אברהם פכטר - עו"ד
הכתובת נמצאת על הקיר - "איראן, גרעין, תקל ופרסין". המנטרה של אובמה - Yes we can, הפכה לסיסמה חלולה, ריקה מתוכן בנוסח יס ווי קאן לברבר.
ישראל שוב לבד מול האיום האיראני ומול הלחץ של ארצות הברית.
זאת העת למנהיגות אמיצה, נבונה ולמנהיג בעל שיעור קומה.
* מאת: עו"ד אברהם פכטר
טהרן, לא מתרגשת מאיומי ארה"ב ולא מהסנקציות הלא אפקטיביות של מדינות אירופה. אחמדינג'אד, הגיע למסקנה הנכונה מבחינתו, שארה"ב והקהילייה הבינלאומית חזקים בדיבורים ובאיומים, אך חלשים מאד במעשים בשטח. והאבסורד הגדול הוא, שככל שהלחץ הבינלאומי הוורבלי גובר, כך חוצפתו של אחמדינג'אד, שמודיע במקביל על עוד ועוד צנטריפוגות פעילות ועוד ועוד, מתקני גרעין גלויים וחסויים שהוא מפעיל, כדי להגיע בהקדם לכושר ייצור ממשי של פצצת גרעין.
טהרן מבינה שברגע שיגיעו ליצירת פצצת גרעין ראשונה, ללא תגובה הולמת, הדרך לייצור נוספות פתוחה ובטוחה.
ההצהרות של גרעין לצורכי שלום, כמו חשמל ואנרגיה, הן הסוואה למטרה העיקרית להפוך למעצמה גרעינית שהשלכותיה הצבאיות והפוליטיות באיזור ברורות.
הפחד של ישראל - שאיראן לא רק מכריזה על כוונתה להשמדת ישראל, אלא מתכוונת לכך ברצינות רבה ובכובד ראש.
אז נכון - שישראל גם היא בעלת עצמה גרעינית לא מבוטלת, ויש להניח שמאזן האימה הגרעיני - יעשה את שלו בשלבים הראשונים, אך אסור לנו לבנות על כך. מדובר במשטר של אייטולות קיצוניות שמוכנות להקריב אלפי בני אדם וערים שלמות, רק כדי להוכיח לעולם המוסלמי הקיצוני, את יכולתם ובמיוחד את כוונתם להובילם לג'יאהד העולמי, כשישראל ראשונה ברשימה.
הטעות המרה של אירופה ושל ארה"ב, שנדמה להם שהסכנה בסופו של דבר תחלוף או תעומעם, אבל בפועל מדובר בתפיסה תמימה ובמדיניות של שב ואל תעשה.
האסלאם הקיצוני שוטף את העולם ואת המערב, מדינות אירופה מתעוררות לאט מדי כדי לבלום את הסכנה, ואם לא יהיה מהפך חשיבתי, פתאום העולם יתעורר בוקר בהיר "ומפלצת גרעינית איראנית" תהיה עובדה מוגמרת.
הנשיא אובמה קיבל פרס נובל לשלום, על סדרת נאומים, על הצהרות, על הבטחות ולא על מעשה אחד בעל משמעות מעשית לשלום העולם. זו פעם ראשונה בהיסטוריה של חלוקת פרסי נובל שמקבל אותו אדם על דיבורים ולא מעשים או מחקרים.
המסקנה שלי - מדובר בפרס נובל של חנפנות, כלפי נשיא המעצמה העולמית, שאולי, אולי יעורר אותו למעשים משמעותיים יותר מאשר נאומים חוצבי להבות.
אובמה חייב להתעורר ולעבור משלב של מדיניות דיאלוג והושטת יד לשליטים כמו אחמדינג'אד או נשיא צפון קוריאה, שהם דיקטטוריים בנוסח הרוסי הישן, למדיניות מעשית אקטיבית ואפקטיבית, שלא מבוססת על דיבורים אלא על מעשים.
התוצאה העצובה של ניתוח המצב הפוליטי, הוא שישראל נשארה שוב לבד במערכה, בבחינת עם "לבדד ישכון" - והגויים לא יבואו לעזרתה.
לא נעים לעשות השוואות עצובות, אבל הסכנה שבטהרן גרעינית, דומה לסכנה של התעצמות גרמניה הנאצית. גם אז, מעצמות העולם ובמיוחד מעצמות אירופה, לא האמינו שתחת עיניהם הבוחנות גדלה מפלצת מסוכנת רב זרועית.
התוצאה של האדישות הזאת היתה, הרס של אירופה וכמעט הרס של רוסיה ואנגליה שרק בזכות העומק האסטרטגי והנחישות של הציבור הרוסי, הרב לאומי, שהקריב עצמו באלפיו במלחמה במכונה הנאצית, הריחוק הגיאוגרפי של אנגליה ונחישות הנהגתה בראשות ווינסטון צ'רצ'יל, הצילה אותם מחורבן מלא. ולא לשכוח, הנאצים, היו קרובים ליצירת פצצת אטום, והתוצאות היו יכולות להיות הרות אסון לעולם.
