מאת: צבי גיל. המאמר מופיע באתר המחבר "זרקור". www.notes.co.il/zvi
גם אני ,כמו מאות אלפי צופים, הייתי מדושן עונג,כאשר צפיתי בכתבה שבה נראה אושר נסוך על פניהם של דודי ,חתן הבר מצווה, ושל הוריו סימה ושלום חדד,בשדרות הדוויה, החרדה, הפגועה והמקופחת. רגע של נחת רוח, לא רק לכל אותם אורחים "קרואים" על ידי ערוץ 1 ,ביניהם פוליטיקאים,אישי ציבור,אמנים ובראש וראשונה ה"כוכב" של חתן השמחה אבי נימני, קפטן מכבי תל אביב.
ואיך אפשר שלא להתרגש כאשר לא זו בלבד שחגיגת הבר מצווה נערכת ברוב עם, בשדרות המקוסמת,(מהמילה קאסם)אלא היא חוויה לא רק רגעית אלא ללא ספק נצחית,שעליה יספר דודי חדד לנכדיו.
לאחר שעבר אצלי שלב הריגשה,חשבתי בדיעבד את מה שאמרה בדיעבד מנהלת השירותים הפסיכולוגיים של שדרות, כי טיולי גאידמק יותר משהם עושים טוב לילדים הם גורמים להם מפח נפש כאשר הם חוזרים.שכן, הם חוזרים לאותה מצוקה שממנה באו נוסף על תחושה כואבת שרוב הילדים בארץ לא חיים כמוהם.
גאידמק מילא חלל, בדיוק כמו עשרות התמחויים ממלאים חלל.הביקורת שנמתחה על גאידמק מצד שרים ומקורביהם כאילו גאידמק מנצל מצוקה,היא עזות מצח. וכי מי משאיר את החלל? מי הפריע לכל אותם נפשות צרופות ל"נצל" את המצב ולסייע לתושבי שדרות בכל התחומים שבהם יש הזנחה וקיפוח? אדרבא יעשו השלטונות מעשים ובכך יאדירו את שמם.זה לא אומר שאני מכור לשיטות של גאידמק.הכוונה לא לנתינה,אלא לצעקת הנתינה של גאידמק בשוק כשהוא מוציא את היד מכיסו והוא קונה מן הבסטה את מדינת ישראל.
עכשיו כאשר נדמו תרועות הבר מצווה,וטרם נדמו הדי הקאסמים, כמה מילים על ההפקה המשותפת של כתב ערוץ 1 ויקו אטואן ומשפחת חדד, או מי שפעל מטעמה בקידום האירוע.
ראשית מה לערוץ ממלכתי לאירוע מקומי,אשר בהחלט ניתן היה לתת לו ביטוי בטלוויזיה המקומית בדרום או בעיתונות המקומית.ערוץ 1 איננו הטלוויזיה של ה shtetle state ? עיר מדינה, אף שמדינת ישראל לעתים מצטיירת ככה.היא שימשה מלכתחילה ערוץ דוור,מתחרה עם רשות הדואר או עם "בזק".זאת לא גישה "בוקית", לא עניין קטנוני, העדר פרגון או ראייה מעוותת. זה עניין של נוהל תקין גם בכול הקשור בשדרות. המשפחה יכלה לעשות זאת בטלפונים,וחזקה על כך שאנשים היו באים,אולי לא סלבריטאים.
אבל מה שחשוב יותר הוא בדיוק על משקל ההערה של מנהלת השירותים הפסיכולוגיים.מה יאמרו ראובן לוי, ושמעון יהודה, (שמות בדויים כמובן), גם הם משדרות ,שגם הם אמורים לחגוג בקרוב את הבר מצווה שלהם.הרי ויקו אטואן לא יחזור על ההמצאה,לא על ההכנות,כולל התספורת ולא על האירוע.
משום כך, גם כאשר מארגנים טיול זמני לילדי שדרות וגם כאשר מארגנים בר מצווה לצופי הטלוויזיה, יש לחשוב לרגע, או לרגעים, אם השכר לא יוצא בהפסד. שדרות זקוקה מאוד לא רק לתשומת לב אלא לעזרה ממשית בכול התחומים ללא יוצא מן הכלל, וערוץ 1 , יש לומר, מסקר את המתרחש בשדרות באופן עקבי,במסירות ובמקצועיות.אבל באותה מידה שדרות לא זקוקה ל"מתאבן" או ל"קינוח" פיקנטיים שהם אירועים מומחזים.זה פועל כבומרנג.
צבי גיל הוא עיתונאי וסופר. מילא תפקידים בכירים ברדיו ובטלוויזיה במסגרת רשות השידור. הוא עוסק בפרוייקטים שנוגעים לתקומה של ניצולי השואה והתפקיד שהם מילאו בהקמת המדינה ובביסוסה.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
