר מספר חריגים לכלל הבסיסי בהם נעצרת מרוץ ההתיישנות:
•
•
•
דברי ההסבר פורטו במאמר זה בצורה חלקית, תמציתית וכללית. בשום מקרה אין לראות בהם את נוסח החוק. המאמר לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי, ובכל מקרה מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בדיני נזיקין (עורך דין תאונת דרכים) לצורך קבלת ייעוץ בדבר זכויותיכם ע"פ הדין.
שלי שוסטר, עורך דין תאונת דרכים מאור-שוסטר משרד עורכי דין מתמחה בדיני מזונות, נזיקין טל': 077-500-63-63 פקס: 077-500-84-03
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
