לכל המתנגדים, בארץ ובחו"ל - לתגובה קשה יש להודיע, בואו לגור 6 חודשים בשדרות - ואז תגיבו.
* מאת: עו"ד אברהם פכטר
המצב הנמשך בשדרות זה מספר שנים - בו אין שקט פיזי ונפשי לתושבים, כאשר תושבים נהרגים ונפצעים בתדירות עולה - הוא בבחינת "בושה למדינה" ויותר מכך כישלון צורב לצה"ל.
הפרשנים, העיתונאים והשדרים למיניהם, המראיינים אנשי ציבור ועמך מהעיר שדרות, חוזרים שוב ושוב על הקלישאות והמנטרות הישנות כמו: כבר ניסינו את הכול, אין פתרון מהיר ואין פתרון קסם. לעומת זאת - יש את תשובת המחץ - רק פתרון מדיני: הדברות, מו"מ עם אבו-מאזן ואפילו עם חמאס.
מי ששומע את הקלישאות וההצהרות הנבובות האלה שאולי חייבות להיאמר ע"י פוליטיקאים, כדי שיוכלו להמשיך ולהתקיים - לא יודע אם לצחוק או לבכות או שתי הפעולות במקביל.
הפוליטיקאים והעסקנים מהשמאל טוענים בלהט שיש להידבר, עם הזרמים והאישים הפרגמאטיים והמתונים, לחזק אותם ולאפשר להם לגבור על החמאס הקיצוני.
הכתובת העכשווית היא אבו-מאזן - נשיא בובה ללא סמכויות וכוח - שמטייל בעולם ולמעשה בפועל מפחד לבוא לעזה, וכשמגיע, אין לו מה לעשות שם. אבו-מאזן מצטייר כפוליטיקאי ומדינאי, מתון יחסית, שדעותיו והצהרותיו על יחסי ישראל פלסטינאים והסדר מדיני, יכולים להיות בסיס להדברות - הבעיה היא שהוא כרגע אימפוטנט מדיני.
כלומר: הוא יכול לדבר על סקס, על עיגוני הסקס והפלרטוט, אבל לעשות או להוליד תוצאות - הדבר לא ביכולתו.
אותו גורל לחלק מן הפוליטיקאים מהימין כמו השר מאיר שיטרית שטוען שגם עוד 20 שנה של מאבק לא יביאו לתוצאות.
חלק אחר מהימין, כמו השר לביטחון פנים דיכטר, ובוודאי לשר כמו איווט ליברמן - יש פתרונות אקטיביים יותר, שיש בהם הרבה להט ופתרונות מוחצנים יותר מדי, אבל לפחות מתאימים למציאות העכשווית.
הפתרון הטוב והמעשי - הוא שילוב של ההצעות מימין ומשמאל. לאמור: ביד אחת להחזיק בשלח ובחרב ולהשתמש בה - וביד האחרת את העט לחתימה על הסכמים זמנים, יציבים ואפילו על הפסקת אש.
מרוב התלהבות, שכחנו שכדי להגיע להסדר או הפסקת אש, דרושים שניים לטנגו, שיסכימו לרקוד, גם כשאין תזמורת ברקע. אנשי השמאל מתעקשים שיש עם מי לדבר, גם אם הם טוענים בלהט, שאין תקומה לישראל ואין לה זכות קיום בכלל ובאזור בפרט, נוסח המנגינה האיראנית, ואילו מהצד האחר טוענים בלהט אין זמן לדבר, עת לעשות להגיב ביד קשה ורמה, לא להירתע גם אם יש נפגעים חפים מפשע - והצעתי לכל חכמי הדור בארץ ובחו"ל, תבואו לגור 6 חודשים בשדרות, ואז תהיה לכם זכות להגיב.
האם יש פתרון לשיטת ירי הקסאמים שאומצה ע"י החמאס והג'יהאד האיסלמי בעזה, בנוסח הטילים ממלחמת לבנון 2.
התשובה בהחלט כן, לא ב-100%, אבל אפשר להוריד את היכולת למינימום סביר, למזער את הסכנות ולהעביר את הפחד והסבל לצד האחר, הרבה מעבר למה שנעשה עד כה.
לכל הטוענים הידענים והפרשנים שזועקים מכל מיקרופון שכבר ניסינו את הכל, צריך להודיע ואולי להפתיע - שהממשלה וצה"ל עדיין לא מיצו אפילו 50% מיכולתם ומהאפשרויות שעומדות לרשותם.
