מאין יבוא עזרי 

‏ו' אלול תשס"ג

כיצד פותרים בעיות? מה הם הכלים להתגבר על בעיות? האם יש קודים מסוימים שאם אשתמש בהם יימנעו או יופחתו הקשיים? האם העלאת דילמות היא נושא חיוני?

ישנן בעיות כל הזמן. פעמים הם חולפות מעצמן ופעמים רבות הן גורמות לשבר עמוק. אך ברוב המקרים ניתן, צריך וחיוני לטפל בבעיות בדרך נכונה כדי להמשיך הלאה במעלה ההר לכיבוש יעדים נוספים. הדרך תהא מהירה יותר ואף יעילה ואיכותית ככל שנסלול את הנתיב, או אז יקל עלינו להגיע לפסגה ביתר קלות, התנועה תהא מהירה ועם הרבה פחות "קלקולים" בדרך.

היינו, הדרך היעילה והטובה ביותר כדי להתגבר על בעיות צפויות שאינן צפויות היא השקעת עמל חכם ונבון, בדרך נחישות, אסרטיביות, חלום, רצון להתגבר, מוטיבציה, חזון, השכלה. סיוע מחברים, למידה עדכנית, עבודת צוות.

ככל שנשקיע ביצירת החלום, ככל שנעצים עצמנו באינטלקטואליות ונוציא מן הכוח אל הפועל כל שטמון בנו, נחוש בפרי עמלנו האיתן.

אדם הנמצא במקום סטרילי לא יידבק מחיידקים שאינם במקום. הכנת שיעורי בית, יצירת תשתית מעשית ואנושית הם הערובה לבניית בית איתן, רם ומתנשא. המסד - הבסיס הוא העיקר ועליו נוכל לבנות מבנה חזק עם מעט בעיות בדרך בתהליך ובתוצאות.

השקעה אנושית, טיפוח אנשים, העצמת עובדים מבחינה תיאורטית, אינטלקטואלית הם הבסיס, המסד עליו אפשר לצעוד, לדהור, לבנות, להקים המבנה החזק ביותר.

היצירתיות האנושית, פיתוח היכולת האישית, דרבון החלום והמקוריות נובעים קודם כל ומעל לכול מהאוצר השכלי הטמון במוח. שלב א' בכל עלייה בדרגה הוא הכרת התחומים העדכניים ביותר בתפיסת עולם. רק כאשר תיאוריה קיימת אפשר ללמוד כלים מתאימים ליישום.

לא אחת אנו שומעים מאנשי חינוך משפטים כמו - נו, תכל'ס, איך עושים זאת? היש לך כלים כיצד לבצע? הבה נדבר הלכה למעשה?! מבקשים רצפטים. חשוב להבהיר לכל מוסד חינוכי את אשר יודעים היטב במפעלי ההייטק המצליחים כי אין קפיצות דרך. הקיצור בנתיבים גורם רק לאסון. אין הקפדה על פרטים. צריך לעבור תהליך בכל תחום כדי להפנים היטב את תהליכי השינוי, וצריך ללמוד משהו חדש באיטיות וביסודיות.

הכל מתחיל בתפיסות עולם, בתיאוריות ניהוליות, בידע מנהיגותי חדשני, צריך לקרוא ספרות מקצועית, להתעמק היטב, להבין לעומק של רעיון וכל נושא ורק אז למצוא את הכלים המתאימים ליישום כל רעיון. כאשר התיאוריות הניהוליות העדכניות מעוגנות היטב במוחו של האדם, כאשר מבינים את רזי הדרך, מגיעים טוב יותר ובעיקר בביטחון גבוה יותר לכיבוש היעדים.

ככל שצוותי העובדים יתמודדו בהשתלמויות פנימיות-מוסדיות תוך העלאת דילמות, שאילתות, קושיות, ככל שיתקיים דיון מעמיק, שקלא וטריא, ויכוחים ומחלוקות על כל תג ותג בתפיסה החדשני, כן יובן יותר הרעיון. או אז הכלים, הרצפטים, הצרכים ליישום התיאוריה יהיו מהימנים, פשוטים ובהירים יותר. הסובלנות משתלמת בסופו של דבר בכל למידה חדשה. החיפזון אינו מועיל ואינו מוסיף להבנה מעמיקה.

באחד מביקורי מנהלים עמיתים במוסד חינוכי בו הבהירה המנהלת את הצרכים להצלחה, תיארה את בעיות בית הספר וכיצד התגברה על כל המכשולים, הכל מתוך הבנת התיאוריות המנהיגותיות, השתמשה בשפה מקצועית המוכרת מהלמידה והתפוקות היו בהתאם.

