ניתוח מוז – MOHS -, קצת על טכניקה, קוסמטיקה והתוויות
אין כל צל של ספק נכון להיום כי ניתוח מוז יש לו התוויה כמעט מוחלטת כאשר מדובר בגידולים ממאירים
באיזור ראש צוואר. הרחבתי בנושא חשוב זה במספר מאמרים קודמים המופיעים בפורומים שונים.
המטרה ברורה. איזור הפנים לדוגמא שהוא בנוי מתת – יחידות אנטומיות כמו עפעפיים אוזניים, אף ושפה
ואשר צומח בו גידול ממאיר, יש לכרות את הגידול קודם כל בשלמות ובנוסף לא לפגוע ברקמה בריאה.
לפעמים מילימטר נוסף של כריתה מיותרת הוא המבדיל בין עוות ותוצאה קוסמטית טובה.
יש לדעת של כל כריתה של רקמה מייצרת דפקט,חוסר בעור ולעיתים גם מתחתיו אשר דורש סגירה למרות
שיש אלו הטוענים כי נתאר להשאיר גם חור בפנים וזה יסגר כבר מעצמו בעזרת השם.
ולכן ניתוח מוז אשר מקנה בממוצע כ-98 אחוז של ריפוי מלא וללא השנות הגידול בתום 5 שנים בהחלט
מומלץ כאשר קיימת התוויה נכונה אותה צריך מנתח העוסק בנושא זה להגדיר ביושר ובהגינות.
ניתוחי מוז מחייבת הכשרה מוכחת הן בצד הניתוחי והשיחזורי עליו אמונים מנתחים פלסטיים בעלי הכשרה
מלאה ונסיון מוכח והכשרה מוכחת ופורמאלית באיבחון כל גידול אשר יימצא בבדיקה במיקרוסקופ.
ולכן, לא בכדי, טענתי ודעתי מתחזקת יותר שניתוח מוז חייב להתבצע בצוות כאשר שיתוף פעולה בין מנתח פלסטי ופתולוג מומחה הדוק.
תפקידו של המנתח הפלסטי מעבר לכריתה מקצועית של הגידול היא לסיים את הניתוח באמצעות שיחזור אופטימלי הן באספקט הקוסמטי והן באספקט התפקודי.
ולמה הכוונה?
שהעפעפיים ייסגרו ויפתחו, שניתן יהיה לסגור את הפה ואפשרות לאכול ולשתות ללא בריחה של נוזלים מהפה, שהאף ישאר במבנה אנטומי ותפקודי אופטימלי והרשימה עוד רחבה.
ניתוח מוז מסתיים בשיחזור בשלוש דרכים עקריות
תפירה ישירה, מתלה מקומי מסובב בדרך זו או אחרת או השתלת עור.
אומר שכאשר ניתן לסגור את הדפקט אשר נוצר על ידי תפירה ישירה, זה יקנה את התוצאה הקוסמטית הטובה ביותר ולפי סדר יורד שאר השיטות.
לדעתי השתלת עור היא אופציה בעדיפות הכי נמוכה למעט שני מקרים עקריים.
1. מהאספקט האונקולוגי. המנתח למרות שביצע ניתוח מוז מוצלח מאד יש לו מעט ספקות שמא הגידול עלול
לפרוץ בעתיד ולכן מעדיף כי הכיסוי יהיה דק וניתן יהיה לעקוב בקלות יתר במקרה של השנות.
2. כאשר מבחינה טכנית לא ניתן לבצע תפירה ראשונית ואין אפשרות לבצע מתלה (לסובב רקמה בסמיכות)
לצורך שיחזור. וישנם מקרים כאלו.
קיימת חשיבות עליונה לשחזר בצורה נכונה דפקטים אשר נוצרים באיזורים משוערים ובגבולות השער כגון פאות, גבות וגם קרקפת. ויש לדעת כי ההתיחסות לשני מינים צריכה להיות שונה בחלק מהמקרים.
לדוגמא לשחזר דפקט גדול בפאה של גבר על ידי השתלת עור ייצור קרחת גדולה ובלתי מתקבלת לחלוטין.
יש לתכנן מתלה מהקרקפת ולבנות את הפאה.
אין שחזור אחד דומה למשנהו. כל מקרה הוא אחר ומכאן חשיבות ההכשרה והנסיון בניתוחים פלסטיים לדעת
איך להתמודד עם כל מקרה לא רק מהאספקט האונקולוגי אלא גם מהאספקט השחזורי.
ולסיום נזכיר את המלנומה.
אני קורא פה ושם שישנם כאלו אשר מציינים כי במקרה של מלנומה מומלץ לבמע ניתוח מוז.
קראתי גם לאחרונה בפורטל משפטי כי גולש עם מלנומה התלונן שלא ביצעו בו ניתוח מוז ושאל באם יש עילא לתביעה.
ובכן אין הגיון רפואי לבצע ניתוח מוז במקרה של מלנומה ורק באם נעלה סיבה אחת עיקרית.
במלנומה ואפילו במלנומה דקה עד 0.7 ממ עובי תמיד יש צורך בהרחבת שוליים, לפחות 0.5 ס"מ.
ולכן הענין האונקולוגי גובר כאן.
מלנומה ממאירה נחשבת כסרטן קטלני ואין להוציאה בשוליים מינימליסטים.
כותב הכתבה הוא מנתח פלסטי בכיר. http://www.dr-teman.co.il> מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