כמובן, שהחלטות ברוח זו, צריכות ומחייבות החלטות מרחיקות לכת מבחינה מדינית וצבאית, לא לפחד מדעת הקהל העולמית, אולי להרגיז את ארה"ב והקהילייה האירופית, אבל להודיע להם, רבותי עד כאן, נמאס, אי אפשר יותר. אי אפשר - לראות בסבל של שדרות ועוטף עזה, ועכשיו גם אשקלון בתור, לא נחכה עד אשר אנשים יעזבו ועוטף עזה יהפך לאזור ריק מתושבים ומסביב ערי רפאים.
מה כן ניתן לעשות, ובכן הנה רשימה חלקית:
א. מבצעים רצופים מדי יום על יעדים ברצועת עזה, מטוסים, הליקופטרים, מזל"טים, יחידות מיוחדות. לא פעולות של יום ומנוחה, אלא יום ביומו 24 שעות ביממה.
ב. חידוש מאסיבי של "סיכולים ממוקדים" - מהמנהיגות ומטה.
ג. פגיעה בתשתיות ובבתים, ובחדרי המסתור של המנהיגות. פגיעה במבני ציבור וממשל של ממשלת חמאס, ויש כאלה בשפע.
ד. פגיעה בכלכלה, חשמל, העברת כספים, יירוט כספים מועברים ביד, בבנקים, ועיכוב כספים מישראל לממשלת חמאס עפ"י ההסדרים.
ה. והיה וכל האיתותים האלה לא יעזרו להודיע בכתב ובעל פה, שאם הקסאמים לא יפסקו, על תושבי רובע א' - בבית חנון, או ג'בליה, או עזה - לעזוב את בתיהם תוך 6 שעות, כי לאחר מכן הבתים יפגעו ויש סכנה לתושבים.
ו. הפלסטינים צריכים להגיע למסקנה שהמשך הסכסוך המזויין עם ישראל, לא משתלם ויגבו מהם מס כבד מנשוא.
ז. אם יש צורך בכיבוש חלקים מרצועת עזה - או כניסה לשטחים לא מיושבים כדי לנטרל ולשלוט בשטח או על שדות הירי של הקסאמים, או לצמצם את תנועתם ויכולת הביצוע שלהם - אז תעשו זאת!
ח. להחליף דיסקט - למגן את עזה ולא את שדרות.
כמובן, שהעולם יקים קול זעקה וצעקה ושליחים מארה"ב והקוורטט יגיעו לארץ, יאיימו ויסבירו עד כמה זו טעות שלא תביא לפתרונות.
התשובה חייבת להיות ברורה וחדה - כל עוד יהיו פיגועים, בערים, באוטובוסים וקסאמים על ערי ישראל - עזה תסבול תשא בתוצאות כואבות.
צריך להבהיר לעולם הצבוע והמתנכר שהקרבנות שלנו, כולם חפים מפשע, ואילו בעזה מדי פעם נפגעים, שלא מרצון חפים מפשע, וכל עוד לא יהיה שקט אצלנו - לא יהיה שקט בעזה, ביו"ש, עם כל הסבל והקרבנות הנלווים.
יש להכין לוגו חדש, למסרים של ישראל וצה"ל, מצד אחד יד מושטת לשלום ומצד שני יד אוחזת בתת מקלע להגנה עצמית.
כבר כתבתי במאמר: "המותר והאסור בזמן מלחמה - כי פגיעה באוכלוסיה אזרחית, בזמן מלחמה, גם אם היא לא משתתפת בפועל בלחימה, אבל בתוכה חיים ופועלים אנשי גרילה, נושאי נשק, שמקבלים מהם מחסה מזון וסיוע - הם מטרה לפגיעה.
גם מקומות קדושים, כמו מסגדים, שיש להם על פי החוק הבינלאומי ואמנות ג'נבה חסינות מפני פגיעה, החסינות מורדת ונופלת אם וכאשר הם הופכים למטרות צבאיות, מאחסנים בתוכם חמושים או מבצעים מהם ירי ופעולות איבה.
לכן, עצתי והצעתי לראש ממשלת ישראל אולמרט ומערכת הביטחון וצה"ל, לפני שאתם מטפלים באיראן ובאיום הגרעיני - טפלו קודם באיום הקסאמים.
תפקיד הממשלה וצה"ל, על פי החוק, על פי חוקי היסוד, לדאוג לביטחון ישראל ואזרחיה, בכל האמצעים, ללא מורא ופחד, כדי שנוכל לטייל בשדרות ובגנים של אשקלון ושדרות בשקט ובבטחה, כמו בכל עיר נורמאלית בעולם.
הכותב הוא עורך-דין, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי, והיה בעבר פרקליט צבאי, יועץ משפטי, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז ומשנה ליועץ המשפטי של מועצת העתונות ופרשן משפטי בהווה.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