היו מנהלים שטענו כי ביקורים וראייה ממשית את עבודתו של מנהל הלכה למעשה חשובה אולי יותר מה"לימוד". בניתוח התפיסה המשותף הובהר כי ניתן היה להבין את העשייה המרשימה, לקלוט את המושגים בהם השתמשה המנהלת, להבין את השפעת כישורי המנהיגות שלה והשפעתה על כפיפיה המורים רק לאחר שהבינו היטב את התיאוריה הניהולית המנהיגותית - אותם למדו במהלך זמן רב. ניתן להבין לעומק עשייה ממשית רק לאחר שהתפיסה מעוגנת במוח. הפיכתו של אדם למנהיג אף של מנהל טוב למנהיג צריכה למידה, התנסות ומערך הערכה כל הזמן. צריך לדעת איך להשפיע על אחרים, צריך ללמוד כיצד להשפיע על המוטיבציה של מונהגים.

המנהיג משמש כדמות מפתח להצלחה. תפקודו הטוב הוא ערובה מרכזית להצלחה. כישלון מפעל או מוסד חינוכי נובע בעיקרו מעמלו המנהיגותי הלקוי של העומד בראש, היינו של המנהיג.

הרב קוק מציין, כי עלינו ללמוד להכיר את אופיו של הדור למען נוכל לסייע לו. אפיוני הדור משתנים כל הזמן. על כן עלינו להשתמש בכלים המתאימים להתנהגויות אלו. למשל דור זה מבקש להידבר עם מוריו, מבקש ליצור דיאלוג על הא ועל דא. בזמנו פניתי בכתב ובעל פה למנהלי המוסדות וביקשתי כי ישתמשו בכלי פדגוגי עדכני זה - הדיאלוג. הבחנתי די במהירות כי אין מבצעים בקשתי. הבנתי, שהסירוב לכך נובע משתי סיבות:

1. אין מבינים לעומק מהו דיאלוג, סוגי דיאלוג.

2. כיצד יוצרים דיאלוג? מה הם הכלים העדכניים כדי להתמודד עם דיאלוג.

השתלמויות ממושכות של עובדי ההוראה, מפגש עם טובי המרצים בתיאוריה ובמעש, בתחום התורני, הפסיכולוגי והייעוצי היוו את הבסיס האיתן להתמודדות במוסדות החינוך. מפגשים אלו רוממו את רוחם של המורים, הפיחו בהם ביטחון ואומץ לנסות דיאלוגים עם התלמידים. קפיצת הדרך הראשונה היא הבעייתיות, למידה תיאורטית אינטלקטואלית ובעצם החשובה ביותר. עם הזמן לומדים שיטות, דרכים וכלים לגיוון, להאציל סמכויות ולאפשר מגוון אמצעים לקיום דיאלוג נכון, עד כי דרך זו הופכת להרגל לדבר של שגרה.

העומדים בראש המערכת החינוכית, המנהיגים הראשיים צריכים לדעת ללמוד את הדור ומנהגיו, את בקשותיהם של הנוער ואז ללמוד וללמוד, לקרוא, לשמוע ולהקשיב לתיאוריות, לתפיסות עולם, לגישות חינוכיות שונות לקראת ולפני ההתמודדות האמיתית אל מול הנוער הנפלא.

מנהיגות עדכנית וחכמה צריכה ליצור תשתית חינוכית, ערכית, תורנית וחברתית בסיסית ללמוד חומר תיאורטי לפיתוח האינטלקטואליות האישית, רק לאחר מכן לחשוב יחדיו כדי למצוא את המפתח המתאים, את המתודות ההולמות את הצרכים המאתגרים ביותר כדי ליישם התיאוריות. כאשר הולכים בדרך, בנתיב, במסלול הראוי מגיעים ליעד הנכון.

- תואר ראשון ושני במדעי הטבע-ביולוגיה - תואר שלישי בחינוך במנהיגות משרות במשרד החינוך: - 3 שנים מפקח על מדעי הטבע - 12 שנים מפקח כולל - 10 שנים מפקח מחוזי בכל תחום פיתח מנהלים כמנהיגים, אשר הגיעו להישגים הטובים בארץ באזורם ב6 שנים האחרונות מרכז את הקורס המכשיר מנהלים בבר אילן, וכמובן מלמד חינוך ומנהיגות באוניברסיטה ובעוד 3 מכללות.

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי