טראומה 

טראומה.
מהי טראומה, ואיך משתחררים ממנה?
טראומה משקפת מצב התנהגותי, שנובע כתוצאה מחוויה רגשית שחווינו בשלב מסוים בעברנו.
עם אירוע הטראומה שחווינו בעברנו, נחיה עד אשר נתקן את האשיות שלנו.
את אירוע הטראומה אנחנו יכולים לחוות עוד בהיותנו בבטן אימנו, בלידתנו, בשנים הראשונות לחיינו כתינוקות, כילדים, כנערים, כמבוגרים, בעצם בכל רגע נתון בחיינו.
אירוע הטראומה יכול לקרות לנו במשפחה, בבית ספר, בחברה, באירוע בחיי היום יום, בצבא, בעבודה, בזוגיות, בגירושין, ועוד.
אירוע הטראומתי שחווינו בעברנו, קשור לרגשות הפנימיים שבנו, שהם הרגשות החיוביים שגורמים לנו להרגשה הטובה, והם גם מהרגשות השליליים שגורמים לנו להרגשה הרעה.
הרגשות הפנימיים שבנו כוללים בתוכם את:
הרגשות השליליים שהם, פחד, דיכאון, חרדה, כעס, לחץ, צער, עצב, ועוד.
הרגשות החיוביים שהם, אהבה, אושר, צחוק, שמחה, הנאה, ייצר מיני, ועוד.
אירוע הטראומה שקשור לרגשות הפנימיים שבנו, גורם לנו למצב שבו, תודעתית נחיה במצב של ניתוק מהאני העצמי שלנו, מזהותנו האמיתית.
כלומר, אירוע הטראומה גרם לנו למצב שבו אנחנו לא יכולים להיות רגועים, שזה המצב שבו אנחנו מחוברים לאני העצמי שלנו, לזהותנו האמיתית, מצב שיכול לפגוע לנו בבריאות, במידה ולא נתקן את עצמנו ונירגע.
כתוצאה מהטראומה שחווינו, התרגום שלנו למציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים ושבה אנחנו חיים, תעשה באופן שגוי.
דוגמה לאירוע טראומטי, כתוצאה מהרגש שגורם לנו להרגשה הרעה, כמו רגש הפחד:
אם אבא צועק על הילד שלו או מכה אותו, האב גורם לכך, שהילד יכניס את עצמו למצב תודעתי רגשי של פחד.
רגש הפחד המורגש בילד כתוצאה ממעשה אביו, יהיה קיים בו עד אשר בשלב מסוים בחייו הבוגרים הוא ילמד ויוכל במודע לזהות את אותו רגש הפחד שבו, ויקשר את רגש הפחד הקיים בו, למה שקרה לו עם אביו בילדותו.
רק לאחר ההבנה, המודעות, הרצון, ובנית היכולת הפיזיולוגית לתקן ולשנות הרגלים שגויים ולהשתנות, יוכל  הבוגר להתנתק מדמות הילד הפוחד שנוצרה בילדות, שנבע כתוצאה מאותו אירוע טראומטי, ולהשתחרר מהמצב התודעתי שהוא היה כלוא בו עד שלב התיקון, מה שגרם לסבל בחייו.
דוגמה לאירוע טראומטי, כתוצאה מהרגש שגורם לנו להרגשה הטובה, כמו רגש האהבה:
אם אימא אוהבת את הילד שלה, והיא אומרת לו שהיא אוהבת אותו, ומתנהגת אליו בהתאם לרגש האהבה שהיא מרגישה, היא הופכת אותו להיות האובייקט, הקורבן שלה, בגלל הצורך והנזקקות האגואיסטית שלה לאהוב, ולהרגיש את רגש האהבה.
בגלל שהילד מחקה את אימו הוא גם כן אוהב.
רגש האהבה המורגש והקיים בילד, כתוצאה מהתנהגות אימו, יהיה קיים בו עד אשר בשלב מסוים בחייו הבוגרים הוא ילמד ויוכל במודע לזהות את אותו רגש האהבה, ויקשר את רגש האהבה הקיים בו, למה שקרה לו עם אימו בילדותו.
רק לאחר ההבנה, המודעות, הרצון, ובנית היכולת הפיזיולוגית לשנות הרגלים שגויים ולהשתנות, הוא יוכל להתנתק מדמות הילד האוהב שנוצרה בילדותו, שנבע כתוצאה מאותו אירוע טראומטי, ולהשתחרר מהמצב התודעתי שהוא היה כלוא בו, מה שגרם לו לסבל בחייו.
חשוב להבין שהאירוע הטראומטי, אינו נגרם אך ורק כתוצאה מהרגשות השליליים הרעים שבנו, אלא גם כתוצאה מהרגשות החיוביים הטובים שבנו.
למה?
כמו שציינתי, הרוגע הפנימי הוא מצב שבו אנחנו לא מייצרים את הרגשות החיוביים שגורמים לנו להרגשה הטובה, וגם לא את הרגשות השליליים שגורמים לנו להרגשה הרעה.
כאשר אנחנו רגועים, אנחנו פועלים ומתנהגים באופן שפוי, הרוגע הפנימי משקף את זהותנו האמיתית, לכן כל חוויה רגשית תחשב בעבורנו כאירוע טראומטי.
מה זה רגש ?
רגש, זהו חומר כימי שאנחנו מייצרים בתוך גופנו הפיזי, אם הדבר נעשה במודע או שנעשה שלא במודע.
נרקומן מזריק את הסם, את החומר הכימי בעזרת מזרק לווריד שלו, ואילו אנו שמרגישים מייצרי הסם הטבעי שבנו, אנו שלא מזריקים כנרקומן, מייצרים את החומר הכימי שאנחנו מכנים אותם כרגשות בתוך גופנו הפיזי.
כלומר, אנחנו נרקומנים לחומרים כימיים, שאנחנו מייצרים בתוך גופנו הפיזי, ולכן אנחנו מסוממים מהרגשות הפנימיים שבנו, שגורמים לנו לחוויות טראומטיות ולחיות כסהרוריים.
חשוב להבין שכל הרגשות הפנימיים שבנו הם אישיים, הם אינדיבידואליים, ואין להם כול קשר למציאות שבה אנחנו נמצאים וחיים, כי אנחנו נוטים להתבלבל ולחשוב שאנחנו פוחדים או אוהבים אנשים או דברים שהם חיצוניים לנו, אך הדבר אינו כך, מה שאנחנו עושים הוא, משליכים, מייחסים, את מה שרק אנחנו מרגישים כלפי כל מיני גורמים שהם חיצונים לנו, מצב זה יוצר ניתוק מהאני העצמי ויצירת מציאות שהיא אשליה.
אירוע טראומטי נגרם כתוצאה ממגוון רחב של סיבות, ולרוב אפשר לתקן ולהשתחרר מאותם אירועים רגשיים טראומטיים שנקלענו אליהם בעברנו.
מסקנה:
אירוע טראומטי קשור באופן ישיר לרגשות הפנימיים שבנו, שכוללים גם את הרגשות החיוביים וגם את הרגשות השליליים.
סיכום:
בשלב זה רמת המודעות שלנו גרמה לנו להתנתק מזהותנו האמיתית, כלומר אנחנו מתרגמים באופן שגוי את עצמנו בגלל אותם הרגשות הפנימיים שבנו, ולכן אנחנו לא מחוברים למציאות האמיתית.
מצב זה שהגענו אליו נובע מטראומות שחווינו בעברנו.
כתוצאה מכך, אנחנו חיים באורח חיים שהוא אינו רגוע ושהוא אינו שלוו.
לכן, מסע חיינו הוא לתקן את אישיותנו שהתנפצה לה.
המסר במאמר:
כדי להשתחרר מאירוע טראומטי, רצוי להיות מודעים לעצם היותנו בטראומה, רצוי לזהות את הרגש, להיות מודע לרגש, לקשר את הרגש לאירוע הטראומטי שחווינו בעברנו, ולהתנתק מהרגש ולהירגע, אך לא להדחיק את הרגש, כי אז הרגש ימשיך להיות קיים בנו, לדעתי.
יוסי קרמר מייעץ ומכוון למודעות עצמית והתפתחות אישית.
לבלוג שלי  http://blog.tapuz.co.il/yosikramer
טלפון 048224276.

 

ייעוץ למודעות עצמית, בריאות, רגשות, יחסים, זוגיות, גוף האדם, נפש האדם, מדע, פילוסופיה, אבולוציה, היקום, רוחניות, דת.יוסי קרמר מייעץ ומכוון למודעות עצמית והתפתחות אישית.לבלוג שלי http://krameryossi.blogspot.com   טלפון  048224276

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי