להשתחרר מפחד קהל -אפשר להתאמן וללמוד את זה
כמרצה עלי להבין שאני פרפורמר, שהקהל מולי עומד לקבל ממני מה שלא יוכל לקבל בלעדי. אני אעניק לו חוויה ייחודית. אבל לא אחליף תפקידם של ספר, מצגת או חומר לאיסוף באינטרנט. אני אעשה מה שהאמצעים האחרים לא יעשו.
מה ייחודי בהופעה שלי: פנייה לרגש, לדמיון, לשכל ולהגיון, והמעבר ביניהם.
עליך לחבר את הקהל למסר ברמה הרגשית, לפיכך עלינו לפתח ולשפר את הכלים, היכולות וכישורי ההופעה בפני קהל. בהעדר כלים לכך, מתקשים בימינו אנשים לערוך את החיבור הזה, ולכן מתפתח פחד קהל ובמה.
הפחדים והחששות שלנו הם החסמים והבלמים העיקריים בחיינו, בכל תחום. פחד נובע מתוך חוסר ביטחון, חוסר ודאות, וחשש מהבלתי ידוע, וגם מהחשש פן לא נדע להגיב נכון ותתרחש קטסטרופה. לכן, כשאנחנו רוצים לטפל בפחד, עדיף להתמקד בחיזוק אותם יכולות וכישורים שבהם ניחנו, ולהאמין בעצמנו וביכולות שלנו להתמודד ולהצליח. אלה ימנעו את הפחד.
הפחד נובע מהעובדה שלא אופיע נכון, תהיה תקלה, פחד במה נובע על פי רוב מהחשש פן הגוף יבגוד בנו, ניקלע ל'בלק אאוט', נשכח את הטקסט, לא נדע מה לעשות ומה לומר,. נגלה שאין אלטרנטיבות, וכך, נעמוד נבוכים ומבוישים מול הקהל שלנו ונאבד את עולמנו.
על מנת לנצח פחד קהל עלינו להתקדם ב-2 מישורים:
א. לשכלל את כלי ההופעה שלנו כך שתמיד נוכל לשלוף פעילות מתאימה לנסיבות
ב. לשכלל את הביטחון בעצמי כך שכשאהיה במצבי סכנה, על פי התהום, יבוא לי פתרון יצירתי
הטקסט הוא רק חלק קטן מהמסר
הופעה טובה היא רצף של פעולות, שבכל פעולה ברור לנו מה מניע אותנו, מה אנו רוצים להשיג, מה הכוונה שלנו, מה המכשולים שלנו, מה המעצורים שלנו, ומה אנחנו עומדים לעשות. ברור שכול הפעולות הללו הן פועל יוצא של עולם הרגשות שלנו. כך נוכל להגדיר מה אנחנו מרגישים בכל רגע נתון, וכיצד כל זה יכול לבוא לידי ביטוי על הבמה.
כדי לעשות את כל אלה, הפרפורמר חייב לבנות עולם דמיוני על הבמה, לעבור חוויות על הבמה, להתרגש, להקרין את האנרגיה אל הקהל, להיות קשוב ופתוח, ולקלוט את האנרגיה המוחזרת אליו מהקהל כדי לגייס אותה להמשך הפעילות. וכך, בגלים מעגליים, לנהל דיאלוג סמוי עם הקהל, במקביל להופעה שלו.
לחיות על הבמה
כדי לרתק את הקהל ולהשאיר אותו דרוך ומסוקרן, עלינו כאמור לעבוד על הרגש, עם הדמיון שלנו.
אם נצליח לשמור על גיוון ורעננות, כך שבכל הופעה יהיה משהו חדש ומרענן שיפתיע גם את האדם המופיע עצמו, הרי שהמסר יעבור בצורה הטובה ביותר. הפרפורמר חייב לחיות על הבמה ולעבור חוויות על הבמה, אחרת הסיפור שלו לא יעבור לקהל.
מה מדבר יותר לקהל, מה מרגש אותו, אדע לעשות הפסקות במקומות הנכונים אם יש צורך לעכל את מה שאמרתי. ואם משהו מפריע, עליי להגיב מיד, כדי שלא יהיה מצב שהקהל יישאר זמן רב מדי באי ודאות, יתחיל לשאול שאלות ויצא מריכוז. עליי לקלוט את הדברים ולהגיב רגע לפני שהם קורים להקשיב, "לקרוא" אנשים, "לקרוא" מצבים, להיות מודעים לעצמנו, וכיצד לעשות את החיבור.
להיות אותנטי על הבמה
אדם העומד מול קהל לא יכול להיות מלאכותי. הוא אינו יכול לשקר, שכן האמת יוצאת מיד לאור. הקהל קולט מיד את מצבו של העומד מולו.