מדיניותו של צ'מברלין (האיש והמטריה) - גם היא היתה מבוססת על "הדברות" הסכמים, שלא היו שווים את הנייר והדיו, ואי עשייה - תוך דחיית המעשים לעת מצו'א, כאשר המפלצת הנאצית הלכה, גדלה, ואכלה לאיטה את כל ארצות מרכז אירופה.
זה התחיל בהסכם מינכן, בהסכם מולוטוב ריבנטרופ, בחלוקת פולין, עד שהיטלר התחיל לבצע את מדיניותו האימפריאליסטית של הרחבת "שטחי מחייה" עבור גרמניה.
על מזבח מדיניות זו - שתקו המעצמות כאשר סופחה אוסטריה לרייך הגרמני, כך עלה בגורל הסודטים וכשהזמן היה מתאים, הגרמנים כבשו את פולין, משם דהרו לרוסיה ולמוסקבה, ורק בנס נעצרו ע"י "החורף הרוסי", החייל הרוסי העיקש והעיר סטלינגרד, שהפכה לסמל ולנקודת מפנה במלחמת העולם ה-II.
בין השלב הראשון של הצלחת הצבא הגרמני - ועד לכישלונו הגדול בכניעה טוטלית עם כיבוש ברלין והתאבדותו של הצורר עם השפם - הושמדו 6 מיליון יהודים + אזרחי אירופה מהמדינות הכבושות, לא מעט כתוצאה מהאדישות העולם, בטרם הגולם שיצרו החל להשתולל.
כל הסקירה ההיסטורית הקצרה הזאת - לא באה אלא כדי להזכיר, לציבור בארץ ובעולם כי הצורר האיראני ומדיניותו כלפי ישראל, יש בה את כל האלמנטים המסוכנים שבמדיניות הנאצית והעולם שוב אדיש, חולם ומגיב בגמגום.
מדינת ישראל עומדת לבד מול המפלצת כאשר ארה"ב ואירופה, לא נותנים לה מרחב פעולה ורומזים לה לא לעשות לבד את מה שהם לא מוכנים לעשות ביחד.
אסור להתעלם מן העובדות שהלחץ האמריקאי על ישראל בנוגע לאיראן משפיע גם על הלחץ שלה לגבי ההסדר עם הפלסטינאים, מפחד ההשפעה האיראנית על סוריה, לבנון - חזבאללא וחמאס - עזה.
מאידך - הלחץ הזה על נתניהו מחייב אותו לצעדים זהירים ביחס לפלסטינאים. אסור לביבי להיכנע מלנטוש את המדיניות הישראלית של ביטחון ישראל ותושביה, כעומד במקום הראשון בשיקולי המדיניות.
פירוש הדבר - הסכם עם פלסטינאים על מדינה פלסטינאית בגבולות ובמגבלות שפורטו בנאום בר-אילן. פירוש הדבר - שהפלסטינאים כהרגלם יכשילו את המהלך הן של ארה"ב והן של ישראל וכל נושא "ההקפאה" - יתברר כמהלך טקטי מחושב ונבון.
רק עמידה יציבה איתנה ועיקשת, על עקרונות שלא ניתן לוותר עליהם, יהפכו את ביבי למנהיג בעל שיעור קומה.
הערות בענייני דיומא:
1. הצהרתו הסנסציונית של שר המשפטים פרופ' נאמן - שיש לחזור לעליונות "דין התורה" נפלה על אוזניים קשובות של אנשי ש"ס והציונות הדתית ושמחה מאוד את הזרם החרדי.
2. אמנם אין להיבהל שזה יקרה בקרוב - אבל כדאי להזמין "קפוטות" ו"שטריימלים" בבני-ברק כדי להיות מוכנים.
3. אחמדינג'אד מאיים בטילים על ישראל - אבל יש סיכוי טוב שאיראניזציה דתית של שר המשפטים תקדים אותו.
4. כל הלחץ הציבורי - ללכת להסכמים עם הפלסטינאים וסוריה כולל המנטרות בנוסח: שעת כושר, הזדמנות היסטורית, אופק מדיני, להניע מהלך, הם קשקושים אקדמאיים של פוליטיקאים תמימים, לרבות ציפי לבני - שקופצת מדי פעם עם הצהרות בומבסטיות, חסרות בסיס ותוכן מעשי.
5. על דאגה - הפלסטינאים והסורים יכשילו כל אפשרות להסכם או הסדר, והברברת הפוליטית תימשך גם בעתיד.
הכותב הוא עורך-דין, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי, והיה בעבר פרקליט צבאי, יועץ משפטי, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז ומשנה ליועץ המשפטי של מועצת העתונות ופרשן משפטי בהווה.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