כשאדם מופיע מול קהל, הוא "משדר" בשלושה מישורים: במלל, בתדר של הקול ובשפת הגוף. בשלושת התחומים הללו יעבור המסר, רק אם האדם יהיה אמיתי וההופעה שלו תהיה אמינה.
כשיש פער וחוסר תיאום בין התכנים הנאמרים על ידי האדם המופיע לבין מה שהוא משדר בשפת הגוף או בתדר של קולו, הקהל מיד קולט את זה. גם אם הקהל לא יידע מה לא בסדר, הרי שבחושיו הוא ירגיש מיד שההופעה של העומד מולו לא משדרת אמינות.
ואם הגוף "בוגד" ?
גם אם עשינו הכול נכון, אנחנו שולטים במסר ובמידע שרוצים להעביר, בדיאלוג עם הקהל, ובכל זאת מפלצת פחד במה השולחת זרועות, שמתבטאות בתנועות לא רצוניות ובלתי נשלטות כמו רעד בידיים וברגליים, בלק אאוט ושכיחה של טקסט, קיבעון ועוד., זהו מצב מביך מאד, לכל הדעות. אז מה עושים? הכי חשוב מה לא עושים: לא להילחם בסימפטום ולא לנסות להסתיר. כל ניסיון כזה יעבור מייד אל הקהל ויפגע באותנטיות .
מה כן ? ללכת עם התופעה, לשלב אותה בכאן ועכשיו, בהוויה, אפילו להשתמש בה ולביית אותה כחלק מההופעה. להגיב מהמקום הזה. לדוגמא: אם שכחתי את הטקסט אני משלבת משפט כמו :"אני לא יודעת מה להגיד, המצב..." שניים שלושה משפטים של התמסרות למצב ישחררו אותי והטקסט יחזור,
אפשרות נוספת: שאשתמש בכישורי האימפרוביזציה ואביא משהו יצירתי, חדשני, מפתיע... הכול טוב,
מכת מוות למפלצת פחד הבמה
פחד במה יכול להתבטא בתופעות פיזיות - תחושות שונות בגוף כמו חולשה ברגליים, נשימות לא סדירות, אי שקט ותנועתיות יתר, הזעה, אדמומיות בפנים, 'פרפרים בבטן', תחושה של מחנק, שיתוק. אלו הן תופעות טבעיות, שניתן לטפל בהן בכמה מישורים:
במישור הגופני – במקרים שבהם אצורה בגוף אנרגיה עודפת, ניתן לערוך תרגילים של קפיצות וריצות, לשחרר את האנרגיה בצורה של צעקות, או לעשות תרגילי נשימות לריכוז והתרגעות.
גם במצב שבו אנחנו משותקים וחסרי אנרגיה, נעשה פעילות גופנית כמו קפיצות, כדי למלא את המצברים באנרגיה.
שחקנים מנוסים וותיקים מספרים על פחד במה שלא השתחררו ממנו גם אחרי 30 שנה של הופעה מוצלחת, אך הם יודעים כיצד להתמודד איתו בכל פעם לפני שהם עולים על הבמה. הם למדו כיצד לקחת את האנרגיה של הפחד ולעשות לה הסבה לעוצמה על הבמה. אנחנו מאמצים את הכלי, הזה ולומדים להשתמש בו כשיש לנו הופעה על במה. עלינו לרכוש את היכולת להופיע על הבמה, ליהנות מעצם ההופעה ומהדיאלוג עם הקהל, ולאהוב את הבמה, את זרימת האדרנלין בגוף, ואת מחיאות הכפיים שהן מחוות התודה של הקהל.
כל אלה נלמדים בקורס 'הופעה כובשת'. אחד הפרקים החשובים בין יתר פרקי הקורס, הוא התנסות ב'פאשלות'. אנחנו מתרגלים עלייה על במה, ביצוע פאשלה, וכיצד ניתן להפוך את הכישלון שגרם לנו לביזיון, לסיטואציה הומוריסטית, ובזכותה לצאת עוד יותר 'גדולים' על הבמה. לצמוח מהפאשלה. הצלחה בתרגול כזה נותנת מכת מוות למפלצת הפחד.
אם נאמין, ויהיו בידנו הכלים, כדי שנצא מנצחים מכל סיטואציה, בזכות יכולת האלתור, מהירות התגובה, האותנטיות, המקוריות וההפתעה – נהייה חסינים מפחד במה.
בתיה בנדל מנהלת stage- הבמה בית ספר למשחק ומנהיגות לפיתוח כישורי תקשורת , כריזמה ופרזנטציה. http://www.stage-habama.co.il/ 1-599-577777
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
